Seret מהעבר: 40 שנה למפגשים מהסוג השלישי

הרבה לפני שמאלדר האמין בחוצנים והתגנב למעבדות בהן החזיקו בגופות חייזרים, לפני שסטיב הילר טס לחלל החיצון כדי להציל את האנושות כולה מפני הכחדה או שאלן ריפלי נלחמה בנוסע השמיני, יצא סרט אחד שונה מאוד מכל סרטי המדע הבדיוני. בשנת 1977 יצא "מפגשים מהסוג השלישי", סרטו החמישי של הבמאי סטיבן ספילברג בכיכובו של ריצ'רד דרייפוס. הסרט היה מועמד לשמונה פרסי אוסקר בניהם פרס הבמאי וזכה בשלושה פרסים בהם הצילום והמוזיקה. היום הוא חוגג 40 שנה לצאתו.

הסרט מתאר בצורה משכנעת מאוד את סיפורו של רוי נירי, טכנאי כבלים שלילה אחד נתקע עם מכוניתו כאשר היא כמעט נשאבת על ידי חללית. המקרה משאיר את רוי אחוז חזיונות שלא מרפים ממנו, והוא מתחיל להתנהג בטירוף עד שאשתו וילדיו עוזבים אותו. באותו זמן חוקר חייזרים צרפתי, עוזר לצבא ארה"ב להתארגן לקראת מפגש מהסוג השלישי, עם חללית האם.

הסרט פורץ הדרך הזה בתחום המדע הבדיוני הוא כמה ז'אנרים באחד. מדובר בדרמה עשויה היטב על בני אדם ומשפחה וכיצד אדם ממוצע הופך לסוג של נביא שנבואתו מתגשמת לבסוף. מדובר גם בסרט בעל סממני אימה ברורים, עם אפקטים ומתח שנבנה וממלא את הסצנות בחרדה אמיתית, יחד עם קצב מוזיקלי וסצנות תאורה גועשות וסוערות המתרחשות על פני כל הסרט, כאשר האימה מגיעה לשיא עם סצנת חטיפה של הילד בארי.

[*]

ספילברג הסביר כי השימוש בקטע המוזיקלי בסרט כאמצעי תקשורת נוצר בכדי להפוך את התקשורת המתמטית בין בני האדם לחוצנים, להרבה יותר קולנועית. מוזיקה היא גם מתמטיקה, ובואו נודה בזה, מוזיקה צבעונית עוברת מסך הרבה יותר טוב מכל משוואה. כך נוצרה התקשורת על ידי אורות, מוזיקה וחללית שמנגנת את מה שנשמע כצליל טובה ידידותי במיוחד. ספילברג והיוצר המוזיקלי ג'ון וויליאמס, יצרו כ-105 קומבינציות של צלילים, עד שהחליטו על הקטע המוזיקלי שהפך להיות היסטוריה, ושוחזר בסרטי פרודיה רבים אחר כך. עד צאתו של הסרט, ועוד הרבה לפני "אי טי" של ספילברג שיצא בשנת 1982, סרטי המדע הבדיוני הציגו חייזרים כמפלצות עוינות הרוצות להשמיד את כדור הארץ. הסרט לראשונה הציג תדמית יותר חיובית לחייזרים. שנת 1977 תיזכר לעד כשנה בה יצא לראשונה הסרט הראשון בסדרת "מלחמת הכוכבים", שכל כולו מיצג אמנותי של חייזרים וחלל. ואכן מדובר בהיפוך מוחלט לסרט הזה של ספילברג, ובזמן שג'ורג' לוקאס יוצר את הסרט הראשון בסאגה שתהפוך לקאלט, מציג ספילברג סרט פשוט וגאוני על בני אדם שמגלים חייזרים ומצליחים לתקשר איתם בידידות.

בזכות הצלחתו של הסרט "מלתעות" שיצא בשנת 1975, קיבל ספילברג תקצוב לסרט. לאחר שכבר תוקצב, התעקש ספילברג על שמו של הסרט "מפגשים מהסוג השלישי" שלא התקבל בברכה על ידי המפיקים. השם הינו מינוח שלקח ספילברג מפי מומחה חוצנים בשם ד"ר ג'יי אלן הייניק שכתב את "ספר הפרויקט הכחול". בספר הוא מעלה לראשונה את המינוח, ומסביר שכוונתו היא שהסוג השלישי מצביע על הבחנה בחייזרים על ידי בני אדם. הספר נכתב בעקבות מחקר אמיתי שעשה הייניק עבור חיל האוויר האמריקאי.

[*]

ספילברג הוא הבמאי וגם התסריטאי של הסרט. הוא החל את כתיבת התסריט שנים לפני שצילם אותו. פרשת ווטרגייט שהתרחשה בשנת 1974, הייתה השראה לשילוב הקונספירציה הממשלתית צבאית בתוך הסרט. בשנות ה-70 תופעת סיפורי העב"מים שגשגה מאוד בארה"ב ולא יצא עיתון אחד בלי ידיעה כלשהי על עב"ם שהתגלה באחת המדינות. ספילברג עצמו האמין בתופעת החייזרים, לכן לא ראה בסרט כמדע בדיוני, אלא כאופציה אפשרית לנושא מדעי שבאמת קרה.

הגרסה שיצאה לאקרנים לא הייתה הגרסה שספילברג היה הכי מרוצה ממנה. לחץ שהופעל מאולפני קולומביה לסיים את הסרט מהר, הביאו לתוצאה שלדעתו של ספילברג הייתה יכולה להיות טובה יותר. לאחר שהתגלה כהצלחה מוחצת באקרנים, קיבל ספילברג תקציב שלוש שנים אחרי כן ליצור את גרסת הבמאי שלו, מה שאפשר לאולפנים להוציאו לאקרנים מחדש במהדורה מיוחדת. בגרסה זו הוא הוסיף שתי סצנות נוספות: מקרה הספינה בלב המדבר וכן את פנים החללית בסצנה הסופית בה דרייפוס עולה עליה. הסצנה הזו שימשה כדי לעניין את הקהל מחדש לבוא לצפות בסרט. אך לדעתו של ספילברג היא הייתה מיותרת ולכן בשנת 1998 כשהוציא פעם נוספת את גרסת הבמאי, הוא הוריד אותה לחלוטין, והוסיף כמה חלקים מסצנות אחרות שהיו בגרסה הראשונה. זו מבחינתו הגרסה הסופית בהחלט.

ריצ'רד דרייפוס המשחק את התפקיד הראשי בסרט, היה מוכר בעיקר בזכות משחקו בסרט הקודם של ספילברג "מלתעות". עד אז שיחק כשחקן משנה בסרטים כמו "דילינג'ר", ו"אמריקן גרפיטי". דרייפוס לוהק לתפקיד הראשי, לדברי ספילברג מכיוון שהיה מחובר מאוד לילד שבו. הוא תיאר את דרייפוס כבעל התנהגות ילדותית על הסט, אפילו יותר מהילדים ששיחקו לצידו. ליהוק מעניין נוסף היה של אחד מגדולי הבמאים בגל החדש הצרפתי פרנסואה טריפו כמדען קלוד לקומב.

הסרט מיוחד כל כך בז'אנר המדע הבדיוני, לא רק בזכות האפקטים המיוחדים, אלא שכאמור עד אותה תקופה דמותו של החייזר הייתה משויכת לעולם האימה, בעיקר בזכות סרטים כמו "הדבר מעולם אחר" ו"מלחמת העולמות". עד לסרט זה הצופים מעולם לא נתקלו בחייזרים ידידותיים, כתוצאה מכך הסרט התקבל באהדה גדולה, הן על ידי הצופים שאהבו את סרטי האימה, והן עבור צופים מן המניין וסלל את הדרך לאחד מגדולי סרטי המדע בדיוני על חייזרים ידידותיים – "אי טי" ועד ליצירות עדכניות כ"קונטקט" ו"המפגש". מדובר בקלאסיקה לכל הגילאים שעמדה במבחן הזמן ומהווה חוויה קולנועית ייחודית עד היום.