Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: ניקיטה

מאת: רון פוגל

בימינו הסרטים הצרפתיים המגיעים לקולנוע בארץ מתויגים מיידית כסרטי איכות ונחשבים ככאלו שהצפייה בהם שמורה לאלו שמוכנים למאמץ אינטלקטואלי. מי שמחפש איזו קומדיה מטורפת בסגנון לואי דה פינס או סרט מכות טוב בסגנון בלמונדו ,יאלץ לגשת לאגף הצרפתי בספריית הוידאו המקומית.

אבל לא תמיד זה היה כך ,דוגמא לסרט צרפתי שאינו סרט "כבד" והצליח במקומותינו הוא הסרט "ניקיטה" שמשודר היום ה- 12/10 בלווין, במסגרת ספשייל לוק בסון.

[*]

"ניקיטה" (במקור "האשה ניקיטה") סרטו של בסון("הכחול הגדול","ליאון", "האלמנט החמישי") משנת 1990. הנו סרט אקשן משובח ,שמצליח גם לרגש את הצופה תוך כדי שהוא מתאר, באופן מלנכולי משהו , את חייה הלא זוהרים של סוכנת חשאית.

הסרט מספר על ניקיטה, עבריינית קטנה ומסוממת, שנבראת מחדש כסוכנת בשירות שירותי הביטחון בצרפת. לאחר שהיא נשפטת למאסר עולם על רצח שוטר, היא כביכול מוצאת להורג ונמחקת מתודעת החברה. אבל במקום לשכב בקבר, לומדת ניקיטה, במתקן סגור בלב פאריז, את סודות מקצוע הסוכן החשאי. במחציתו השנייה (והיותר טובה) של הסרט, יוצאת ניקיטה מחדש לעולם וכעת עליה לחיות חיים כפולים. מצד אחד אישה רגילה המנסה לנהל מערכת יחסים ומצד שני סוכנת המשמשת ככלי נשק רצחני ומוכנה לפעולה בכל רגע.

[*]

אן פריו ("בלאדי מרי") המגלמת את ניקיטה עושה בסרט את תפקיד חייה. היא עומדת בכבוד במשימה שקבע לה התסריט והופכת מנערת רחוב זרוקה ומוזנחת לרוצחת יפיפייה קרת מזג היורה ללא רחמים ביעדי החיסול שלה.

כשרונה בולט במיוחד כשהיא מעבירה באמינות רבה לצופה את הקונפליקט התמידי בין הצגת חזות של "עסקים כרגיל" למול החבר (ז'אן הוגו אנגלנד המצוין, "בטי בלו") למול עיסוקה המאוד לא שיגרתי כרוצחת. בשקט ובעדינות מראה פריו את סערת הרגשות המתחוללת בנפשה של ניקיטה (הסצנה עם הרובה באמבטיה היא מופת למשחק).

[*]

בזמן הפקת הסרט היו פריאו ובסון בקשר רומנטי ואף נולדה להם בת. יתכן שהקשר הזה מחוץ לבימת הצילומים תרם אף הוא את חלקו לכך שתפקידה של פריאו משוחק בעוצמה שלא ניתקלים בה כל יום בסרטים.

"ניקיטה", מעבר להיותו סרט פעולה, מעלה ובודק סוגיות רבות הקשורות לנושא הזהות העצמית. מי אנחנו באמת? האם יש אפשרות להמציא אדם מחדש? איזה מחיר משלם אדם על הסתרה מתמדת של זהותו?

[*]

ניקיטה שהרגה אדם וחיה בשולי החברה, זוכה כביכול לגאולה בכך שהיא חוזרת להיות אדם חופשי ולובשת דמות חדשה ו"נקייה". אבל היא תאלץ לשלם את מחיר החופש הזה בכך שלעולם לא תוכל לחזור לחיים נורמליים והצלקות שישאיר בה עיסוקה הנוכחי ינתקו אותה שוב מהחברה וימנעו ממנה אפילו להנות ממערכת יחסים עם החבר.

את מסלול הייסורים המפרך שעובר אדם מן הישוב כדי להפוך לסוכן או לוחם על כבר ראינו בהמון סרטים. בסון מתעכב דווקא על הפן האנושי של השינוי שעוברת ניקיטה ובשל כך הסרט ניצל משגרתיות שמאפיינת רבים מסרטי הז'אנר.

[*]

הסרט גם מציג שיטת הפעלה של סוכן " רדום" (מה שנקרא sleeper) החי חיים רגילים ויוצא לפעולה רק לעיתים מזדמנות. אצל בסון הסוכן מופעל בלי לדעת מי מפעילו ומהי זהות קורבנו עד לרגע האחרון. מבחינת מידור זה נשמע מצוין. מוסרית זה הרבה יותר בעייתי. אבל אולי ככה זה בעולם האכזר של ריגול וריגול נגדי. אצל בסון אין את הרומנטיקה של ג'יימס בונד אלא רק סוכנים המופעלים כרובוטים ומבצעים עבודתם בלי ששאלו שאלות.

בסון נוהג ללהק שחקנים שיתאימו לדמויות האקצנטריות המופיעות בסרטיו. ב"ניקיטה" ניתן לציין שניים בולטים במיוחד. הראשון הוא השחקן טקקי קריו ("ילדים רעים","דוברמן", "פרימן"), אחד השחקנים הפופולאריים בצרפת (שאינו מוכר במיוחד לקהל הישראלי) שתמיד משחק מנוול חסר לב.

[*]

ב"ניקיטה" הוא מופיע בתפקיד המפעיל והמאמן הראשי של ניקיטה ומשמש גם כדמות אב לעת מצוא. הוא תוקף ומלטף ומייצג את הכפילות השורה על כל הסרט ואת הניגוד בין העולמות השונים שניקיטה חיה בהם.

השחקן השני הוא ז'אן רנו ("נהרות הארגמן","ליאון") המופיע לעשר דקות של עונג צרוף בתפקיד ויקטור המנקה. רנו הוא התגלמות סרטיו של בסון: קצת מגוחך, מחוספס ותמיד על סף הטירוף. אני מתוודה שכשהוא הופיע בסרט כמעט ומחאתי כפיים מרב שמחה, כי כשז'אן רנו מופיע, אתה יודע שהסרט ימריא לגבהים חדשים.

[*]

עוד מופיעה בסרט בתפקיד קטן ז'אן מורו האגדית ("ז'יל וז'ים") בתפקיד מעניקת הט'אצ הנשי לניקיטה בסוכנות.

"ניקיטה", בזכות סצנות האקשן, הליהוק המצוין והעלילה הקולחת, זכה לגרסא אמריקאית עם ברידג'יט פונדה האיומה בתפקיד הראשי ואף נעשתה סדרת טלוויזיה מגוכחת על פי הסדרה (משהו כמו "זהות בדויה" לעניים).

בצפייה חוזרת, שש עשרה שנים לאחר שיצא לאקרנים, ניתן לומר שהסרט מחזיק מעמד יפה ועד היום הוא נותר יצירה חשובה שראויה לצפייה.