הדרך לפנתר השחור: סיפורם של גיבורי העל כהי העור

שנות השישים ואף אחד לא רוצה גיבור שחור

אמצע שנות השישים מסמנות עבור אמריקה שנים של מאבקי זכויות אדם ובמיוחד עליית נושא הגזע. המאבק חלחל גם לאוזניו של מכונת הופעות הקמע ויוצרן של אינספור דמויות אהובות, סטן לי שעבד דאז על קורותיה של משפחת ארבעת המופלאים ביחד עם שותפו הוותיק ג'ק קירבי.

עד אז, היו מספר ניסיונות להביא גיבור על שחור או אפילו דמות גיבור שחורה אל הספרונים הצבעוניים, אך אף אחד לא זכה להצלחה יתרה. האזכור הבולט ביותר הינו דמותו של לובו, גיבור ספרוני המערב הפרוע של חברת הקומיקס 'דל'. למרות שהסיפור של לובו נשאר קלאסי ורלוונטי עד היום, בזמנים ההם עותקים נשלחו בחזרה לחברת ההפצה עד שהפצתה נפסקה אחרי שנתיים של הרצה בלבד. יוצר הדמות, טוני טלריקו סיפר כי חברות ההפצה אמרו לו לרדת מגיבורים צבעוניים. "האמנתי שהחוברות האלה מביאות סיפורים שדרכם אני באמת יכול לדבר לאמריקה ולחולל מהפכה אמיתית", סיפר טרליקו.

[*]

ב-1966 יצאה ההופעה הראשונה של גיבור העל שישנה את הכול, בחוברת Fantastic Four #54. בהרפתקה זו מוזעקת הארבעה לאזור ווקאנדה, ארץ בדיונית ביקום מארוול. אך בהגיעם, הארבעה מוצאים את עצמם מותקפים ע"י דמות מסתורית חמקמקה אשר לבושה כולה בשחור. למרבה הפלא, אפילו ארבעת המופלאים עם כל כוחם היו שווי כוחות אל מול אדם אפריקאי רגיל לחלוטין. זו הייתה ההופעה הראשונה של גיבור העל המשמעותי הראשון שצבעו איננו היה לבן. הופעתו הראשונה של הפנתר השחור.

עבור מארוול, יצירת הפנתר השחור הינה הרבה יותר מסתם עוד הוספת דמות ליקום הבלתי נגמר, זו הייתה אמירה. אמירה אודות מצב האדם כהה העור בארה"ב. כמו בהצגתו הראשונה של הפנתר, גם האדם כהה העור בארצות הברית הוא אדם חזק וקשוח, כזה שמסוגל גם ללא כוחות על להיות חזק כמו גדולי הגיבורים. עם זאת, האדם הזה צריך יד לעזרה בעוד בני משפחתו נמצאים בסכנה. בהרפתקה זו, לומדים ארבעת המופלאים לחבור ביחד עם הטיפוס המוזר שאותו הכירו וללמוד כיצד לעבוד ביחד למרות ההבדלים ביניהם. זה היה החזון של סטן לי, על עבודה משותפת בין בני אדם אשר יכולה כנראה להציל את העולם וכמובן עוד הרבה קלישאות של גיבורי על.

הפנתר השחור זכה להצלחה רבה בעיני מעריצי ארבעת המופלאים וכל קהילת מארוול. דבר שהקנה לטצ'לה סדרה רצה משלו וגם הופעות אורח בעוד הרבה חוברות קומיקס שהובילו בסופו של דבר להצטרפותו לגיבורי העל החזקים ביותר בכדור הארץ, "הנוקמים". דווקא היותו שונה מגיבור העל הנורמטיבי והמסתורין שהביאה אתה הדמות היו מה שגרם לרבים לחבב אותו.

[*]

בניגוד לטלריקו ויוצרי קומיקס אחרים, סטן לי וג'ק קירבי כבר היו עם שם ומוניטין רציני. הכרת הדמות ביחד עם ארבעת המופלאים, שהיו בזמן הזה גיבורי העל המוכרים ביותר שלהם, היה המהלך אשר הקנה לאמריקה את הרשות שכן אפשר לצאת מקלישאת צבע העור. כפי שטלריקו חזה שיקרה, באמת התחוללה מהפכה אמיתית. סדרת "הפנתר השחור" רצה עד היום ולא הפסיקה להתחבב על הקהל. בהמשך הדרך, השימוש בגיבור על כהה עור כבר לא היה מצרך נדיר במיוחד. מארוול המשיכו לייצר גם את סם ווילסון\פאלקון (1969) שנהפך גם לגיבור העל האפרו-אמריקאי הראשון וחברו הטוב של הדמות הפטריוטית ביותר של החברה, קפטן אמריקה. נוצרו גם בהמשך דמויותיהם של סטורם (1975), בלייד (1973) ולוק קייג' (1972) שהיה הראשון שסיפר את סיפורם של תושבי השכונות.

שנות השבעים השחורות

לוק קייג' נוצר בתקופת שחרו של התת-ז'אנר הבלאקספלויטיישן. תת-ז'אנר זה גדל בתחילת שנות ה-70 בסרטים, ספרים וכמובן קומיקס. כל אלה הציגו את דמות האדם השחור כאדם חזק ומרכזי הפועל כנגד המשטרה הלבנה והנוקשה. על אף שהיה מיועד יותר עבור אנשים כהיי עור ואף לעג לקהל הלבן, הקהל הרחב התאהב ביצירות אלו ובמאים רבים הושפעו מהן כאשר הבולט ביותר הוא קוונטין טרנטינו.

אך לוק קייג' הייתה דמות הרבה פחות מתונה ובו זמנית פופולרית בקרב הקהל הרחב מאשר הפנתר השחור וקודמיו. קייג' לא התחבא ולא ביקש עזרה מאף אחד, הוא לא לובש אף מסכה ואף מאמץ לעצמו את התנהלות 'גיבור להשכרה' שבהמשך יהיה גם המרכז לסדרת הטלוויזיה של נטפליקס. קייג' שוטט לו ברחבי ניו-יורק של שנות השבעים ונלחם בפשע בשכונות הארלם. בין היתר נראה קייג' מציל נער שחור תמים מפני שוטר לבן חובב עינויים ונלחם כנגד מאפיה המגייסת ילדים מהרחובות עבור משלוחי סמים, איומים, רציחות וכדומה. הקהל של קייג' לא כלל הרבה ילדים לבנים עשירים.

חברת די-סי זכתה להצלחה גם כן כאשר חיפשה את מחליפו של האל ג'ורדן לתפקיד הגרין לנטרן ב1971. דמותו של ג'ון סטיוארט נוצרה בידי האומן ניל אדמס כאשר שוחח עם עורך סדרת 'גרין לנטרן' אודות מציאת מחליף. אדמס סיפר כי מאס בגיבורי על בלונדיניים ושריריים. "אנחנו לא ליברליים, זה פשוט הגיוני", סיפר היוצר ב-2010. "אמריקה כבר מורכבת מכמות גדולה יותר של גזעים, אז ישבנו והבנו שאין שום דבר שונה או מיוחד בליצור את גיבור העל השחור של די-סי".

[*]

סטיוארט זכה להצלחה רבה דווקא כיוון שהיווה ניגוד כמעט גמור ללוק קייג'. הוא גיבור על שמפעיל הרבה שיקול דעת ומשתמש במוחו הרבה יותר מאשר כוחו. אם סיפוריו של קייג' הראו את חיי השכונות והגזענות הקשה התוקפת אותן, סטיוארט הראה כי אין שום שוני בין האדם הלבן לבין האדם השחור וכי אומץ ובגרות עדיפים על שרירים ויופי. דמותו של סטיוארט נחלה הצלחה רבה ואף זכורה לקהל הרחב יותר מהאל ג'ורדן.

עידן סרטי גיבורי העל

סרטי שנות התשעים לא נחלו הצלחה עם גיבורי על בלשון המעטה. כל זה השתנה בשנת 2000 כאשר בריאן סינגר שחרר את סרטו "אקס-מן", סרט נוסטלגי וקלאסי ששבר את הקופות והציפיות והביא ביחד אתו את עידן הכסף של סרטי גיבורי על. לצערנו, אנחנו לא נתעסק בסרט הזה אלא בסרט הגדול הקודם של מארוול "בלייד".

"בלייד" היה הראשון בכמעט כל תחום אפשרי. הוא היה סרט גיבורי העל הראשון שדורג למבוגרים בלבד, הוא היה הסרט הראשון שלווה בגיבור על שחור. כמו סדרת הקומיקס באותה שם, הסרט עקב אחריי צייד ערפדים אשר צד ערפדים אשר חיים בינינו. מלבד הסרט השני בסדרה, אשר בוים ע"י גיירמו דל טורו בתחילת דרכו, הטרילוגיה הערפדית נשכחה מהר מדפי ההיסטוריה, כמו סנייפס עצמו. לא היה בסרט שום דבר שהזכיר סרט גיבורי על אלא יותר סרט אקשן ערפדי.

בשנים אלו הוליווד עברה שינוי משמעותי בנושא הגזע. מאז צאת סרטים כמו "מלקולם אקס" וזכייתה של האלי ברי בפרס האוסקר, המקום של גיבור על כהה-עור היה משני עד נשכח. אף אחד לא הרים גבה כאשר ברי לוהקה לתפקיד סטורם או קאטוומן, אם כי הרבה הרימו גבה ברגע שראו את "קאטוומן".

הסרט היחיד שעורר מחלוקת בקרב הקהל הרחב היה "ארבעה מופלאים" משנת 2015 כאשר השחקן מייקל ב. ג'ורדן לוהק לתפקידו הבלונדיני של ג'וני סטורם. בעוד שזה מובן מאליו שליהוק שחקנים לבנים עבור דמויות צבעוניות מעלה הרבה שאלות על נושא הגזענות, השאלה שעלתה בעקבות הודעתו של הבמאי ג'וש טראנק הינה האם דמות לבנה ראויה לקבל שחקן כהה עור?

אך גם ג'וני סטורם של מייקל ב. ג'ורדן לא העלה כל סוג של אמירה אשר נוקבת בחברה האמריקאית כמו הסרט "תברח". הדמות היחידה שהעלתה את הנושא הזה הייתה כרגיל דמותו של לוק קייג' כאשר כיכבה בסדרה של רשת נטפליקס. הסדרה החדשה לא עסקה בגזענות, אך הראתה את הארלם המודרנית, שכונה במצוקה אשר נשלטת בידי מאפייה נוקשה וקייג' שעוזר לתושביה הנמצאים בצרה ואיום תמידי.

בעקבות סדרה זו ובעקבות גל סרטים שחורים כמו "אור ירח" ו"תברח", מארוול הציגו לראשונה את דמותו של טצ'לה לראשונה בסרט "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" בבימוים של האחים רוסו. גיבור העל כהה העור של 2016 חוזר למקום שממנו הכול החל: הצגת גיבור על חזק ועיקש אשר מסוגל להילחם בגיבורים החזקים ביותר של מארוול ועדיין לעמוד על רגליו. למרות שהאחים רוסו לא התעסקו באמירה שהציג סטן לי וג'ק קירבי, הדמות צפויה לקבל התפתחות בסרט החדש. הבמאי קוגלר הצהיר כי הסרט כן יעסוק בנושא הגזע, אך לא כפי שעשו בזמן האחרון.

"השאלה שהנחתה אותי במהלך יצירת הסרט הייתה 'מה זה באמת אומר להיות אדם אפריקאי?'", סיפר קוגלר. היקום הקולנועי של מארוול רואה את עצמה כעולם אמיתי ככל האפשר, אז מה זה אומר עבור טצ'לה? טרם צפיתי בסרט ולכן איני יכול להשיב במקרה זה כיצד אמירה אמנותית הולכת להשתלב עם סרט פופקורן. אך מה שבטוח, אנחנו כבר בעיצומה של מהפכה אמיתית.