הסיכום האולטימטיבי ל- 2005

אחרי תום השבוע הראשון של 2006 הגיע הזמן לעבור על כל 200 הסרטים שהוקרנו בבתי הקולנוע ב- 2005, על כל עשרות הדי וי די שיצאו (מארזים וסרטים) והפספוסים הגדולים שלא הצלחנו לראות על המסך הגדול, לעיתים בגלל שרירות ליבם של מפיצים ולעיתים בגלל הוראות (לא תמיד הגיוניות) מחו"ל. הסקירה מחולקת לשלושה חלקים.

הפעם לא נסקור מגמות שונות שקרו השנה בקולנוע ולתת לסרטים שבחרתי, הטובים והגרועים, לתת את התמונה. לפני שאתחיל אני רוצה לגעת בשתי נקודות קצרות:

אחרי גאות של קולנוע ישראלי משובח בשנים הקודמות ושיא בשנה הקודמת, הייתה לי הרגשה שהשנה היו פחות סרטי קולנוע ישראליים שהגיעו לאקרנים והצליחו לעשות רעש ולסחוף את הקהל. עצם זה שקשה לי להיזכר בקולנוע ישראלי מ2005, מראה שהוא לא השאיר את חותמו וחבל.

בנוסף, מדובר בשנה מאוד מאכזבת מבחינתי, בכל הנוגע למחירי הכרטיסים בקולנוע ואיכות ההקרנה. אמנם ברשת רב חן, בנו קולנוע מרשים מאוד בקניון גבעתיים, אמנם מדברים על פתיחת המון קומפלקסים כדוגמת סינמה סיטי, אבל מחירי הכרטיסים ובעיקר מחירי האוכל במזנונים נשארו בשמיים ובמקביל, ברוב האולמות איכות התחזוקה נוראית ואיכות הסאונד והצפייה מאכזבת. אני בהחלט מבין מה המשיכה בקומפלקס כדוגמת סינמה סיטי בו הכל נמצא תחת קורת גג אחת, אבל אני גם חושב, שאם כבר בונים אולמות חדשים, שישקיעו הרבה יותר מחשבה על איכות הצפייה והסאונד. ובכלל, הגיע הזמן לשינוי מהותי במחיר הכרטיסים. אי אפשר להתעלם מהפיראטיות שתורמת לכך, אבל גם להמון אנשים נמאס מהמחירים והקבוצה הקטנה שלא רוצה לוותר על הבילוי בקולנוע, נושאת בכל הנטל.

אם יש משהו שאני רוצה לאחל לעצמנו לשנת 2006, מעבר לסרטים טובים כמובן, זה שינוי באיכות שמספקים לנו ובמחיר הכרטיסים והאוכל במזנונים. המצב בו האיכות ירודה והתשלום גבוה, הוא בלתי נסבל.

אחרי האיחולים, אפשר לעבור לסיכום...

עשרת הסרטים הטובים ביותר

בסדר אקראי, הסרטים הטובים של השנה, מבין הסרטים שהגיעו לארץ ב2005...

חתונת הרפאים

סרט אנימציה גותי ואפל שעשוי בסגנון אנימציה מיוחד, שנקראת Stop-Motion Animation. באנימציה זו משתמשים בדגמים ובובות, אותן מזיזים בין תמונה לתמונה. סרט שיש בו כמעט הכל: סיפור דרמטי ורומנטי כאחד, אנימציה מרהיבה ומיוחדת, קטעי שירה ופסקול מצויינים. הסיפור מאוד רומנטי ומצליח אפילו לרגש. האנימציה, העיצוב, הדיבוב והפסקול נעשו כאמור, בצורה נפלאה כל-כך וביחד הם משלימים את היצירה הזו, שזועקת מייחודיות ושלמות לכל רוחבה ואורכה. אני אישית יצאתי מהסרט הזה, בתחושה שחזיתי בגדולה, לא פחות. טים ברטון מוכיח בסרט הזה שוב, שהוא קוסם קולנועי, במאי מלא דימיון אשר יוצר פה עולם אפל ופנטסטי כאחד. והוא מצליח לעשות את זה בסרט פחות אופייני עבורו, שבמרכזו סיפור אהבה סוחף ומרגש. מדובר באירוע קולנועי של ממש.

עיר החטאים

יצירה גראפית, אפלה ואלימה. הסרט המבוסס על הנובלות הגראפיות של פרנק מילר ונראה הכי קרוב שאפשר ליצירותיו. מדובר בסרט מקורי ומיוחד בכל הרבדים: בנאמנות הרבה לנובלות הגרפיות עליו הוא מבוסס, בעריכה הבימוי והויזואליה הנפלאה, מהיפות שנראו על המסך. כמו כן, ביכולתו לבנות עולם ומלואו במחשב מבלי לאבד את תחושת הטבעיות (בתוך עולם הקומיקס כמובן), בתאורה, במראה האפל והקודר והשימוש המדהים בשחור-לבן, בנגיעות של צבע ובמגוון משחקים באור וצל. יש להזכיר גם את תצוגת המשחק הנפלאה, האלימות חסרת הפשרות, האקשן עוצר הנשימה והחיבור הטבעי והבלתי מאולץ בין האפיזודות. בקיצור, סרט פשוט נפלא, מחיאות כפיים סוערות לפרנק מילר האב הרוחני ולרוברט רודריגז, שרקח פה תבשיל מושלם והצליח להוציא מכל השחקנים עולם ומלואו. לא לפספס, הביקור ב"עיר החטאים" הוא ללא ספק אחד מאירועי השנה !

להרגיש בבית

סרט דרום קוריאני בבימויו של קים קי דוק, סרט שעוסק באהבה שקטה, כזו שלא צריך מילים על מנת לבטאה ואכן, גיבורי הסרט כמעט ולא מדברים לכל אורכו. סרט שהוא מופת קולנועי, שמצליח להגיע לעומק עוצר נשימה, בלי להשתמש בכלל בדיבור. קים קי דוק מוכיח, שדווקא מתוך השקט, הוא יודע לפרוח. הסרט הזה, לא פחות מלא משמעויות ולא פחות מרתק, מסרט עם דיאלוגים שנונים. אין ספק שמדובר בסרט מאוד מקורי ומאוד מסקרן ומרתק לראות מה הוא מצליח להשיג מ"הסרט האילם". קשה ככל שזה נראה, לא יהיה רגע שלא תבינו מה השחקנים של קים קי דוק אומרים, גם אם הם לא מוציאים הגה מפיהם. סרט שהוא חוויה קולנועית ייחודית, עם סיפור סוחף ומרגש, שמצליח להעביר המון משמעויות, בצורה כל כך מקורית. השקט של הסרט, מצליח להכניס גם את הצופים, מעבר לכל שאר הדברים, לסוג מאוד מיוחד של שלווה. אין דרך יפה יותר לצייר את האהבה על המסך, מאשר הדרך של קים קי דוק. אהבה ללא מילים, שקטה, אבל כזו שחודרת עמוק. הסרט מספק חוויה ייחודית וסוחפת.

מיליון דולר בייבי

הסרט זוכה האוסקר לסרט הטוב ביותר בשנת 2004, בבימויו של קלינט איסטווד שזכה גם הוא בפרס הבמאי הטוב ביותר, הגיע לארץ בתחילת שנת 2005. מדובר באחת מהדרמות האנושיות הרגישות והבנויות כהלכה שראיתי, דרמה שמתובלת בהמון אומנותיות ובקטעי קרבות מרתקים. יצירת מופת קולנועית מבית היוצר של קלינט איסטווד שבגילו המופלג (74), סוחב את כל המטען הקולנועי שלו לתוך סרטיו וזה ניכר בעיקר ביכולתו להוציא מעצמו ומשחקניו כל-כך הרבה. הויזואליות של הסרט, הפסקול, זוויות הצילום, צילומי הקרבות המדהימים ובעיקר אותה אווירה קודרת שמלווה את הסיפור האנושי, משלימות באומנותיות רבה את הסיפור הנוגע ללב. התסריט של פול האגיס, הוא ללא ספק אחד התסריטים המוקפדים ביותר, שראיתי בשנים האחרונות והוא הבסיס העיקרי לסרט הזה (יחד כמובן עם הגאוניות בו רוקח איסטווד את התסריט יחד עם שחקניו). התסריט הזה תפור כמו כפפת אגרוף, על הסגנון המיוחד של סרטיו של קלינט איסטווד, אותן דרמות אנושיות שנבנות לאט לאט, בקצב איטי וסוחף ושמבוססות על משחק מוקפד והמון דיאלוגים מלאי משמעות. גם "מיליון דולר בייבי", מצליח

התרסקות

דרמה נוקבת אשר עוסקת בהתנגשויות תרבותיות וגזעיות על רקע לוס אנג'לס. הסרט מורכב מפיסות של סיפורים רבים על אנשים שמפגינים או נתקלים בשנאה וגזענות. הסיפורים השונים נשזרים זה בזה בהדרגה. סרט בבימויו של פול האגיס שהיה התסריטאי של "מיליון דולר בייבי". הסרט "התרסקות" הוא סרט של תסריטאי, בכל מובן המילה. הסרט אינו עלילתי בצורה המוכרת לנו, אלא שזור מהמון סיפורים קטנים, שמתחברים לאט לאט ומשלימים תמונה נוקבת של החברה האמריקאית, בצורה מציאותית וכנה מאוד. התוצאה היא סרט דרמטי ומרגש, עם המון רגעים חזקים ומספר רגעים קשים. סרט שמספק המון חומר למחשבה, הן במסריו והן בעת הצפייה, בגלל הצורך לשזור בראשכם את הסיפורים השונים. זהו אחד הסרטים הנוקבים והמשפיעים ביותר שראיתי בשנים האחרונות, סרט שהמקוריות שלו, היא פשוט חוויה קולנועית. האגיס לא מפחד להציג לנו את החברה האמריקאית במערומיה, דרך חשיפת גיבוריו ולא בעזרת שטיפת מוח וזהו בעצם כוחו הגדול של הסרט. הגיבור הגדול של הסרט הוא אולי הסיפור, אבל דרך הסרט, נולד לו גיבור חדש, במאי מוכשר עם עתיד מבטיח, פול האגיס. אף אחד לא יכול לקחת ממנו את הקרדיט על היצירה הנפלאה הזו.

אלו חמשת הסרטים הראשונים שבחרתי, שאר הבחירות הקולנועיות ובחירות ה- DVD בשתי הידיעות הבאות.