ג'יימי בל

באופן אולי לא מפתיע, ג'יימי בל נולד בשנת 1986, למשפחה של רקדנים, כולל סבתו, אמו, דודתו ואחותו ובמהלך חזרותיה בכיתת הריקוד של אחותו, עמד מנגד מחוץ לדלת וחיקה את התנועות. הוא החל ללמוד ריקוד כשהיה בן 6.

הוא החליט שהוא רוצה לשחק כשהיה בגיל 9.

הופעתו הראשונה כשחקן, הייתה במחזה לונדוני "" בחג המולד של 1998.

הוא התגרה על ידי בני כיתתו, כשהלך ללמוד בלט ועל ידי כך זכה לכינוי - "ילד בלרינה".

הוא החל להתעניין בכדורסל, כשביקר לראשונה בארה"ב והחל לאסוף את כל האפודות של הקבוצות.

כשהוא זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בטקס פרסי האקדמיה הבריטית לקולנוע ובכך גבר על זוכה פרס האוסקר של אותה שנה - ראסל קרואו, וזוכי פרס האוסקר הקודמים - טום הנקס, מייקל דאגלאס וג'פרי ראש.

הוא גר בבלינגהאם עם אמו, אלין ואחותו הגדולה, קתרין. אין לו קשר עם אביו ג'ון, ממנו אמו התגרשה עוד לפני שנולד.

ג'יימי נבחר מתוך 200 ילדים לגלם את דמותו של בילי אליוט בסדרה של שבעה אודישנים. הקריטריונים עליהם שם הבמאי דגש היו - יכולות משחק, ריקוד ומבטא צפון אנגלי נכון.

הוא היה לשחקן השני שקיבל פרס על הופעה מצטיינת לשחקן צעיר מהביקורת הלאומית של ארה"ב. הראשון היה כריסטיאן בייל בסרט "אימפריית השמש" (1987).

הוא מעדיף ריקוד סטפס על בלט. הוא השתתף בהרבה תחרויות סטפס וזכה בהרבה פרסים.

ג'יימי בל מחלק את זמנו בין לונדון לניו-יורק.

הגיע עם חברתו דאז, אוון רייצ'ל ווד, לבכורת הסרט "קינג קונג" בניו יורק.

הוא הכיר את אוון רייצ'ל ווד, שעה שצילם את הקליפ לשיר של להקת "גרין דיי" - "Wake Me Up When September Ends", שם הם גילמו זוג אמיתי.

הוא חבר טוב של אן התאווי ושל רומולה גראיי, לאחר ששיחק לצידן בסרט - " Nicholas Nickleby" (2002).

הוא דורג במקום ה - 19 במגזין "אנטרטיינמנט וויקלי" תחת הכותרת - "30 השחקנים מתחת לגיל 30", שנערך בשנת 2008.

קבוצת הכדורגל הבריטית המועדפת עליו היא ארסנל.

כשהוא פגש את במאי הסרט "בילי אליוט", סטפן דאלדרי, הוא היה לו כמו לאבא וכאשר השמועה על הבלט התפשטה, הציקו לו, אך זה רק גרם לו להיות יותר נחוש כדי להוכיח כי בלט זה לא רק לבנות ועשה את התפקיד.

הוא סטודנט לשעבר בביה"ס סטייג'קואצ' למשחק.

בין ציטוטיו: "אני שונא מתמטיקה. אני לא סובל את זה. חישובים, מעגלים וכאלה. זה נורא".

עוד אמר: "ככל הנראה לא תראו אותי רוקד בסרט שוב, אלא אם זה יהיה 'מולאן רוז' 2', או 'שיקאגו חוזר'".