Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: הרנט של ראפ

היום, ה- 19 בינואר, עולה על מסכי הקולנוע ברחבי הארץ הסרט המוסיקלי "רנט" המבוסס על מיוסיקל מצליח מברודווי שכבר רץ שם בערך עשר שנים. לפני שבוע הגיע כוכב הסרט, אנתוני ראפ (35), לביקור קצר בישראל ונכח בהקרנת הבכורה של הסרט שנערכה תחת מטר כבד מאוד של גשם, ברד ורוחות קרות, עובדה שלא הרתיעה כמה מאות אנשים שהגיעו לקולנוע רב-חן בתל אביב וצפו בהקרנה.

את אותו אחר הצהרים גשום ביליתי עם אנתוני ראפ בחדר מיוחד המיועד למסיבות עיתונאים במלון "דיוויד אינטר-קונטיננטל" לשיחה מעניינת על קולנוע, פוליטיקה ואומנות.

איך היה לחזור ולעבוד עם הצוות המקורי של המחזמר אחרי עשר שנים שלא עבדתם ביחד?

"זה היה לחזור הביתה, לחזור לסביבה של נחמה, ביטוי עצמי, קבוצה של אנשים שאוהבים ומכבדים אחד את השני. נשארנו חברים גם אחרי שהפסקנו להשתתף בהפקה אבל העבודה על הסרט נתנה לנו הזדמנות להעמיק את הקשר. יצא לנו להיות יותר מדויקים וטהורים בעבודה על הסרט, כי היתה לנו פרספקטיבה של זמן".

בסרט מככב הקאסט המקורי של המחזמר ואליו הצטרפו שתי שחקניות חדשות - רוסריו דוסון וטרייסי תומאס. איך הן השתלבו בסט?

היינו רגילים לשחקנים מחליפים בתקופה של ההצגה כך שלא היו בעיות מיוחדות שהחליטו ללהק שחקניות חדשות. טרייסי ורוסריו הביאו את הנשמה שלהן לסרט, והיה לנו הרבה מזל כי הם אנשים קוליים. הן היו יכולות להיות בעיתיות ולשחק אותה פרימדונות אבל הן לא. בכלל, טרייסי מאד רצתה להיות חלק בהצגה בברודווי במשך שנים, וזו היתה הגשמת חלום עבורה. לי היה המון מזל כי עבדתי איתה על סצנת הטנגו.

זו אחת הסצנות היפות בסרט.

תודה, עבדנו על הסצנה הזו המון זמן וזה היה כיף אמיתי.

כריס קולומבוס מוכר בעיקר כבמאי של סרטי ילדים ("הארי פוטר 1,2", "שכחו אותי בבית"), מה היתה התגובה הראשונה שלך כששמעת שהוא עומד לביים את הסרט? ואיך היה לעבוד איתו בסופו של דבר?

עבדתי עם כריס לפני 19 שנה, בסרט "לילה מגניב", הייתי ילד בן 15 וזכרתי אותו כבן אדם מאוד נעים. חשבתי שהוא ינסה להוכיח את עצמו ולכן הגישה שלו תהיה עמוקה ורצינית. היו לי חששות שהוא לא ירצה לחקור את הצד האפל של המחזמר אבל הופתעתי לטובה שהוא כן התעסק איתם. היו לי שיחות מאוד טובות איתו והתברר שהוא אוהב סרטים משנות השבעים וסרטים זרים. לפני הצילומים הוא אמר לי שזה הולך להיות הסרט החשוב ביותר בקריירה שלו. "רנט" זה לא רק המחזמר הראשון שלו, זה גם הסרט האפל ביותר בקריירה שלו ואני גאה בעבודה שלו. כשהסרט יצא בארה"ב אנשים נגשו אלי ושאלו מי ביים את הסרט וכשעניתי שזה כריס הם פשוט לא האמינו.

בהתחלה היו שמועות שספייק לי ומרטין סקורסזה יביימו את הסרט והחשש שלי היה שאולי הם יפחדו לגעת ברגשות ובסיפורי האהבה והסרט יהיה מנוכר רגשית. כריס לא חשש לגעת בסיפורים האלו וראה בזה אתגר גדול מאוד.

כשחקן איך אתה מסביר את המעבר מסגנון משחק על במה לסגנון משחק בקולנוע?

מאוד דומה, יש הבדלים אבל לא גדולים. בתיאטרון צריך יותר להקרין דברים אל הקהל, להיות מאוד דומיננטיים וכריזמטיים. זו גם הסיבה שהמון שחקני קולנוע לא יוכלו לעבוד על הבמה. בקולנוע צריך לפשט דברים. בצילומים לסרט היתה לנו הזדמנות לדבר במקום לשיר ולהפך וזה היה נחמד. לדוגמה, כשהצטלמתי עם אדם פסקל בדירה שלנו, היתה לנו הזדמנות פשוט סתם לדבר אחד עם השני מה שלא קיים במקור על הבמה.

המחזמר עלה לראשונה על הבמה בשנת 1996 כאשר קלינטון היה נשיא ארה"ב. הסרט עלה על מסכי הקולנוע בתקופה שבוש מנהל את המדינה. אתה חושב שהמצב הפוליטי כיום בארה"ב השפיע על הצלחת הסרט?

אני יודע שזה השפיע. בכמה אתרי אינטרנט נוצרים החרימו את הסרט. היו התארגנויות של ארגונים נוצריים נגד הסרט. הם עושים את זה בשקט בצורה מפחידה. כרגע יש תחושה אחרת בארה"ב, עכשיו יש יותר מתח ופחד. אולי גם חלק מהמבקרים רצו שהסרט יהיה יותר פוליטי. אני חושב שעצם זה שאולפן גדול החליט להפיק את הסרט זה צעד פוליטי גדול. זה סרט מאוד חשוב כי איידס עדיין קיים והמון צעירים עדיין נדבקים. זה סרט שעוסק במוות והתמודדות עם אובדן והנושאים הללו תקפים לנצח.

מה אתה חושב על כך שבית קולנוע בסולט לייק סיטי סירב להציג את הסרט "הר ברוקבק"?

יוטה זו מדינה שמרנית אבל סולט לייק סיטי זו עיר מאוד פתוחה וחופשית. אני בהלם. הייתי שם לפני שנה בסיבוב הופעות עם המחזמר "חנות קטנה ומטריפה" ויצאנו שם לפאב של גייז. אני מאוד מופתע ועצוב. כשאתה מציג סרט אתה לא מכריח אף אחד לראות אותו. ראיתי את הסרט וזו יצירה מאוד חזקה על החיים בארון וההשפעה של השקר על נשותיהם וילדיהם. אני מאד שמח שהוא מצליח וזוכה לביקורות טובות.

בשלב הזה התחלנו לספור אלו סרטים גאים יצאו בבתי הקולנוע: "גבהים", "טרנס-אמריקה", "טרומן קפוטה", "עד שהמשפחה תפריד בינינו", "הר ברוקבק", "המפיקים" ו"רנט". אנתוני ראפ שהוא הומו גאה מחוץ לארון, עורך הרצאות בבתי ספר תיכוניים ואוניברסיטאות על כמה חשוב לצאת מהארון. מאוד שמח שהוא ספר שמונה סרטים.

אתה משתתף בסרטים, סדרות טלוויזיה, תיאטרון, הוצאת דיסק מופיע עם שירים פרי עטך ובקרוב יצא ספר על הזיכרונות מההפקה של "רנט" ועל ילדותך. איזו פעילות אומנותית הכי מספקת אותך?

הופעות חיות. וזה לא משנה עם זה בתיאטרון או הופעות עם שירים שלי. זה די מדכא לכתוב ספר כי אתה עובד לבד עם עצמך. אני מדמיין את עצמי קורא מהספר בחנויות ספרים. אני אוהב להשתתף בסרטים וסדרות אבל אין מה להשוות להופעות חיות מול קהל אמיתי שאוהב את ההצגה.

יש מחזמר או הצגה שהיית רוצה לקחת בהם חלק?

המנחה במחזמר "קברט" וכמובן "המלט". יש תפקידים שלא ידעתי עליהם ונחתו עלי משמיים ואהבתי מאוד לגלם אותם כמו מרק כהן ב"רנט" ואת הדוויג במחזמר "הדוויג והשארית העצבנית". אני אוהב לגלם דמויות אפלות. ההופעות שאני הכי אוהב היא של רייף פיינס בסרט "רשימת שינדלר" ושל אנתוני הופקינס ב"שתיקת הכבשים". ג'ודי פוסטר מעולה בסרט הזה והיא גם שחקנית מאוד יפה.

היא באמת שחקנית מעולה אבל בשנים האחרונות היא ממחזרת את עצמה.

אתה צודק, בסרט "הטיסה" היא באמת כבר מתחילה לחזור על עצמה.

יש במאים שהיית מת לעבוד איתם?

יש במאים כמו אנג לי. הוא נראה לי כמו אחד ששומר את הרגשות שלו לעצמו אבל הוא מצליח להוציא מהשחקנים שלו תפקידים מעולים. אני אהבתי לעבוד עם כריס כי הוא במאי חם ואוהב. הייתי שמח לעבוד עם האחים כהן כשהם במיטבם. מיכאל אנקה האוסטרי מאוד עושה לי את זה וגם מילוש פורמן. אתה יודע אם הוא עדיין עושה סרטים?

כן אני חושב שבימים אלו הוא מצלם סרט.

הייתי מת לעבוד איתו, הוא גאון.

מה הסרט האהוב עליך ומדוע?

זו שאלה קשה. "8 וחצי" של פליני. אני מגיב לסוריאליזם. בסרט הזה יש משהו מאוד אמיתי אבל מקורי ודמיוני. הסוריאליזם לא מפריע לרגשות. להפך, הוא עוזר להם לצאת מעל לפני הקרקע. אני מאוד אוהב את הטרילוגיה של "שר הטבעות" - המשחק, הצילום, התסריט - הכול מושלם. פיטר ג'קסון הוא גאון. גם מאוד אהבתי את "קינג קונג", השחקנים בסרט הזה הם חלק הכרחי ממנו ולא סתם נמצאים שם על רקע האפקטים.

ראית סרטים מוקדמים של ג'קסון?

"יצורים שמימיים"

אתה חייב לראות את סרטי האימה שלו.

אני אעשה את זה.

זהו, שאלה אחרונה שלי להיום, מה אתה מאחל לעצמך לכבוד השנה החדשה?

אני מקווה שאחת ההצגות שאני עוזר בפיתוח שלהן תעלה על הבמה, אני יודע שאחת מהן תעלה השנה. יש גם מיוזיקל חדש שאני עובד עליו ותוכנית לטלוויזיה. אני מקווה שהספר יזכה לביקורות טובות כי מאוד רציתי לחלוק את הכאב והאובדן שלי עם צעירים. ושהחיים ימשיכו לספק חוויות. לפני שבוע לא ידעתי שאני הגיע לישראל ועכשיו אני כאן. אני שמח שנופלות בידי הזדמנויות שכאלה.