השדים של אמילי, מקפיץ, מבהיל ו...איכותי

הרבה סרטי אימה יוצאים השנה בכמויות מסחריות ממש, אבל לא כולם טובים. אם לומר את האמת, מצאתי את רובם דלים, חסרי תוכן, עלילה, כיוון או משמעות. לא כולם שווים צפייה, או זמן וחשוב מכל, לא כולם עשו לי את מה שעשה לי "השדים של אמילי".

הסיפור הוא על אמילי רוז, בחורה צעירה, מעיירה קטנה אי שם בארצות הברית (שמתם לב שכוחות האופל מכירים רק עיירות קטנות אי שם?) שמתחילה להתנהג באופן מוזר ביותר ויש כאלו המאמינים שהיא אחוזת שדים ורוחות. אותה אמילי רוז מוצאת את מותה במהלך טקס גירוש שדים על ידי הכומר המקומי, ריצ'ארד מור (טום וילקינסון). בעוד זה עולה למשפט על עוון הזנחתה של אמילי, הוא זוכה לתמיכתה של אחת מעורכות הדין המצליחות בעיר (לורה ליני), שלא מאמינה בקיומו של אלוהים. תוך כדי המשפט, מתגלה סיפורה המפחיד והבלתי ייאמן של אמילי ויחד הם נכנסים למעגל של פחד, אמונה וכוח סיבולת – במאבק אחר האמת.

יש משהו בסרט שנורא מושך ומעניין. מצד אחד, מדובר בסרט אימה, שנועד להפחיד, אך הוא מספר את הסיפור מנקודת מבטם של האנשים שלא מאמינים בנונסאנס של "דיבוק", וכו'. הוא גורם לנו, כצופים, לפקפק בעל טבעי גם כן, כאשר כל הסרט עצמו נמצא בסימן שאלה, המעמיד אותנו בפני דילמה – מה באמת קרה לאמילי רוז?

הסרט הוא באמת סרט שונה משאר סרטי האימה שיצאו לאחרונה. הוא מספק הרבה מאוד עומק ומחשבה וגורם לך להרהר הרבה על הנושא גם לאחר שיצאת מאולם הקולנוע. "האם יש כזה דבר שדים"? האם קיים דבר כזה "העל טבעי"? ממש מטריד. עובדה מפחידה ביותר היא, שהסרט מבוסס על מקרה אמיתי שקרה בגרמניה בשנות השבעים.

הסרט הזה, בניגוד להמון סרטים אחרים, הוא באמת מפחיד. בתור חובב אימה מושבע, אני חייב לומר שקשה להבהיל אותי בסרטים. אני לא אחד שקופץ מהכיסא בכל הזדמנות, אבל היו קטעים לא מעטים בסרט הזה שהצליחו "להפיל את ליבי לתחתונים". מהבחינה הזו, הוא באמת הצליח להפתיע לטובה.

הדמויות אמינות בהחלט והתסריט אינטילגנטי, מה שגורם לך אוטומטית לפתח אמפתיה כלפי הסיפור. לא פעם במהלך הסרט מצאתי את עצמי שרוי במין אופוריה כזו שהשכיחה ממני את העובדה שמדובר בסרט, ולא בסיפור אמיתי, על אף שהסרט מבוסס על אירועים אמיתיים.

נראה כי השחקנים נבחרו בקפידה רבה. לורה ליני היפייפיה והמוכשרת, מובילה את התפקיד הראשי באופן מושלם ומקצועי, כפי שכבר נהגה להקסים אותנו בעבר בתפקידי איכות ("קינסי", "נ.ב אוהב אותך", "מיסטיק ריבר", "החיים של דיוויד גייל", ועוד רבים וטובים...) ומוכיחה שוב, כי היא מסוגלת להחזיק סרט שלם על כתפייה. גם טום וילקנסון ("באטמן מתחיל", "שמש נצחית בראש צלול"), נותן שואו לא קטן בכלל ואמין למדי, בתור האב ריצ'ארד מור.

זהו סרט אחר בהחלט. זהו סרט ששווה צפייה. לא רק בגלל הפחד והמיסתורין שבו, אלא גם בגלל האמיתות שבו. הוא באמת מצליח להכניס אותנו אל תוך הסיפור, אל תוך המשפט עצמו.

נראה שבאמת הגיעה השעה לעשיית סרטי אימה מוצלחים, מפחידים ומעניינים. הולייוד מצליחה הפעם להפתיע לטובה ומי שאוהב גם פחד טוב וגם סיפור מרשים, יקבל הנאה עילאית מהסרט, שלדעתי, מצליח להגיע לרמתו של הסרט "מגרש השדים" המפורסם משנת 73.

ולסיכום, דמויות מטרידות, שלל הקפצות מסוגננות, תסריט אינטילגנטי ופחד נבנה בהדרגה, כל זאת ועוד תוכלו למצוא ב"השדים של אמילי, שיצא ביום חמישי לאקרנים – מומלץ!