מה באוזן? המלצות סרטי DVD חדשים

מדור ביקורות ה-DVD החודשי של אתר "סרט" ו"האוזן השלישית" ממשיך עם סקירת סרטי חודש אפריל. הפעם חמש המלצות צפייה על סרטים שלא יצאו לאקרנים על המסך הגדול בישראל: דרמת המד"ב "I Origins"" בכיכובו של מייקל פיט, סרט המתח "Kill The Messenger" בכיכובו של ג'רמי רנר, הדרמה הקומית החדשה של כריס רוק "Top Five", סרט האימה "ABC of Death 2" והדרמה האירית "הכומר".

את כל הסרטים ניתן למצוא בספריית "האוזן השלישית" בתל אביב ובאתר האינטרנט של "האוזן השלישית"

[*]

I Origins

שיתוף הפעולה השני של הבמאי מייק קאהיל ושחקנית האינדי המעולה בריט מרלינג אחרי דרמת המד"ב הנוגה "עולם אחר". כמו בסרטו הקודם, גם הפעם יוצר קאהיל דרמה אנושית אינטליגנטית עם יסודות של מד"ב הטמונים בה, כשהנושא העיקרי בו עוסק "I Origins" הוא שאלת האמונה מול המדע.

הסרט מתמקד בדמותו של איאן (מייקל פיט מ"אימפריית הפשע"), מדען שחוקר את האבולוציה והמקורות הקדומים של העין האנושית, במטרה להפריך את הטענה כי עצם קיומה המורכב של העין מעיד על תכנון תבוני אלוהי.

איאן, שבזמנו הפנוי מצלם תקריבים של עיני אנשים, פוגש את סופי, צעירה מסתורית בעלת תפיסת עולם רוחנית, ומתאהב בה. הסרט מתחלק לשני חלקים שונים בהפרש של מספר שנים זה מזה, כשבחלק הראשון מנסה איאן לבסס את התפיסה המדעית שלו ובחלק השני היא עומדת למבחן לאחר שהוא מגלה נתון בלתי ייאמן ששולח אותו למסע להודו בחיפוש אחר הסבר רציונלי לתופעה בלתי מוסברת.

בניגוד לסרטי אמונה נוצריים כמו "האם אתה מאמין?" ו"אלוהים לא מת", לא מדובר בסרט הטפה רוחנית, אלא בסרט אינטליגנטי וכתוב היטב שנבנה באופן מדוד עם פניות בלתי צפויות, שמניח לצופה לשאול את השאלות ולגבש את המסקנה בעצמו.

לעמוד הסרט באתר "האוזן השלישית": I Origins

Kill The Messenger

דרמת מתח בטעם של פעם, המבוססת על סיפור אמיתי וכמעט בלתי ייאמן, על עיתונאי חוקר מעיתון מקומי זניח, שגילה שיתוף פעולה חסוי בין ה-CIA לסוחרי סמים מניקרגואה.

ג'רמי רנר ("מטען הכאב", "הנוקמים") מגיש כאן את הופעתו הטובה ביותר עד כה, כגארי ווב, עיתונאי שחושף כי הממשל האמריקאי שיתף פעולה עם תנועת ההתנגדות בניקרגואה והרשה ביודעין הברחות סמים לתוך ארה"ב, בתמורה לשיתוף פעולה של התנועה במלחמה האמריקאית בניקרגואה בשנות ה-80.הסרט בבימויו של מייקל קוסטה, מהווה הומאז' לסרטי העיתונות החוקרת של שנות ה-70 ("כל אנשי הנשיא"), ומשרטט ביעילות את יכולתה של העיתונות לחשוף עוולות ובו זמנית את חולשתה מול הממסד הכוחני. ווב, שמקבל שבחים ברחבי ארה"ב על החשיפה והופך לסלבריטאי, מוזהר כי ה-CIA יתנכל לו וייעשה הכל כדי להשחיר את שמו ולהרוס את חייו, מה שאכן קורה.

התבססותו של "Kill The Messenger" על סיפור אמיתי, הופכת אותו לסרט שאמנם חסר בשיאים דרמטיים, אך מתאר בראליסטיות את חוסר האונים וחוסר הצדק במלחמתו הבלתי אפשרית של האינדיבידואל בדרגים הגבוהים, מה שהופך אותו לסרט יעיל ומעניין, אך גם מייאש למדי.

לעמוד הסרט: Kill The Messenger

הכומר

דרמת מוסר אירית של הבמאי ג'ון מייקל מקדונה, שכבר הוכיח את כשרונו, את יכולתו ליצור דמויות עמוקות ואמינות ואת חוש ההומור הדק שלו גם בסרטו הראשון "שומר חוק".

גם ב"הכומר" כמו ב"שומר חוק" מככב בתפקיד הראשי ברנדן גליסון המצוין (שכיכב גם בקומדיית הפשע השחורה "ברוז'" של הבמאי מרטין מקדונה, אחיו של ג'ון). גליסון מגלם כומר בשם ג'יימס בעיירה אירית קטנה ונידחת, שמקבל עם תחילת הסרט איום בתא הווידויים ממתוודה אלמוני, שאומר לו כי ירצח אותו בתוך שבוע כנקמה בכנסייה נגד התעללות מינית שעבר מידי כומר אחר.

הסרט עוקב אחר מפגשיו של ג'יימס עם אנשי העיירה, כל אחד סובל ממשברים וכאבים מחייו הבלתי ממומשים ומנסה לסייע להם כמיטב יכולתו. למרות שג'יימס מזהה ככל הנראה את קולו של הרוצח הפוטנציאלי, הוא נמנע מלעשות צעד אקטיבי כדי למנוע את מותו המתקרב והצופה עובר בין דמויות העיירה השונות בניסיון לנחש מי עומד מאחורי האיום.

למרות זאת אין מדובר בסרט מתח, אלא בדרמה פילוסופית, שמתארת את השגרה השוחקת והחיים הבלתי ממומשים שעוברים הדמויות הפגומות. הסרט מציג את הכומר כדמות חיובית, שמנסה להקל במקצת על חיי העיירה, אך רצונה הטוב וניסיונותיה הכנים נתקלים בכשלונות חוזרים ונשנים והיא אינה מסוגלת להציל לא את הסובבים לה ואף לא את עצמה.

לעמוד הסרט: הכומר

Top Five

למרות שהסרט החדש של כריס רוק מתואר כקומדיה, יהיה יותר נכון לתאר אותו כדרמה עם יסודות קומיים אוטוביוגרפיים, שמתארת את ניסיונו של רוק למצב את עצמו כשחקן דרמטי בתעשייה שרואה בו כוכב קומי בלבד.

רוק, שכתב, ביים ומככב בתפקיד הראשי בסרט, מגלם בסרט את אנדרה אלן, כוכב קולנוע שנודע בזכות תפקידים קומיים מטופשים בתור דב שלוחם בפשע, שמנסה לקדם את סרטו הדרמטי החדש והכושל על המהפכה בהאיטי. העלילה מלווה את רוק במשך יום שלם בו הוא מתלווה לכתבת ה"ניו יורק טיימס" (רוסריו דוסון) שמכינה כתבה חושפנית עליו ומתכונן למסיבת הרווקים שלו, שנערכת באותו ערב, לקראת חתונה עם כוכבת ריאליטי שטחית.

רוק משלב בסרט מונולוגים אינטליגנטיים ומדויקים על תרבות הריאליטי, הזיוף ההוליוודי והיחס לשחורים בחברה האמריקאית, לצד שילוב של פלאשבקים מצחיקים ומופרעים ויוצר סרט אפיזודיאלי שדומה בסגנונו לסדרה "לואי" של הקומיקאי לואי סי.קיי (שיאו של הסרט אף מתרחש במועדון ה"קומדי סלאר" בו מופיע לואי בסדרה) ומבוסס יותר על אבחנות דקות ומסע לנפשו של הגיבור מאשר על הומור בוטה.

למי שמצפה לקומדיה קלילה צפויה אכזבה מהסרט, בו רוק, ממש כמו גיבור סרטו, מנסה להוכיח את עצמו כשחקן דרמטי שיש לו הרבה מה להציע מעבר לתדמית שלו, אך בניגוד לאנדרה אלן, רוק אכן מוכיח את כשרונו ובעשייה קולנועית מדויקת ובוגרת יוצר סרט מיוחד שמציב אותו בחזית העשייה כיוצר בעל קול ייחודי משלו.

לעמוד הסרט: Top Five

ABCs of Death 2

מבקר: זוהר צלח

הסרט השני באנתולוגיית האימה עם הקונספט הייחודי. המפיקים אנט טימפסון וטים ליג מאגדים 26 סרטי אימה קצרים (לא יותר מ-10 דקות) של יוצרים מרחבי העולם.

כל יוצר קיבל על עצמו אות אחת לפי ה-ABC (שמהווה את האות הראשונה בשם הסרט) וחופש מלא לעשות מה שהוא רוצה. התוצאה היא סוג של פסטיבל סרטי אימה קצרים מגוון במיוחד שכולל סרטים מכל העולם ובין השאר גם ייצוג ישראלי מצחיק, מעניין ועם טוויסט לא רע בסיומו של נבות פפושדו ואהרון קשלס ("מי מפחד מהזאב הרע").

כמו שאתם בטח מבינים בין 26 הסרטים ניתן למצוא סרטים מוצלחים יותר, מוצלחים פחות, כאלה שממש כדאי שתוותרו עליהם וגם סרטים הזויים לחלוטין. יחד עם זאת הסרט השני עולה על הראשון בכמות הסרטים הטובים שיש בו. גם הסרטים הפחות טובים בו ברובם הם לא אסונות מוחלטים ומציגים ניסיונות מעניינים. סה"כ מדובר באנתולוגיה הטובה ביותר שיש היום לעולם האימה להציע וכזו שהיא חובה לכל מעריץ של הז'אנר.

לעמוד הסרט: ABCs of Death