דנזל וושינגטון

אביו, שנפטר בשנת 92 , היה מטיף בכנסייה ואמו ספרית. יש לו אחות גדולה ממנו בשם לוריס ואח קטן בשם דייויד.

כשהיה דנזל בן 14, נשלחו הוא ואחותו הגדולה לפנימייה כדי שלא יהיו עדים למריבות הקשות שהחלו להתחולל בין הוריו. שלוש שנים מאוחר יותר הגיעו הגירושים.

במסגרת כתבת שער שעשה המגזין "ניוזוויק" על הבסיס הביולוגי של היופי, השתמשו הכותבים בדמותו של דנזל כדי להסביר באופן מדעי, מדוע הוא גבר נאה.

יש לו חמישה ילדים, ג'ון-דייויד (יליד 84 ), קטייה ( 87 ), מלקולם ( 91 ) ואחותו התאומה אוליביה, כולם מאשתו פולטה פרסון איתה התחתן דנזל בשנת 83.

מהלך טיול בדרום אפריקה בשנת 95 החליטו דנזל ופולט להתחתן שוב רק כדי שהכומר הנודע דזמונד טוטו יוכל לחתן אותם.

הוא ואשתו תורמים עשרות אלפי דולרים מידי שנה למוסדות צדקה ובתי חולים.

דנזל התגלה לעולם בשנת 82 כששיחק בסדרת הטלוויזיה "St. Elsewhere" שהתרחשה בתוך כתלי בית חולים. הצלחתה של הסדרה עזרה שנים אחר כך לייצר סדרות כמו "אי.אר" ו"שיקגו הופ". דנזל כיכב בסדרה שש עונות.

דנזל יעדיף תמיד להשתתף בסרטים שעוסקים בתרבות ובהיסטוריה של השחורים באמריקה.

תפקידו הקולנועי החשוב הראשון היה בשנת 81 בסרט "Carbon Copy" לצדו של ג'ורג' סיגל.

הוא היה מועמד לפרס האוסקר 3 פעמים וזכה פעם אחת בשנת 89 בקטגוריית 'שחקן המשנה' על משחקו בסרט "Glory". באותה שנה קיבל גם את פרס ה'גולדן גלוב' בזכות אותו סרט.

כדי להיכנס טוב יותר לתפקיד הקרימונולוג המשותק מניו יורק במותחן "The Bone Collector" נפגש דנזל פעמים רבות עם השחקן כריסטופר ריב ('סופרמן') ששותק בכל חלקי גופו לאחר תאונת רכיבה.

כדי להתכונן לתפקידו כמתאגרף בסרט "Hurricane" דנזל התאמן במשך שנה עם מאמן אגרוף ידוע בלוס אנג'לס.

יש לו קשרי ידידות הדוקים ביותר עם הבימאי ספייק לי.

בשנת 93 העניק דנזל ראיון לברברה וולטרס שם התוודה על כל מיני בגידות קטנות שהיו לו באשתו. הראיון הזה רודף אותו עד היום ומאז דנזל סגר לחלוטין בפני התקשורת את חייו הפרטיים.

מגזין הבידור "אנטרטיינמנט וויקלי" בחר בו כאחד מ- 25 השחקנים החשובים של שנות התשעים.

הוא חובב מושבע של גולף.

דנזל מגדיר את עצמו כאיש משפחה וקתולי מאמין שמקפיד לקחת את ילדיו מידי יום ראשון לכנסייה. "עם אבא כמו שהיה לי קשה לנתק את הדת מהחיים".

הוא מעולם לא סירב להצעות עבודה שקשורות בילדים. קריינות בקלטות לילדים, תוכניות טלוויזיה ואפילו הקראת סיפורים בבתי ספר.

דנזל דחה את התפקיד הראשי בסרט "Seven" לצדו של בראד פיט. לדבריו הסיפור היה מרושע ואכזרי מידי עבורו.

בשנת 99 הגיע למסכים "Finding Fish", סרטו הראשון של דנזל כבימאי.