זה סרט על אנשים בלתי נראים: ראיון עם במאי וכוכב פיגומים

הסרט "פיגומים" מושפע מאירועים אמיתיים בהשראת תפקידו של הבמאי מתן יאיר כמורה בבית ספר תיכון ומערכת היחסים שלו עם תלמיד בשם אשר. הסרט מספר את סיפורו של אשר לקס (נון-אקטור, המגלם את בן דמותו), תלמיד מופרע, שלא מסתדר במסגרות. לקס גר עם אביו מילו (יעקב כהן), בעל עסק לפיגומים, לו הוא עוזר בכל יום אחרי הלימודים בעבודות בניין. כשמורה חדש לספרות בשם רמי (עמי סמולרצ'יק) נכנס לכיתה של אשר, הוא נחשף דרכו לעולמות חדשים, ונותן ביטוי לרגשות ולצדדים אחרים בו.

"הוא היה תלמיד איום ונורא והיה קשה ללמד אותו. ראיתי את אשר וראיתי שיש לילד הזה משהו שהייתי מכנה איכות של כוכב", אומר יאיר שמלמד בתיכון "היובל" בהרצליה. "יש לו נוכחות, כריזמה ואופי. הוא היה מאוד אלים, תוקפן ואגרסיבי ואני ראיתי איך אני יכול לקחת אותו, להיעזר בו, להשתמש בו ולבנות סביבו תסריט לסרט".

איך הצלחת לבנות מהדמות הזו של התלמיד תסריט לסרט עלילתי באורך מלא?

"אשר לבד לא הספיק ורציתי להכניס גם את עצמי. רציתי לעשות סרט על שני אנשים, מורה ותלמיד שהסביבה לא רואה אותם, שני אנשים בלתי נראים. אחד תלמיד בתיכון שאבא שלו לא שם לב איזה ילד מיוחד יש לו. גם מערכת בית הספר לא רואה איזה תלמיד מיוחד יש לה ומולו מורה שאף אחד לא רואה את המצוקה שלו, את הקושי. אשתו והתלמידים לא שמים לב אליו. רציתי להפגיש בין שני האנשים הללו ושכל אחד ישפיע על החיים של השני. התחלתי לכתוב ובשלב מסוים אמרתי לאשר: 'יום אחד זה יהפוך לסרט ואני רוצה שאתה תשחק בדבר הזה'. הוא הנהן, הקשיב ולאט לאט נכנס לפרויקט."

[*]

(מבקר האתר רון פוגל מראיין את מתן יאיר ואשר לקס בהקרנת טרום הבכורה של אתר "סרט")

בשביל אשר לקס, זהו התפקיד הקולנועי הראשון. לקס, תלמידו של מתן לשעבר שמעולם לא חלם להיות שחקן וכיום בן 22, עובד עם אביו בעסק הפיגומים המשפחתי. על תפקידו בסרט זה, היה אחד המועמדים המובילים לפרס אופיר בקטגוריית השחקן הראשי הטוב ביותר וזכה בפרס השחקן בפסטיבל ירושלים, שם זכה הסרט גם בפרס הגדול לסרט הטוב ביותר.

אשר, זהו הסרט הראשון ששיחקת בו. ספר לנו קצת חוויות מהסט, כי הדמות שלך היא מורכבת, עוצמתית ופגיעה

אשר: "מתן אמר שהייתי ילד מאוד קשה ובעייתי. מגיל קטן היו לי אגרסיביות ואמוציות. הייתי בולט כמעט בכל מסגרת שהגעתי אליה, בין אם זה לטובה או לרעה, ומתן ראה בי משהו. הדמות שלי לא מורכבת כולה ממקרים שאני חוויתי או צרות שאני עשיתי. עם השנים מתן פיתח את זה בתור מורה: הוא ראה כמה 'אשרים' והפך אותם לאשר אחד שמורכב מכל החוויות שעבר עם אנשים שונים. זה גם סיפור על החיים שלו". איזה מקרים אמיתיים היו בתסריט?

אשר: "היו מקרים שקרו באמת כמו הבגרות בהיסטוריה. זו בגרות שהגעתי אליה אחרי שכבר נכשלתי בלשון ועברתי במתמטיקה. בתור ילד בכיתה י' אם נכשלת בשתי בגרויות מתוך 3, במיוחד מאיפה שבאתי, המוטיבציה לעשות בגרות מלאה לא תהיה חזקה כמו בעבר. נכנסתי לכיתה כשאני יודע את החומר ברמה של 60, 70, לא מאה. מתן בא ובחן אותי. הוא היה סבלני ולא היה מורה של 'עוד תלמיד אחד ונלך הביתה'. הוא ישב איתי על כל שאלה וניסה לראות מה אני יודע. בסוף עברתי את הבגרות בהיסטוריה ובמהלך השירות הצבאי מתן פנה אליי ואמר לי שהוא התקדם עם התסריט ושאל אם אני רוצה שנשב ונראה אם השורות שכתב יושבות לי טוב בפה. מדי פעם היינו נפגשים, פעם בחודש, חודשיים והיינו עושים כמה שורות. הוא ראה שזה הולך למקום טוב ובסוף יצא הסרט וכנראה שיצא טוב".

בסרט "בין הקירות" של לורן קנטה כשהוא צילם כיתה הוא אמר להם "תעשו מה שאתם רוצים ואני אצלם כי אתם יודעים הכי טוב". זה היה גם ככה עם מתן? היו סצנות שאלתרתם ואמרתם אנחנו נעשה בצורה כזאת ולא לפי התסריט?

אשר: "היו מצבים שמתן היה אומר לנו שהוא רוצה להגיע לנקודה מסוימת ושאנחנו ננסה את הדברים שיוצאים לנו בטבעי ושהוא יראה אם זה טוב בשבילו או לא. הסצנה של השמות והמורה זה מאולתר. באנו, נכנסנו וכל אחד זרק שם ומתן פשוט זרם עם זה וזה הלך טוב והוא אהב את זה בסוף."

עמי סמולרצ'יק זה בעצם אתה? ולמה החלטת שהוא יגלם אותך?

מתן: "זו דמות שנכתבה עליי, על דברים ורגשות שחוויתי. הטיקים זה משהו שמלווה אותי מגיל 3 בערך וכל המצבים של עמי בסרט זה דברים שחוויתי, חוץ מכמה דברים קטנים. נורא רציתי לשחק את התפקיד הזה ובאחת הפעמים עשינו חזרות בבית הספר ואני שיחקתי את המורה. הרגשתי עייפות רבה בגוף והרגשתי שזה לא טוב שאני אשחק את התפקיד. היה לי קשה ללכת עם עמי ולהחליט שהוא הולך להיות הבנאדם שיעשה את התפקיד. נפגשתי איתו ועשינו חזרות ולאט לאט ראיתי שהוא מביא משהו שאני לא יכול להביא, זה היה מאוד מוצלח והוא גם זכה בפרס אופיר על התפקיד הזה".

[*]

(אשר לקס ועמי סמולרצ'יק מתוך הסרט "פיגומים")

מדוע בחרת בשם של הסרט "פיגומים"?

מתן: "אני תמיד שומע שיש לזה משמעות מטאפורית וכשאני חשבתי על השם של הסרט לא חשבתי על משמעות כזו. אהבתי את העניין שזה פיגומים, עבודה קשה, מישהו שעובד עם הידיים ועם הגוף. זה ניגוד למורה. פשוט אהבתי את השם, העשייה והעבודה".

אחד מהלוקיישנים הבולטים בסרט הוא אתר הבנייה, ממה נובעת ההחלטה לצלם דווקא במקום הזה?

מתן: "מבחינה קולנועית, להשתמש בזה בתור לוקיישן זה משהו שהוא מאוד מעניין. יש בו מתח, הוא מפחיד, מסוכן, בין המציאות לבין הדמיון. באחת הפעמים עשיתי תחקיר, הלכתי לראות את אשר עובד בפיגומים כי יש למשפחה שלו עסק לפיגומים. נכנסנו ואשר בדיוק בנה ועבד בקומות נורא גבוהות. עברנו ליד דירות של אנשים ואני שואל אותו: 'תגיד אשר, יצא לך פעם להיכנס לדירה של מישהו בזמן שאתם עובדים?' והוא מסתכל עליי ואומר לי: 'השתגעת? אסור לעשות דבר כזה.' ואני אמרתי לעצמי 'איזה מעניין אם הגיבור ייכנס לאחת הדירות, בזמן שהוא עובד ויסתכל ויחפש שם דברים בתוך הבית'. זה לדוגמה משהו שלקחתי מתוך החיים, אבל זה לא בצורה הכי מדויקת".

אתה מקיים בתוך הסרט דיון מאוד מעניין ביצירות ספרותיות, "אנטיגונה", צ'כוב, זה נמצא בתוך המשוואה בסרט מעבר לאשר והיחסים שלו עם המורה ואביו?

מתן: "היצירות בסרט הן חלק מיצירת האמינות של תלמידים וגם להראות את הרלוונטיות של אותן יצירות. למשל, השאלה שאשר עונה עלייה בבגרות בספרות על 'יגון' שבאיזשהו מקום הוא מדבר גם על עצמו וגם על המורה כשהוא אומר שבסך הכל הוא היה צריך מישהו שיקשיב וישוחח איתו כמה דקות. אלה דברים שמתקשרים גם לחיים של הגיבור בסרט".

האם אתם מתכוונים להמשיך לעסוק בתחום? מתן עם הבימוי ואשר עם עולם המשחק?

מתן: "אני רוצה לעשות סרטים מגיל עשר. עשיתי כבר סרט תיעודי, זה הסרט העלילתי הראשון ואני מקווה מאוד לעשות עוד סרטים".

אשר:"אני מקווה מאוד שיהיו לי אופציות להמשיך לשחק ואם זה יהיה עם מתן זה בכלל יהיה מעולה, אבל אני לא שם את זה עכשיו בראש סדר העדיפויות".