הטוב הרע וסרטי החובה

כדי להעריך יצירה אומנותית, תמונה או פסל, חייבים לעמוד מולה במוזיאון, אי אפשר לקחת ספר אילוסטרציה ולהסתכל. כך גם לגבי קולנוע, כדי להעריך יצירה קולנועית חייבים לראותה בתנאים האופטימליים, דהיינו אולם מרווח, מסך גדול ומערכת סאונד טובה. פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בחיפה שנערך בימים אלו מציע לקהל לצפות בכמה יצירות נפלאות של שני יוצרים חשובים, סרג'יו ליאונה, ופדריקו פליני.

ארבעה סרטים שביים ליאונה, אחד הבימאים הוירטואוזים של כל הזמנים, מוקרנים במהלך הפסטיבל. 'בעבור חופן דולרים', 'הצלפים' ו'הטוב הרע והמכוער' ומי שלא ראה את הסרטים הללו, בסינמסקופ ובעותקים חדשים, לא חווה את חווית הצפייה האמיתית במערבונים.

התרגשות רבה אחזה את היושבים באולם, בשבת בבוקר, כאשר עלתה המוסיקה המוכרת והאהובה של אניו מוריקונה בפתיחת "הטוב, הרע והמכוער". כשקלינט איסטווד מופיע לראשונה על המסך בתצלום תקריב נשמעו אנחות באולם וכאשר אלי וואלך אומר את המשפט המפורסם ביותר מהסרט הזה: "אם אתה צריך לירות, תירה, אל תדבר" נשמעו מחיאות כפיים באולם.

יש משהו מאוד יפה ועממי בפסטיבל חיפה. נופי הכרמל והעובדה כי הסינמטק נמצא במרכז העיר לא מנתקת את הפסטיבל מהעולם שמסביב. בניגוד, נאמר לפסטיבל ירושלים שם יש לעיתים נימה אליטיסטית של סטודנטים לקולנוע ומבקרים שבאים לראות יצירות חשובות, בחיפה הפסטיבל הוא בשביל העם וכיף לשבת באולם עם אנשים שרוצים לראות קולנוע טוב בתנאים טובים.בשעות הערב, כאשר רחבת הסינמטק מתמלאת אנשים, האבטחה במקום מורכבת מעשרות שוטרים שכתרו את המקום ודאגו לביטחון. האולמות, נקיים, עם מסכים גדולים ומערכות סאונד סבירות וגם העותקים של הסרטים היישנים היו סבירים (לא מושלמים אבל בהחלט ראויים).

כמו כן המקום מציע הפנינג של מוסיקה (במה ועליה מופיעים זמרים ממש לפני הסינמטק), אוכל (דוכנים רבים שמפוזרים לאורך הדרך) ומי שרוצה, נופה המקסים של העיר במרחק חמש דקות הליכה.

האווירה בפסטיבל היא מאוד ביתית. הסדרנים וגם מארגני הפסטיבל מסבירי פנים ותמיד תתקל בחיוך ובאדיבות. ייתרון גדול מאוד הוא שרוב האולמות בהם מוקרנים הסרטים קרובים מאוד אחד לשני, כך שניתן לתכנן יום שלם של קולנוע בלי להזיז את המכונית (ומי שיגיע בשעות הבוקר והצהריים לא ייתקל בכלל בבעיות חניה - ייתרון נוסף)

הדבר החשוב והטוב ביותר שהמארגנים דאג לו הן הקרנות כפולות של סרטים, מי שפספס הקרנה יוכל לראות אותה במועד אחר והדבר בהחלט מקל על חובבי הקולנוע הרבים.

הנה עוד כמה סיבות בגללן שווה לעלות לפסטיבל הסרטים בחיפה:

סרטי סרג'יו ליאונה
המלצה חמה, פשוט עלו לחיפה בימים שלישי ורביעי בהם מוקרנים שוב ארבעת סרטיו של ליאונה. ביום שלישי החל מהשעה 13.30 מוקרנים באודיטוריום "בעבור חופן דולרים" ומייד אחריו "הטוב הרע והמכוער". ביום רביעי בשעה 14.30 מוקרן באודיטוריום סרטו "היו זמנים באמריקה".

מי שרוצה להתענג על סרטיו של פדריקו פליני יוכל לראות ביום שני ב- 9.30 בבוקר את "ג'ולייטה של הרוחות" (באולם פנורמה 2) וב- 12.00 את "השיח הלבן" באולם רפפורט. ביום שלישי יוקרן בשעה 12.00 בסינמטק, סרטו "הבטלנים". וביום חמישי בשעה 10.30 בבוקר יוקרן "לה דולצ'ה ויטה" באולם רפפורט.

עוד סרטים שכדאי לשים אליהם לב:

סהרורי
הדבר המצער ביותר בקשר ל"סהרורי" היא העובדה שצפו בו רק עשרים אנשים. הסרט עוקב אחר מערכת היחסים שבין שומר מגדלור בחוף מרוחק באסטוניה ובתו בתקופת מלחמת העולם השנייה וחושף בפנינו לאט לאט את הסודות, הכאב והעבר של שניהם, על אותו חוף מבודד, אליו מגיעים לעיתים חיילים רוסים שלא תורמים לשיפור האווירה. דרך הסיפור הזה מצליח הבמאי סולב קידוס לטוות גם מסרים חריפים על היחס לו זכתה אסטוניה מרוסיה בשנות המלחמה, אבל לא שוכח לרגע גם להתרכז בדרמה האישית, המשוחקת ומצולמת להפליא והופכת לסרט שהוא אמנם לא קל, אבל שווה כל מאמץ. הקרנה נוספת ביום שני, באולם פנורמה 2, בשעה 16:00.

אחי החורג פרנקנשטיין
אחרי הביקורת שספגו החיילים הרוסים ב"סהרורי", סופגת עכשיו רוסיה עצמה ביקורת על אימון אותם חיילים, הפעם, בצ'צ'ניה. הסרט מספר על משפחה רוסית, אשר לחייה נכנס לפתע פאבל, חייל פצוע חסר עין אחת, שנולד מרומן מזדמן שניהל אבי המשפחה לפני עשרים שנה. חלקו הראשון של הסרט מתאר את השוני שחל בתא המשפחתי כתוצאה מבואו של פאבל, המחכה לניתוח יקר בעינו וסובל מהלם קרב ופרנויות, ומצליח לרגש, להצחיק ואפילו לעורר מחשבות על אותם חיילים שכמו המפלצות של ד"ר פרנקנשטיין, יוצאות מכלל שליטה (מה שרלוונטי מאוד גם אצלנו). אבל לקראת סופו הסרט הופך למעין סרט מתח, וכמו שהמפלצת של ד"ר פרנקנשטיין עולה על יוצרה, כך גם כאן, כל המסרים על היחס והטיפול בחיילים שחזרו מהמלחמה עולים ומשתלטים על כל מה שהיה טוב ואנושי בחלק הראשון וממשיכים לסרט שהיה צריך להסתיים 20 דקות מוקדם יותר. עם זאת, זהו סרט שעדיין שווה צפייה. הקרנה נוספת תערך ביום רביעי באולם רפפורט, בשעה 19:30 (הקרנה בנוכחות הבמאי)

להיות ג'וליה
בסרטו החדש של הבמאי ההונגרי אישטוון סאבו ("מפיסטו", "סאנשיין"") הוא מוותר על הרצינות המאפיינת את רוב סרטיו לטובת קומדיה המתרחשת בשנות השלושים ומספרת על שחקנית תיאטרון מצליחה (אנט בנינג), המחפשת קצת עניין בחייה. היא מתחילה לנהל רומן עם גבר צעיר, דבר שמוביל אותה לעמוד מול בחירות בחיה המקצועיים והאישיים וגורם לה לתהות עם כל חייה הם לא יותר מהצגה אחת גדולה. למרות שיש משהו מיושן, תיאטרלי וחסר ייחוד של ממש בסרט, הוא מצליח לשמור על עניין ואפילו להצחיק בזכות דיאלוגים שנונים, משחק טוב של בנינג (ולצידה ג'רמי איירונס, מייקל גמבון ועוד) וחלקו האחרון המוצלח, שהיה כנראה הסיבה העיקרית למחיאות הכפיים הרבות להן זכה מהקהל הגדול שמילא את האודיטוריום של חיפה. הסרט נרכש להפצה ע"י סרטי שפירא. ההקרנה הנוספת ביום חמישי באודיטוריום, בשעה 21.30.