Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: ממלכת גן עדן

הסרט מספר את סיפור מסעות הצלב, דרך סיפורו האישי של נפח צעיר שעלה לגדולה. באליאן (אורלנדו בלום) איבד את משפחתו ואת אמונותו וכאשר. באליאן לא הכיר מעולם את אביו הצלבן והלורד גודפרי (ליאם ניסן), אבל כשזה הגיע להזמינו להצטרף, זה נפל עליו בדיוק ברגע הנכון. הנפח הצעיר מצטרף למסע לירושלים גם מתוך תקוות למצוא מחילה לחטאיו ולאט לאט מפלס את דרכו למעלה והופך לאביר מסור וערכי וללוחם מוכשר. התקופה היא תקופת השקט השברירי שבין מסע הצלב השני והשלישי, המלך באלדווין ה-IV (אדוארד נורטון), מולך בירשולים ובינו ובין המנהיג המוסלמי צלאח א-דין יש הסכם הפסקת אש והסכם לכבד את המקומות הקדושים לכל הדתות. הוא חולם להגיע לתקופת שלום ולהפוך את ירושלים ל"ממלכת גן עדן", מזרח תיכון חדש יש שיקראו לזה. אבל השקט הזה הוא זמני בלבד, כאשר שני מנהיגים נוצריים חותרים תחת המלך ומקווים להפיץ את בשורת הנצרות, להילחם במוסלמים ולהמירם או להשמידם. בעקבות התדרדרות המצב, באליאן מוצא את עצמו נאלץ להגן על החפים מפשע ולמנוע כנגד כל הסיכויים את כיבוש ירושלים. האם הוא יצליח? חכו ותראו

הסרט "גלדיאטור", שהופק בשנת 2000, נחשב בעיני רבים, לאפוס ההיסטורי הטוב שנעשה. הסרט "גלדיאטור" לא רק שהיה סרט מצוין, הוא גם הוליד מגמה. לא מדובר באפוס ההיסטורי הראשון שנעשה, אבל הצלחתו הגדולה אצל הקהל, הביאה לגל של עיבודים קולנועיים לסיפורים כבירים מההיסטוריה. לא סתם זכו כל הסרטים, שנעשו בשנים האחרונות בסגנון זה, כדוגמת "אלכסנדר", "המלך ארתור" ו"טרויה", השוואה לסרט "גלדיאטור". אבל כולם, בלי יוצא מהכלל, יצאו כשאר ידם על התחתונה, נראו בקושי כמו צל חיוור של "גלדיאטור" ונכשלו הן אצל הקהל והן בקופות (אף אחד מהם לא כיסה את תקציבי הפקתו).

הסרט "ממלכת גן עדן" עורר המון ציפיות, שהנה סופסוף ייצא לאקרנים עוד אפוס היסטורי מלחמתי משובח, אשר ישבור את הסדרה הכושלת, שהופקה לפניו. הסיבה העיקרית לציפיות היא במאי הסרט רידלי סקוט, שהוא בין השאר גם הבמאי של "גלדיאטור" אבל יש באמתחתו עוד המון להיטים גדולים כמו "בלייד ראנר", "הנוסע השמיני", "תלמה ולואיז" ו"בלאק הוק דאון". רידלי סקוט עצמו הוא במאי מקופח בכל הנוגע לפרסים, כאשר שלוש מועמדויות לאוסקר על הבימוי של "תלמה ולואיז", "גלדיאטור" ו"בלאק הוק דאון" לא הביאו לו שום זכיה, בעוד הסרט "גלדיאטור" זכה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר. בטח תשאלו את עצמכם מי זכה באוסקר הבמאי בשנת 2000, התשובה היא סטיבן סודרברג על הסרט "טראפיק".

אני חייב לומר שהציפיות האישיות שלי מהסרט קצת ירדו, כשהבנתי שאורלנדו בלום נבחר לתפקיד הראשי. אפשר להתווכח שוב על איכויות המשחק שלו, אבל בשורה התחתונה, אורלנדו בלום לא סחב על כתפיו שום סרט בתפקיד ראשי כזה, בטח לא סרט רחב יריעה כזה. אורלנדו בלום כבר שיתף בעבר פעולה, עם רידלי סקוט, בסרטו "בלאק הוק דאון" והשתתף בשנה שעברה, בתפקיד גדול למדי, באפוס היסטורי אחר, אותו כבר הזכרתי, "טרויה".

הסרט "ממלכת גן עדן" נכשל בעיקר בתחום אחד חשוב, בתחום העלילה. למרות שהסיפור שלו מלא יצרים, מלא קרבות ענקיים ועוסק בתקופה מאוד מעניינת בהיסטוריה, הסרט לא מצליח כמעט לייצר עניין, לכל אורכו המוגזם, כשעתיים ועשרים דקות. הגדולה של "גלדיאטור" הייתה, מעבר לעלילתו המרתקת, באינטנסיביות שהוא הצליח להעביר לצופים. כל תחום בסרט "גלדיאטור", המתח, הדרמה ובעיקר האקשן, הצליח העביר לצופים תחושה של גדולה. לעומת הסרט "גלדיאטור", הסרט "ממלכת גן עדן" לא מצליח לייצר שום סוג של אינטנסיביות ויש תחושה שהוא פשוט חולף ליד הצופים. אני לא אוהב להסתמך אך ורק על השוואות לסרטים מוקדמים יותר, אבל מכיוון שמדובר באותו הבמאי, ההשוואה ל"גלדיאטור", מתבקשת. רידלי סקוט פשוט היה אמור לדעת את הנוסחה ולהבין שהוא הוציא תחת ידיו מוצר חיוור ואנמי מאוד. ביותר מדי רגעים בסרט, הסתמכו על פסקול דרמטי, עם המון בסים ותיפוף, על מנת לייצר את התחושות, במקום להעביר את הדרמה בעזרת העלילה והשחקנים. בעיני, סוג כזה של שימוש בפסקול, הוא סימן מאוד בולט, לעליבותה של עלילתו של סרט. גם בסרטי האימה הכושלים, הפסקול הוא היחיד שמשמש להפחדה, בעוד בסרטים טובים העלילה אחראית לכך. בסרטי דרמה או אימה, בהם העלילה היא הכלי העיקרי בו משתמשים להעברת התחושות לצופים והמוזיקה היא רק כלי נלווה לתמיכה בעלילה, התוצאה אבקטיבית בהרבה.

בתחום האקשן והקרבות, לא חסר הרבה לסרט זה. הקרב הענק על השליטה בירושלים, בין צבאות המוסלמים של צאלח א-דין ובין צבאות הנוצרים, הוא אחד הקרבות המרהיבים שנראו על המסך. הקרב תופס דקות ארוכות מהסרט והוא כמעט הדבר החיובי היחיד שמצאתי בסרט, מלבד אולי אווה גרין, שמשחקת את הנסיכה סיבילה. גרין, שעליה נדבר עוד בהמשך, היא הצלע השניה ברומן הטעון שיש בסרט זה, בדיוק כמו בכל סרט. שאר הקרבות לוקים באותה בעיה, שהייתה באפוסים ההיסטוריים של השנים האחרונות: הם מצולמים רוב הזמן בתקריב ומאבדים את עוצמתם והשפעתם, אבל ללא כל ספק, בתחום הזה של האקשן, הקרב המסכם מפצה בגדול. מלבד הקרבות ניכרת השקעה מאוד גדולה בהפקה, בדיוק כמצופה מבמאי מנוסה כמו רידלי סקוט ויש ניסיון להעביר את העניין שהיה בסיטואציה ההיסטורית של מסעות הצלב, ניסיון שגם הוא נפגע מאוד, מכך שהעלילה לא מספיק מעניינת. אי אפשר מצד שני, שלא להתרשם, מהשחזור התקופתי המדהים, הן של הערים השונות ושל ירושלים בפרט והן של התלבושות, הקרבות וכל הדברים הנלווים. הצילום היפה והנופים עוצרי הנשימה רק מדגישים את כל זה.

אורלנדו בלום מוכיח שוב, שהוא אולי נחשב למושך קהל בגלל המראה שלו, אבל הוא אחד השחקנים הגרועים ביותר על המסך. זה לא כל-כך מה שהוא עושה כמו מה שהוא לא עושה. הוא לא עשה שום דבר נורא בסרט, אבל הוא לא הצליח לעורר אמינות או הזדהות ובטח לא עזר לסיטואציות הגדולות לעבור בעוצמה לצופים, עם המשחק החלש והמוגבל שלו. אפשר היה לצפות שלסרט שיש בו המון סיטואציות דרמטיות וטעונות, ייבחר שחקן ראשי, שמסוגל לבטא את הרגעים הללו. מספיק לראות את המשחק הטוב של האחרים בסרט, ברנדן גליסון, דיוויד תיוליס, ג'רמי איירונס ובעיקר של התגלית החדשה, אווה גרין היפהפייה, שקנתה את עולמה, בסרטו של ברנרדו ברטולוצ'י "החולמים", כדי להבין את כל מה שחסר לאורלנדו בלום. אווה גרין היא אחת הבחורות היפות ביותר שנראו על המסך והיא הציגה בסרט זה משחק מלא עומק, רגשות ועוצמה. אני בהחלט מקווה לראותה בעוד סרטים בקרוב.

לסיכום, סרט זה הוא אפוס היסטורי מאכזב, ארוך ומשעמם. הבמאי רידלי סקוט, לא מצליח לחזור על הצלחתו מהסרט "גלדיאטור" ואורלנדו בלום מזכיר שוב, איזה תפקידים לא צריך לתת לו. המשחק הטוב של שאר השחקנים ובראשם, התגלית אווה גרין לא הצליח לייצר את האינטנסיביות הדרושה בגלל שהתסריט אינו מספיק חד או מעניין. למרות כל הפוטנציאל שיש בתקופה מרתקת זו, של מסעות הצלבנים, הסרט מצליח למסמס כל עניין ומה שנשאר זה רק הקרבות, שאחד מהם, הקרב המסכם על השליטה בירושלים, הוא מהיפים ביותר שנראו על המסך. אבל זה לא מספיק בשביל להזיק סרט שלם וזה גם מגיע לאחר כמעט שעתיים טרחניות ומעייפות למדי. לדעתי, אם כבר החלטתם לשכור את הDVD, תחסכו זמן ותקפצו לקרב המסכם, או יותר טוב, תראו אותו שלוש פעמים ותגמרו עניין.

בהוצאת הDVD יש רק תוספת אחת, מעניינת למדי. יש אפשרות לראות את הסרט כולו עם כתוביות, שמספרות את הסיפור ההיסטורי האמיתי שמאחורי הסרט. חובבי ההיסטוריה ייהנו מכמות המידע המדהימה שיש שם, מידע מרתק בפני עצמו. החסרון הוא שזה דורש לראות שוב את כל הסרט, כי הכתוביות מסתירות חלקים גדולים מהתמונה, כך שזה לא מתאים לצפייה הראשונה בסרט. אני אישית, הייתי מעדיף לראות שוב את "גלדיאטור", שיצא לא מזמן בהוצאה מיוחדת לאספנים, בפעם העשרים, מאשר לראות שוב את הסרט "ממלכת גן עדן", מה אתם תעשו? זה כבר נתון להחלטתכם.