Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: המלצה לסוף השבוע - שר המלחמה

מאת: סשה פרונין

מחר, שישי, יוקרן בערוץ yes4 הסרט "שר המלחמה" (בשעה 22.00). זו לא הפעם הראשונה ואני כמעט בטוח שלא האחרונה שאני צופה בסרט הזה. כל פעם אני נחשף למשהו חדש שלא ראיתי בצפייה הקודמת.

בשורה התחתונה, "שר המלחמה" הוא סרט ששווה לצפות בו. אפילו יותר מ"שווה צפייה" - "שר המלחמה" הוא סרט מעולה. יש בו כל מה שצריך מסרט טוב: משחק מעולה, צילום מרהיב עין, תסריט חזק וביקורתי ובימוי מבריק. בקיצור אתם חייבים לראות את הסרט. למה? הישארו איתי.

[*]

הסרט עוסק בסיפורו של יורי אורלוב, שמגשים את החלום האמריקאי אך בדרך דורך על הרבה, אבל הרבה גופות (תרתי משמע). אומנם הוא לא זה שלוחץ על ההדק, אבל הוא הגורם העיקרי. יורי ומשפחתו היגרו מאוקראינה לארה"ב ע"י זיוף היותם יהודים. יורי עובד עם אחיו במסעדה של אביו אך יודע שהעבודה הזו לא תביא אותו רחוק. יום אחד, וחוויה טראומטית, משנים לו את החיים. הוא נכנס למסעדה באמצע ניסיון התנקשות ועד לרצח. ואז הוא מבין שהוא יכול לעשות כסף רב ממכירת נשק. וכך יורי שלנו עובר לצד של סוחרי הנשקים ובדרך עובר ושובר כמעט כל ערך חברתי ומוסרי שיש אך בעצם לא עובר על שום חוק. אני לא רוצה לחשוף יותר מדי מפרטי העלילה ולכן בנקודה זו אעצור.

את יורי מגלם ניקולס קייג' ואני חייב לציין שזו אחת ההופעות הטובות ביותר שלו מאז "לעזוב את לאס וגאס". איתן הוק מגלם סוכן של אינטרפול שמנסה לעצור את יורי אך לא יודע שהממונים עליו הם בעצם הסוחרים הכי כבדים. ג'רד לטו (הזכור לטובה מ"רקוויאם לחלום") מגלם כאן את אחיו של יורי שמכור לסמים ולמרות שאין לו דקות מסך רבות הוא משחק נפלא. בריג'יט מונהיים מגלמת את אישתו של יורי.

[*]

אך אם כל הכבוד לצוות השחקנים הנפלא את העבודה האמיתית עושה הבמאי והתסריטאי של הסרט, אנדרו ניקול (שכתב גם את "המופע של טרומן", למי שלא ראה חובה לראות). ניקול, שבעבר ביים את "סימון" ואת "מה קרה בגאטקה", יוצר כאן תסריט מבריק ומלא אמרות על החברה האמריקאית ועל העולם בכלל.

יכול מאוד להיות שהאמרות הקשות שלו נגד האומה האמריקאית הן הגורם המרכזי לכך שהסרט נכשל בקופות ונקטל בידי המבקרים האמריקאים. ניקול אומנם מראה שיורי הוא זה שמוכר נשק לרצח המוני אבל הוא גם מראה שהשלטונות הם אלה שבעצם משתמשים בו.

[*]

בסוף הסרט מופיע הכתובת המטרידה "למרות שסוחרי הנשק הפרטיים ממשיכים לשגשג, ספקי הנשק הגדולים בעולם הם ארה"ב, בריטניה, רוסיה, צרפת וסין והן גם חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם". 5 האומות החזקות בעולם הן בעצם הגורם המרכזי לרצח ההמוני והן בעצם אלה שמנסות למנוע אותו. כמובן שיש כאן סטירה עצמית וזוהי מהות הסרט.

הסרט הוא לא ביוגרפיה על יורי אורלוב, הסרט הוא מראה לאומות החזקות בעולם, שהאזרחים יראו ויבינו במי הם בוחרים ושאנשים יתחילו להבין שאותו אוסמה בין לאדן או אותו חאסן נסראללה מקבלים נשקים מהארצות שבעצם רודפות אחריהם וזאת בכדי שתיהיה להן סיבה להתחיל במלחמה ולהרוויח כסף.

[*]

הסרט הוא גם מאוד רלבנטי למדינתנו הקטנה. כן כן גם אנחנו אשמים. אל תשכחו שאחד האנשים החזקים והמשפיעים במדינה שלנו היה בעברו סוחר נשק ועד היום כמה מדינות רוצות במעצרו. והשאלה הגדולה היא עד מתי? עד מתי נתמוך באנשים שהם רוצחי המונים? עד מתי נבחר בשליטים שמתחת לאף שלנו מגלגלים כספים על חשבון מותם של אחרים? עד מתי נמשיך לרצות לחיות את החלום האמריקאי בלי להבין שאין כזה דבר בעצם?

את השאלות הללו ידידיי אף סרט לא יוכל לפתור.

הערת מערכת: מערכת "סרט", מברכת את סשה על הצטרפותו ועל כתבתו הראשונה באתר.