מה כדאי לראות בפסטיבל הקולנוע בחיפה?

גם השנה יוקרנו מאות סרטים במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה החוגג 30 שנה להיווסדו. לצד סרטים ישראלים וסרטים אמריקאים וזרים שיוקרנו לאחר מכן בבתי הקולנוע ברחבי הארץ, יוקרנו גם עשרות סרטים משובחים שזאת תהיה ההזדמנות היחידה לצפות בהם על גבי המסך הגדול. לפניכם חמש המלצות על סרטים שממש לא כדאי לכם להחמיץ:

1."השבט" - סרטו הראשון באורך מלא של הבמאי האוקראיני מירוסלב סלאבושפיטסקי הוא יצירה קולנועית נועזת, בוטה שתיחרט לכם בראש ולא תשאיר מקום לנחמה. יצירה טוטאלית שכל משתתפיה הם שחקנים לא מקצועיים, חירשים-אילמים, המדברים אך ורק בשפת הסימנים, ללא כתוביות לאנגלית או לעברית שמסבירות לצופים מה נאמר. הגאונות היא שאנחנו מבינים בדיוק מה מתחולל על גבי המסך, בעוצמה נטולת פשרות, ובסופו של דבר התוצאה לא פחות ממהפנטת. העלילה עוקבת אחרי סרגיי המגיע לפנימייה המיועדת לחירשים-אילמים כמוהו. הוא משתלב בכנופיה של נערים השולטת במקום ומעסיקה את שאר התלמידים בפשע ובזנות. סרגיי מפלס את דרכו במעלה הארגון שראשיו הם כמובן מורים בפנימיה. כאשר הוא מתאהב באחת הבנות שעוסקות בזנות הוא מוצא את עצמו במלכוד ובמלחמה חזיתית מול הנהלת הפנימייה. מלבד רעשי רקע - מכוניות, טריקת דלתות, ניפוץ חפצים ועוד - כמעט ואין בסרט קול אנושי. התוצאה זיכתה את הסרט בפרס הגדול במסגרת "שבוע המבקרים" בפסטיבל קאן האחרון.

2."האל הלבן" - סרטו של קורנל מונדרוצ'ו ("דלתא") הוקרן בפסטיבל קאן האחרון ואף זכה בפרס הגדול במסגרת "מבט מסוים". לילי בת ה-13 עוברת להתגורר אצל אביה, אחרי שאימה נודדת לאוסטרליה עם בן זוגה החדש. האב איננו מתלהב מהמעבר של בתו אל חייו ועוד פחות מכך מהמטען שמצטרף אליה, הייגן, כלב מעורב, מקסים ואוהב. אחרי עימות קשה עם הבת האב משאיר את הכלב בצד הכביש באזור מוזנח במיוחד של בודפשט. הכלב נותר לבד להתמודד עם הסכנות השונות שאורבות לו, אם מדובר באנשים שלוכדים כלבים כדי לאמנם לקרבות לא חוקיים או עובדים של שרותי התברואה, שמעבירים את הכלבים חסרי הישע למכלאות עמוסות עד אפס מקום. בין היתר הוא יתיידד עם חבורת כלבי רחוב וביחד הם יצאו למסע נקמה מדמם. הסרט מסופר כמעט כולו מנקודת המבט של הכלב, מה שהופך את היצירה הקולנועיית הזאת לייחודית אף יותר. דמיינו את "היפייפיה והיחפן" של דיסני בגרסה אלימה ומדממת המיועדת למבוגרים בלבד. "האל הלבן" לא חוסך שבטו מהמין האנושי וכמעט כל בני האדם המוצגים בסרט הם אכזריים ומתועבים. סצנת הפתיחה תהפוך אתכם על המקום לטבעוניים לפחות למספר ימים. קורנל מונדרוצ'ו מגיש סרט קולנוע מרתק ומרשים מהשוט הראשון עד האחרון שלא תשכחו זמן רב.

[*]

3.עוד סרט שמגיע מפסטיבל קאן האחרון הוא "חבורת נערות" הריאליסטי של הבמאית סלין סיאמה שסרטה הקודם, "טומבוי" הנפלא, מוקרן מדי פעם בערוצי הסרטים של yes. סרטה החדש נבחר להיות סרט הפתיחה של מסגרת "שבועיים של במאים" היוקרתי, ובצדק רב. סיאמה מביאה למסך הגדול ייצוג נשי צעיר ואמיץ של מרים, בת ה-16, בת למשפחת מהגרים אפריקאים בשכונות העוני של פריס. מרים חולמת לעשות משהו משמעותי עם חייה אבל נראה שלמציאות הלא פשוטה יש תוכניות אחרות עבורה. אחיה הבכור מכה אותה, היא נאלצת לשמור על אחיותיה הקטנות בזמן שאמה עובדת בניקיון, היא לא מצליחה לעמוד במשימותיה בבית הספר מה שגורם לנשירה מלימודים ובסופו של דבר היא מוצאת מפלט אצל חבורת נערות שעוסקות בעיקר בלחיות את החיים, כלומר להסתובב במרכזי קניות, במטרו, לעשות המון רעש וכאשר יש קצת כסף לבזבז אותו על חדרים בבתי מלון וקניית בגדים. סיאמה מביאה למסך סרט על התפתחותה של זהות נשית צעירה, כאשר היא נאלצת להתמודד עם שפע מגבלות משפחתיות, חברתיות, תרבותיות וכלכליות. אם יש סרט שאפשר להשוות אליו את "חבורת נערות" זהו כנראה "16 מתוק" המעולה של קן לואץ'.

4."לבבות רעבים" הוא דרמה פסיכולוגית המזכירה דווקא את סרטי האימה המטרידים שנוצרו תחת ידיו של רומן פולנסקי כגון "הרתיעה", "הדירה" ואפילו "תינוקה של רוזמרי". סרט קלאוסטרופובי על זוגיות, הורות ומחלת נפש. ההישג המרכזי של הבמאי האיטלקי סאבריו קוסטנזו היא עבודתו עם צמד השחקנים הראשיים - אדם דרייבר (מהסדרה Girls) ואלבה רורוואכר ("אני אהבה") שגם זכו בפרס המשחק בפסטיבל ונציה האחרון על תפקידיהם הטוטאליים. תחושת המחנק שמלווה את הסרט מופיעה כבר בסצנה הראשונה שבה הזוג מכיר כשהם תקועים יחד בשירותים במסעדה סינית מעופשת בניו יורק. בהמשך הזוג מתגורר בדירה קטנה וצפופה במנהטן, ומתמודדים עם חילוקי דעות קשים על הדרך שבה הם יטפלו בפעוט שזה עתה נולד. דרייבר ורורוואכר נותנים כאן הופעות דומיננטיות, קרב מרהיב בין שני אנשים שיעשו הכל כדי לדאוג לבנם הרך, כאשר לאט לאט אנחנו מבינים שאחד מהם סובל ממחלת נפש. העלילה והמשחק כל כך חזקים, שנראה שלפעמים הבחירות האומנותיות של הבמאי כמו עדשות המצלמה המעוותות והמוסיקה המלודרמטית, המזכירה את אותם סרטי אימה של פולנסקי, מרגישות מוגזמות. מומלץ מאוד בעיקר בזכות המשחק של צמד השחקנים הצעיר והמוכשר.

[*]

5.פסטיבל חיפה יקיים השנה קטגוריה מיוחדת לסרטי אנימציה, ואחד הסרטים שיוקרנו בו הוא "הבגידה". מדובר בסרטו החדש של האנימטור הגאון ביל פלימפטון. 76 דקות עם המון נשמה, הומור ומלנכוליה. ג'ייק ואלה נפגשו בפארק שעשועים במתקן למכוניות מתנגשות. משם הדרך לחתונה היא מהירה, אבל הכל משתבש כאשר מישהי מחליטה להסיתם זה כנגד זו והם אינם יודעים שהפכו לכלים במשחק אכזרי במיוחד. האנימציה הסוריאליסטית של פלימפטון מיועדת כמובן לקהל מבוגר והסרט איננו מתאים לילדים. התוצאה היא מוצר בידורי רווי הומור, מיניות ותחכום שכדאי ורצוי לראות על המסך הגדול.

מעוניינים לדעת עוד על המלצות צפייה בפסטיבל חיפה? מחר יאיר הוכנר יזהיר אתכם מפני הסרטים שלא כדאי לכם לראות בפסטיבל