Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: בית הילדים

בימים אלו מוקרן ברחבי הארץ הסרט "בית הילדים". את הסרט ביים ג'ון סיילס והפיקה לימור סיוון הישראלית. בסרט משחקות שחקניות נהדרות כמו מארי סטינבורג'ן, מרשה גיי הרדן לילי טיילור ודאריל האנה. אלון רוזנבלום ויאיר הוכנר, מבקרי הקולנוע של אתר סרט ראו והתרשמו.אלון רוזנבלום כתב:
מי שלא מכיר את היוצר, סיילס, יכול היה להישבע כי הסרט בויים על ידי אישה. סיילס מבין את הלך המחשבה של הנשים, כותב אותן היטב ומביים אותם בדיוק אנושי ייחודי. כמו כן מצליח סיילס לערב בסרט ביקורת נוקבת על החברה האמריקאית, העיוורון הגדול שלה למה שבאמת קורה בעולם. לדוגמא, סוזן לינץ' (שהיא דווקא אנגלית) פוגשת את נער הרחוב ומרחמת עליו, אולם במקום לחשוב לאמץ אותו, היא קונה לו ספר (והוא אפילו לא יודע לקרוא). הוא מצליח להרחיב את היריעה ולשלב נושאי על כמו התנגשויות בין תרבויות (האמריקאית והדרום אמריקאית). מהות האימהות, מהות האנושיות ולאן אנו הולכים.
הצד החזק של הסרט, אחרי הבימוי והכתיבה הרגישים של סיילס, הוא השחקניות. שש השחקניות הן פשוט נהדרות וכל אחת מהן ממלאת את תפקידה כהלכה. זוכת האוסקר, מרשה גיי הארדן עושה כאן את התפקיד הטוב של חייה. לילי טיילור מוכיחה, שוב, שהיא אחת השחקניות הצעירות המגוונות והמוכשרות שיש. סוזן לינץ' מצליחה לרגש אותנו ומרי סטינבורגן תגרום לכם לפלוט את המשפט "למה היא לא משחקת יותר?"
הסרט לא חף מבעיות (הוא ארוך קצת) אבל הוא בהחלט מעניין ומרתק. מומלץ מאוד לנשים שרוצות או מתעתדות להפוך לאמהות. מה שבטוח הוא שאחרי צפייה בסרט ניתן לדבר ולהתפלסף עליו במשך שעות.

יאיר הוכנר כתב:
משחק מעולה של שבע שחקניות מבריקות, כולן מככבות בסרטו החדש של ג'ון סיילס, "בית הילדים". סיילס, ממייסדי הקולנוע העצמאי האמריקאי ואחד הבמאים/תסריטאים הגדולים, הוותיקים והחשובים בארה"ב. בסרט זה הוא מעניק לנו מבט עמוק, עשיר וישיר על תהליכי האימוץ של ילדים בדרום אמריקה.
כרגיל בסרטיו של ג'ון סיילס הוא מצליח לפתח בכישרון רב ובהומניות בלתי מתפשרת נקודות מבט רבות על הנעשה מסביב לתהליכי אימוץ הילדים, ומצליח. לעיתים הוא נוטש את הנשים האמריקאיות ומתאר את חייהם של המקומיים: מנקת החדרים הצעירה שמסרה את התינוק שלה לאימוץ, ילדי רחוב, עורך דין מושחת, מהפכן שתיין, מובטל שחלומו להגיע לפילדלפיה, נזירות המטפלות בזאטוטים רגע לפני שהם הופכים אמריקאים ועוד.
הדמויות הנשיות מעוצבות באמינות בלתי מתפשרת עד כדי כך שקשה להאמין שגבר כתב וביים את הסרט.

את הביקורות המלאות ניתן לקרוא באגף הביקורות של האתר.