Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: הדור החדש

מדור "הדור החדש" מארח את עורך אתר Seret בעבר ובמאי צעיר ומבטיח בהווה, בן חכים, לכבוד צאת סרטו הקצר החדש "מפעילה".

כבר בגיל 11 היה בן חכים מרותק לעולם הקולנוע. בתור ילד הוא היה לוקח את מצלמת הוידאו המשפחתית ומביים סרטי וידאו חובבניים בז'אנרים שונים עם חבר'ה מהכיתה. לאורך השנים ביים חכים 3 סרטים קצרים שזכו להצלחות בפסטיבלים ברחבי העולם, סיים תואר בקולנוע באוניברסיטת תל אביב ואף שימש כעורך אתר זה במשך 5 שנים. כעת בגיל 29 חכים חובק את סרטו הרביעי הקצר, "מפעילה", שבכורתו העולמית הייתה בפסטיבל "אוטופיה" בדצמבר. הסרט, שזכה גם בפרס מענק ההפקה של "אוטופיה" ב-2014, עוסק באמא צעירה המתפקדת כמפעילת מלט"ים קטלניים, ומנסה לשלב בין היותה אמא לקושי הנפשי בעבודתה שדורשת ממנה לקבל החלטות לגבי חייהם של בני אדם מדי יום.

שנים היית בצד השני ככתב, מבקר ועורך באתר שלנו, איך התמודדת עם המעבר מכתיבה על קולנוע לעשיית קולנוע?

"כן, הייתי במשך 5 שנים באתר "Seret" והיה מדהים, אבל האמת שאפילו לפני היותי עורך האתר, התחלתי לעשות סרטים. הניצוץ הזה תמיד היה שם, מאז שאני זוכר את עצמי – בעיקר עבודת הבימוי והכתיבה. אז מבחינתי בעצם לא היה כל כך מעבר גדול בין התחומים, כיוון שתמיד נשארתי בתחום העשייה בתוכי. מה שכן, זה נחמד מאוד להיות בשני הצדדים, מקבלים פרספקטיבה שונה ומשלימה על שני צדי המטבע".

אתה חושב שהעובדה שבמשך שנים ביקרת קולנוע עזרה לך כיוצר?

"הכתיבה עוזרת בהבנה של תהליך יצירה, אבל אני חושב שאין בית ספר גדול יותר מלהיות על כמה שיותר סטים, לראות כמה שיותר סרטים ולראות איך דברים עובדים בפועל. עם זאת, העשייה האמיתית בעיני, לא תלויה לא בזה ולא בזה, אלא כאשר משהו רוצה לצאת מתוכך, סיפור שרוצה להיות מסופר, זה כוח שהוא חזק יותר מהכל וזה בעצם מה שמניע את העשייה של סרט".

[*]

להצלחתו הגדולה הראשונה זכה חכים עם צאת סרטו הראשון "המעלית", המתאר מערכת יחסים בין טרנסג'נדר לבין אהבת חייו מהתיכון עימו הוא נתקע במעלית. הסרט, אשר יצר חכים בגיל 20, זכה ל-5 פרסים בין לאומיים בהם האוסקר האיטלקי לסרטים עצמאיים. סרטו השני "ד"ר שרון" בכיכובה של לימור גולדשטיין, המספר על קשר שמתפתח בין רופאה לחייל בתרדמת, זכה אף הוא להצלחה ופתח את פסטיבל הסרטים הקצרים בחיפה. סרטו השלישי "להיות שם", שמתאר קשר סאדו-מזוכיסטי שמתפתח בין גיל בחור צעיר המחפש אהבה באתרי היכרויות לבין אהרון, המזמין אותו לפגישה בביתו שהופכת למסכת של השפלות ושליטה, פתח את תחרות הסרטים הישראליים הקצרים בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה, התקבל לפסטיבל הסרטים גאים בטורונטו והוקרן גם במסגרת הפסטיבל לסרטי סטודנטים של אוניברסיטת תל אביב. הסרט הקצר הראשון שלך היה מרשים ועורר ציפיות אצל אנשים וזכה בפרסים רבים. איך היה להמשיך הלאה אחרי הצלחה כזו בסרט הראשון?

"אני חושב בהרבה מובנים ש"המעלית" היה עבורי סוג של הלם חיובי. אני לגמרי זוכר שלא הבנתי מאיפה זה נפל עליי ולא ממש ידעתי לאן אני לוקח את זה משם, אבל כן הבנתי שעשיתי משהו שקיבל המון אהבה וזה גרם לי לרצות לחבק את האהבה הזו ולא לעזוב. זה היה מפחיד לעשות משהו ראשוני כל כך שמקבל המון אהבה ולחשוב שיכול להיות שזהו, שעשיתי רק סרט אחד ושם זה נגמר, אבל לקחתי את הפחד הזה וזינקתי הלאה לפרויקט הבא. מאז עשיתי עוד 3 סרטים קצרים, שמכל אחד מהם למדתי המון".

סרטו החדש של חכים "מפעילה" מזכיר במעט את "חיסול ממוקד" המצוין שעלה אשתקד לאקרנים ומעמיד במרכז את הדילמות המוסריות עמן מפעילי מל"טים צריכים להתמודד. מבלי להרוס את הסרט אציין שאחת הסצנות המדהימות, בה המפעילה צריכה לקחת החלטה קשה במיוחד עשויה בצורה מעולה והשחקנית נועה בירון ראויה לציון לשבח על תפקידה בסרט. נועה מצליחה להעביר את הניתוק הרגשי של הדמות שבאה לידי ביטוי ביחס לבנה שצמא לאהבה (סצנה אחת מרגשת במיוחד מצביעה על כך יותר מכל).

[*]

(בתמונה: נועה בירון, מתוך הסרט "מפעילה")

הסרט הנוכחי מתעסק בעולם אחר לגמרי מהסרטים הקודמים שביימת, האם יש קשר למצב בישראל?

"את התסריט לסרט, כתב ליאור זלמנסון, חבר קרוב, שהוא גם מנהל פסטיבל "פרינט סקרין" וחוקר את תחום התרבות הדיגיטלית. יום אחד ישבנו בבית קפה והוא סיפר לי על רעיון שיש לו לסרט המשלב מל"טים ויחסי הורות והרעיון היה נראה לי מרתק. הקונפליקט הזה בין אשת משפחה לרוצחת שכירה, היה מעולה בעיני: איך אנשים שבמבט ראשון נראים רגילים, פתאום מתגלים כרוצחים שלא ממצמצים לרגע. יחד עם זאת מה שהניע אותי יותר מכל בסיפור הייתה דווקא הדרמה המשפחתית בין האם לבנה, הניתוק שלה מהעולם החיצון, שמתרחש מאחורי מסכים והניתוק הרגשי שלה מהכל ובעיקר מהילד שלה. העניין הפוליטי מעולם לא היה שיקול עבורי בסרט. אין דגש על מיהן אותן מטרות שהיא מחסלת ולמה, אבל כן היה בתסריט משהו אפל, לא פתור, משהו שאני מרגיש שקיים גם בחברה שלנו".

ספר קצת על תהליך גיוס הכספים של הסרט הנוכחי

"את התסריט הגשנו לקרן רבינוביץ' ותוך זמן קצר קיבלנו תשובה חיובית. האוניברסיטה תמכה גם היא כפרויקט מן המניין, הוספתי כסף גם מכיסי ויחד יצאנו להרפתקה של 4 ימי צילום. זו פעם ראשונה שאני עובד עם קרן קולנוע והתחושה שסומכים עליך ועל התוצר עשתה מבחינתי את ההבדל הגדול".

אתה לא מתגעגע לכתיבה על קולנוע?

"תמיד כיף ויישאר כיף לשפוך את הרגשות והמחשבות על סרט מיד אחר כך, אם זה בכתיבה, או בדיבור. אז כן, אני כמובן מתגעגע, אבל התהליך שיותר מרגש אותי הוא ליצור את הסרט עצמו".

ומה עם פיצ'ר? האם נראה אותך עושה סרט מלא?

"פיצ'ר בהחלט נמצא באופק ויש לי כבר רעיון. אני כבר מתחיל לפתח אותו במקביל לעשיית הסרטים הקצרים. אני מתכנן לעשות לפחות עוד סרט קצר אחד לפני הפיצ'ר. סרטים קצרים הם בית ספר מהיר וזמין ביותר לעשיית סרטים ותרגול וגורמים לי להישאר בלופ העשייה, לופ שבמציאות שלנו קל מאוד להינתק ממנו".

לאתר של בן חכים – לחץ כאן