ראיון עם במאי הסרט שיגרום לכם לחשוב מחדש על תחליפי חלב לתינוקות

הבמאי דניס טנוביץ' הגיע לארץ לקראת הקרנת סרטו החדש "נמרים" בפסטיבל הקולנוע בערבה בשבוע שעבר (28.11) ליד הישוב צוקים. בראיון לאתר "סרט" שוחחנו עם הבמאי על הסרט שחושף את השחיתויות והסכנות בתעשיית תחליפי החלב ושלטענת טנוביץ' יוכל להציל חיים רבים של תינוקות שמתים מדי שנה כתוצאה משימוש בתחליפי חלב לא בטוחים.

תעשיית מוצרי תחליפי החלב לתינוקות עמדה במרכז מספר שערוריות ברחבי העולם בשנים האחרונות כולל פרשת "רמדיה" הזכורה בישראל. הבמאי הבוסני דניס טנוביץ' החליט להפוך את הסיפור על החדרת תחליפי החלב של תאגידים לאפריקה לסרט עלילתי בשם "נמרים", המבוסס על סיפורו של הפקיסטני אמיר ראזה, שעבד בחברת "נסטלה" וגילה כי מוצריה גורמים לתופעות לוואי חמורות ואף למוות בקרב תינוקות. "לפי ארגון הבריאות העולמי 1.5 מיליון תינוקות מתים מדי שנה בגלל מוצרי חלב לא בטוחים", מסביר טנוביץ' בראיון לאתר "סרט", " בפקסיטן יש כרגע 13 חברות בין לאומיות שמוכרות את תחליפי החלב האלה, באיטליה פוטרו השבוע רופאים כי הם קידמו תחליפי חלב מזיקים לילדים. זה קורה בכל העולם וזה סיפור גדול שאף אחד לא מדבר עליו למרבה הצער."

הסרט מתאר את מאבקו של ראזה בתאגיד המזון של "נסטלה" (שם התאגיד לא מצוין בסרט מסיבות משפטיות) כדי לחשוף את השיטות הפסולות בהן הוא נקט כדי להחדיר את מוצריו לשוק האפריקאי. ראזה תיעד מתן שוחד לרופאים ואת הדרך בה תחליפי החלב מעורבבים על ידי המקומיים עם מים מזוהמים, מה שגורם לתוצאות קטלניות עבור התינוקות. ראזה פנה עם הראיות לארגונים בין לאומיים ולאחר שניסיונותיו לחשוף את הפרשה נכשלו בשל לחץ של "נסטלה" על הארגונים, הוא ניסה לסחוט את "נסטלה" כספית כדי שלא יפנה עם ממצאיו לתקשורת.

[*]

סיפור הסחיטה שראזה ביצע נגד נסטלה לא פגע בהצגת הדמות שלו כלוחם נגד התאגידים?

"כשנסעתי לפקסיטן בפעם הראשונה היה לי סיפור בראש שלא הוזכרה בו שום סחיטה. כשהבנתי שהוא סחט את 'נסטלה' כל הסרט התפרק לי - חשבתי שאני מספר סיפור על בחור טוב שעשה מאבק חשוב ופתאום הוא סוחט את החברה. כשחזרתי מפקיסטן חשבתי על זה שוב והבנתי שלא אכפת לי מהסיפור של ראזה באופן אישי, אלא מכך שהחברה עושה את מה שהיא עושה והחלטתי לשלב את הסחיטה בתוך הסרט. אנשים מ'נסטלה' אומרים 'הבחור הזה רצה לסחוט אותנו', אבל למה הוא סחט אותם מלכתחילה? כי היה לו חומר לסחוט אותם, כי היה כשל במוצרים שלהם".

נסטלה הציבו קשיים בפניך? "אני לא פחדתי מהם באופן אישי, אבל הרבה מהמשקיעים ברחו מהסרט כי פחדו מתביעות. BBC, שהוא ערוץ השידור הציבורי החשוב בעולם, פחד לסייע בעשיית הסרט למרות שהיו לנו את כל ההוכחות, עדי ראייה, הכל. הם אמרו 'אנחנו לא יכולים לעשות את זה כי אנו לא יכולים להילחם בהם'. בדקנו את הראיות שוב ושוב, יש לנו מסמכים ואנשים ושמנו בסרט רק את מה שיכלנו להוכיח. היה סיפור שראזה אמר שמישהו ירה על הבית שלו ולא שילבתי אותו בסרט כי לא יכולתי להוכיח את זה".

זו הפעם השנייה שטנוביץ' מגיע לישראל לאחר שהשתתף לפני שנתיים בפסטיבל סרטי הסטודנטים בסינמטק תל אביב. כעת הגיע טנוביץ' לפסטיבל הסרטים בערבה שם יוקרן מחר (28.11) סרטו "נמרים" במסך ענק בלב המדבר, ליד הישוב צוקים. טנוביץ הוא במאי מוערך, אשר יוצר סרטים ריאליסטיים הממוקמים באוזרי מלחמה כמו הסרט "שטח הפקר" עליו זכה בשנת 2002 בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר והסרטים "קרקס קולומביה" ו"טריאז'" בכיכובם של קולין פארל וכריסטופר לי.

אולם הרקורד המוכח של הבמאי לא סייע לו בהשגת תקציב לסרט "נמרים" בשל הנושא השנוי במחלוקת בו הוא עוסק והחשש מתביעה על ידי תאגידי תחליפי החלב הגדולים בראשות חברת "נסטלה". הקשיים בגיוס משקיעים ותקציבים גרמו להפקת הסרט להידחות שוב ושוב, והסרט שהיה אמור להתחיל בהפקה כבר בשנת 2006 נדחה למשך 6 שנים עד שגויסו המשאבים מחדש לעשייתו.

[*]

(בתמונה: דניס טנוביץ' בפסטיבל הסרטים בערבה)

חשבת שזה ייקח כל כך הרבה זמן?

"אם הייתי יודע שיהיו כל כך הרבה קשיים סביר להניח שאפילו לא הייתי מתחיל את העבודה על הסרט. חשבתי שזה יהיה מהיר וקל. התחלנו בעבודה על הסרט כבר ב-2006 ואז הכל התפרק ולקח זמן רב להתחיל אותו מחדש. בכנות כל סרט הוא נס, אבל הסרט הזה היה הרבה מעבר לכך. אפילו כשהתחלנו בפעם הזו נתקלנו בבעיות, אבל הסרט נעשה בסופו של דבר וזה כל מה שמשנה".

העובדה שאתה במאי זוכה אוסקר לא סייעה לך מול המפיקים?

"האוסקר שזכיתי בו לא משנה מבחינת המפיקים. אני לא עושה סרטים שקל להפיק כמו "ספיידרמן נגד באטמ"ן, אני תמיד עושה סרט שהנושא שלו משנה עבורי. אם אתה רוצה לעשות סרטים בידוריים, אז תקבל כסף בלי בעיה, אבל אם אתה רוצה לעשות סרטים שבאמת משנים תצטרך להיאבק על כך".

כבמאי בוסני שחווה את המלחמה אתה רואה את הקולנוע ככלי לשינוי בעולם?

"ברגע שהיית במלחמה אתה לעולם לא אותו בן אדם. אתה רואה כמה יפה ושביר העולם הזה, כמה אנו לא דואגים לו וכמה אנו צריכים לדאוג כי אחרת הכל יכול להתפרק. המלחמה השפיעה על כל החיים שלי וגם על העשייה הקולנועית שלי. היא גרמה לי להבין שלהתייאש זו לא אופציה. אתה צריך להילחם על העולם שאתה רוצה לחיות בו ולנסות ולשנות אותו. המשאלה האמיתית שלי הוא שהסרט יוקרן במדינות אפריקאיות, בסין ובפקיסטן מפני שרוב מקרי המוות קורים שם ואלו המקומות שהסרט יוכל להשפיע. זה חשוב שאימהות יידעו עם מה הן מתמודדות ושכשהן נותנות תחליפי חלב לתינוקות הן מזיקות להם ולא מגנות עליהם. אולי הם יחשבו פעמיים לפני שהן נותנות להן מוצר מזיק. אם אמא אחת בכל מקום בעולם תראה את הסרט ותחליט להניק את הילד במקום להשתמש בתחילפי חלב אז זה היה שווה את זה. האם זה ישנה את העולם? לא. אבל אם זה שינה חיים של בן אדם אחד בשבילי זה מספיק".

[*]

פסטיבל הסרטים בערבה הסתיים בסוף השבוע עם זכייה של הסרט "אי התירס", סרטו של ג'ורג' אובשווילי והמועמד לפרס האוסקר לסרט הזר מטעם גיאורגיה, בפרס הקהל על סך 15,000 יורו. ערב הסיום הוקדש לזכרו של אסי דיין שהלך לעולמו השנה, עם הצגת סרטו "מר באום", בנוכחות בני משפחתו.