Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: סיכום 2017: סרטי השנה

10. קוקו (48 נקודות)

עוד שנה הגיעה ועוד סרט של אולפני דיסני-פיקסאר מככב ברשימת הסרטים הטובים. סרט מרהיב ויזואלית שמנהל שיח מורכב ועמוק על המוות ועל משמעות הזיכרון עבור קהל צעיר בעלילה העוקבת אחר מיגל, ילד מקסיקני החולם להיות מוזיקאי במסעו לארץ המתים.

סרט השנה של מור קומפני: "מצחיק, מרגש ומעניין, יצירה אמיצה ועמוקה שהיא הרבה מעבר לבידור גרידא".

9. אנשים ומקומות (49)

סרטם הדוקומנטרי של הבמאית הוותיקה אנייס ורדה והצלם JR הפך ללהיט מפתיע בישראל ובצדק. ורדה, מתנועת הגל החדש הצרפתי, יוצאת עם JR , אמן צרפתי צעיר, לאזורים המבודדים והכפריים של צרפת כדי לתעד את המקומיים וחייהם ולהנציח אותם. המפגש של הבמאים עם טיפוסים שונים מחמם את הלב ומוכיח את כוחה של האמנות לחבר בין בני אדם.

סרט השנה של ענר פרמינגר: "שירה קולנועית. סרט פיוטי, אנושי ומרגש. התבוננות עמוקה בחיים, בבני אדם, באמנות, ובקולנוע".

סרט השנה של אוהד לנדסמן: "פנינה קולנועית מלאת אהבה לאנשים ולמדיום עצמו".

8. אמא (50)

הסרט מפצל הקהל והמבקרים של השנה, שחלק הכתירו כאחת היצירות פורצות הדרך, מאתגרות וסוחפות שנראו על המסכים בשנים האחרונות ואחרים שנאו מכל הלב. דארן ארונופסקי מוכיח שוב כי הוא במאי בעל קול ייחודי שאין דומה לו ביצירה על זוג שחי בבקתה מבודדת ונתקל באורחים שטורדים את שגרת יומם, שהולכת למחוזות מוקצנים במיוחד, כולל אחד הסיקוונסים המדהימים של השנים האחרונות.

סרט השנה של אלעד שלו: "מהסרטים שמכים בך במלוא העוצמה גם כטור דה פורס קולנועי מרהיב וגם באופן בו ניתן לפרש אותו במספר דרכים שונות ומותיר אותך עם חומר למחשבה זמן רב לאחר הצפייה".

7. בלייד ראנר 2049 (54)

35 שנה לאחר שרידלי סקוט ביים את אחד מסרטי המד"ב המשפיעים אי פעם, נכנס דניס וילנב ("המפגש") בהצלחה לנעליים הגדולות של סרט המקור, בסרט המשך שעושה כבוד ליצירה עליה הוא מבוסס, מרחיב ומעמיק אותה. למרות ש"בלייד ראנר 2049" נכשל בקופות, ייתכן בשל קצבו המדוד והכובד הפילוסופי שלו, נדמה כי עם השנים גם הוא יהפוך לסרט קאלט.

סרט השנה של מתן יניב: "דמויות מורכבות, ויזואליה מרשימה, מערבולת רגשית קולנועית יחידה במינה".

6. לוגאן: וולברין (65)

יו ג'קמן בהופעתו האחרונה כוולברין הפתיע בסרט קומיקס בוגר, אפל ומדמם יותר שמספק לנו הצצה לגיבור על כואב ועייף הנמצא זמן רב לאחר שיא הצלחתו ונאלץ להתמודד עם כך. לוגאן מצליח להשתחרר מהקונבנציות של הז'אנר ולהפוך ליצירה קולנועית בוגרת המפתיעה על הגברים של פעם החיים לפי אידיאלים שאינם מתאימים לתקופה החדשה. סרט עם בימוי נטול פשרות, תסריט בעל דיאלוגים ומונולוגים מהורהרים ופילוסופיים על מהות הקיום של הדמויות.

5. פטרסון (66)

המאסטר ג'ים ג'רמוש ("גוסט דוג") הפתיע ביצירה הומניסטית על נהג אוטובוס שמוצא מזור מחיי השגרה במחברת השירה שלו. "פטרסון" נדמה כאילו הגיע מעידן קולנועי אחר. סרט שהדמות המרכזית בו לא שייכת לעולם בו היא נמצאת, ממש כפי שהסרט עצמו הוא נטע זר בין מרבית הסרטים האמריקאים המסחריים. שיר אהבה לאנושיות בעולם שנדמה שהולך ומאבד אותה.

יאיר הוכנר: "שירה קולנועית צרופה. סרט קטנצ'יק ואנושי אבל עם לב גדול שיש בו אהבה לאדם, לקולנוע, לשירה, לרגעים הקטנים שמלווים אותנו בחיי היום יום".

4. טוני ארדמן (88)

יצירה יוצאת דופן של הבמאית הגרמנייה מארין אדה שהייתה לאחד הסרטים האהודים ביותר ע"י מבקרים בשנה החולפת ומועמד לאוסקר הזר. הסרט עוקב אחר אינס, בחורה הגרה בבוקרשט ומקדישה את חייה לקריירה, אשר חייה משתנים כאשר אביה האקסצנטרי מגיע לביקור והיא מגלה שהדמיון בינה לבינו גדול ממה שהיא רצתה להאמין.

סרט השנה של עופר ליברגל: "דרך סיטואציות מופרכות וארוכות, נבנות שתי דמויות אמינות ומפתיעות שלא ממש מוצאת את עצמן רגשית בעולם המודרני".

סרט השנה של דין קליין: "המעברים בין רגעי ההומור המפתיעים והמתוחכמים לרגעי סלפסטיק ומשם לצביטות רגישות בלב ולעצב קיומי נוגע הם כל כך טבעיים ואנושיים".

3. אור ירח (109)

הזוכה המפתיע באוסקר לסרט הטוב ביותר הגיע למסכינו בתחילת השנה וכבש גם את המבקרים הישראליים. הבמאי ברי ג'נקינס מתאר ברגישות את תולדות חייו של גבר שחור צעיר ב-3 שלבים בחייו – כילד, נער ואדם בוגר – בעוד הוא מתמודד עם אמו המכורה, גילוי המיניות שלו, והניסיון למצוא את מקומו בחברה.

סרט השנה של לירון אברהם: "השחקנים מעולים, העלילה מבריקה וכל סצנה מצטיינת בפני עצמה. ראוי לאוסקר".

סרט השנה של עומר חגי: "פעם בכמה שנים יוצא סרט שמזכיר לי כמה עוצמתי יכול להיות הקולנוע".

2. תברח (124)

קומדיית האימה של אולפני בלומהאוס הפתיעה את כולם כשהפכה לשובר קופות ענק עם 253 מיליון דולר הכנסות והייתה לסרט המדובר של השנה. העלילה הממזרית על צעיר אפרו אמריקאי המגיע עם חברתו הלבנה לפגוש את הוריה באחוזתם חושפת את הגזענות הלבנה הליברלית המסתתרת תחת מסווה של נחמדות. אחת היצירות הסוחפות והאינטליגנטיות של השנה, שמראה שאפשר לעשות סרט שהוא בו זמנית סרט ז'אנר לקהל הרחב וגם בעל אמירה רלוונטית לתקופתנו.

בועז ארמוני: "סרט אימה סופר אינטליגנטי ומצחיק. מה צריך יותר מזה בחיים".

אבנר שביט: "בעתיד, כשיכתבו על 2017, ידברו קודם כל על הסרט הזה".

חנה בראון: "הסרט הכי מקורי וכיפי של השנה שמשלב הומור, איומה ופרשנות פוליטית".

1. דנקרק (186)

הציפייה לסרטו החדש של כריסטופר נולאן הייתה גדולה לאור הגעתו לראשונה לז'אנר סרטי המלחמה. הבמאי המבריק לא אכזב ובנה מחדש כדרכו את אופן הסיפור הקולנועי בהציגו 3 זירות בים, באוויר וביבשה בפינוי הבזק של עיירת החוף הצרפתית דנקרק מ-300 אלף חיילים בריטים במלחמת העולם השנייה. מהסרטים שאופן עשייתם ישפיע עוד שנים רבות קדימה.

סרט השנה של ארז תדמור, עידו רוזן, רון פוגל, יעל שוב, ארז דבורה, ערן איצקוביץ ואור סיגולי

ארז תדמור: "יצירה מרשימה של אחד הבמאים הגדולים. סרט מופתי".

עידו רוזן: "סרט שיש בו ריגושים רבים, אך גם עוצמתיות מטרידה ומורכבות מאתגרת. אולי סרט המלחמה המעולה בעשור האחרון".

רון פוגל: "סרט מופשט שמצליח להעביר את תחושת הפחד ממוות ואת איוולות המלחמה ולהיות גם הרואי בעת ובעונה אחת. גאונות צרופה".

יעל שוב: "ההרמוניה בין התחכום המבני לתוכן האנושי מניבה קולנוע מזהיר, שהוא גם סרטו המרגש ביותר של נולאן".

ארז דבורה: "סרט מקורי ושאפתני המציג את השליטה המוחלטת של נולאן בטכנולוגיה הקולנועית".

ערן איצקוביץ: "נוגע בנימי הלב ומשאיר את הצופה על קצה הכיסא במתח רב עד לסופו. עילוי קולנועי".

למקומות 11-20 ולרשימת הבוחרים המלאה: לחץ כאן