לא ברור מה עבר בראשם של מפיקי מוצר הצריכה הנודע בשם 007 כאשר הם אחזו בתסריט של "קזינו רויאל". גם לא ברור מה עבר למרטין קמפבל, הבמאי, בראש כשהוא התחיל לעבוד על בימוי הסרט החדש בסדרה הבלתי נגמרת והמצליחה עד מאוד של ג'יימס בונד.
כן ברור שהסרט מתחיל מעולה, עם סצנת אקשן מרשימה שמזכירה את הסרט הצרפתי "Banlieue 13" וגם את סרטיו של השחקן התאילנדי, טוני ג'ה, המוכר מהסרטים "אונג באק" ו"המגן" שלא הגיעו לבתי הקולנוע בארץ. הסצנה בהחלט מפיחה חיים חדשים בסוכן המנומנם שמשתמש יותר באביזרים ופחות באגרופים. הצרה היא שאחרי הסצנה הזו, הסרט נמשך ונמשך, ונמשך, ונמשך, וכך חולפות להן עוד שעתיים שלמות, צפויות וברובן משעממות.
[*]
לא הליהוק החריג של השחקן הבריטי המעולה, דניאל קרייג, פוגע בסרט. להפך - הוא דווקא מוסיף לו רבות והופך אותו לקשוח, מסתורי ומסקרן יותר. גם לא הליהוק הנפלא של השחקנית הצרפתייה הסקסית, אווה גרין, אשם במחדל שקוראים לו "קזינו רויאל".
מדובר במפיקים המנומנמים שחשבו שהם מתקדמים עם הזמן ובעצם עשו כמה צעדים גריאטריים אחורה. גם הפתיחה הסוחפת מוכיחה שלבמאי, מרטין קמפבל בן ה-66 יש עדיין הכוח לביים סצנות פעולה עוצרות נשימה. הצרה הגדולה היא שכאן בעצם קופא הסרט במקום.
[*]
איכשהו הנוכחות של השחקנים הטובים מרוממת אותו במעט. אפשר להוסיף לכך גם את תפקיד "האיש הרע"של הסרט, השחקן הדני, מאדס מיקלסן ואת ג'ודי דנץ שחוזרת לגלם את M. ג'יאנקרלו ג'יאנניני האיטלקי ממשיך בהופעות אורח בקולנוע אמריקאי והשחקן האמריקאי ג'פרי רייט מתבזבז כאן בגדול. לפחות מחסלים בסרט הזה את השחקן הנודניק סימון אבקאריאן שחירפן אותי בסרט הגרוע, "יס".
איפה שהוא לקראת אמצע הסרט, אחרי איזה משחק קלפים מיותר ומזמוז שחקנית משנה עם מבטא בלתי ברור, היוצרים נזכרים להעיר את הקהל עם סצנת האקשן הגדולה האחרונה המתרחשת בשדה התעופה. אחריה תכנס דמותה של וספר לינד (גרין), והסרט יתנהל כמו מותחן רומנטי ארוטי לעניים. בונד אפילו ידבר על רחשי ליבו, אנחנו נראה אותו מתאהב, מתבונן בשחקנית המדהימה ביופייה, נושק לשפתיה ולוחש לה מילים מתוקות מדבש. המפיקים מתעקשים ליצור בונד חדש, מתעקשים להסביר לנו למה הוא מסרב להתאהב ומסתפק רק בחטיפים מהצד.
[*]
הם אפילו מנסים להוציא אותו מהמים כמו אורסולה אנדרס בסרט הראשון בסדרת סרטי בונד, "דוקטור נו" (1962). הם רוצים ליצור דמות חדשה, עכשווית, קיצונית ונועזת אבל איכשהו באמצע הדרך הם הולכים לאיבוד בשפע סצנות רומנטיות מגוחכות, שיחות נפש וקצב שהוא לא קצב. שלא נדבר על משחקי הקלפים המייגעים עם פרשנויות מגוחכות ברקע למי שלא מבין עניין. אפילו סצנת העינויים לא עומדת ברמה שלה הורגלנו בשנים האחרונות כאילו "המסור", "הוסטל" ו"משימה בלתי אפשרית 3" לא נוצרו מעולם. אפילו שיר הנושא מחורבן.
משהו מאוד רע עובר על הסוכן הסמוי, נראה לי שהוא שוב פעם עומד לגסוס, בעוד שנתיים מתוכנן הסרט העשרים ושתיים במספר. בזמן כתיבת שורות אלו עדיין לא ברור מה יעלה בגורלו של "קזינו רויאל": האם יהיה להיט היסטרי או יזכה לקבלת פנים פושרת.
[*]
אבל מוקדם להספיד את הסוכן הבלתי נלאה הזה, כבר טענו פעמיים שהוא מת בפעם הראשונה עם ג'ורג' לזנבי בשנת 1967 ובפעם השנייה עם טימותי דלטון הצנון בשנות השמונים. בונד תמיד חוזר לתחייה, גם אחרי שהתעללו בו קשות, גופתו בותרה באכזריות והשאריות נקברו בארון המתים עמוק באדמה. בונד תמיד מוצא את הדרך אל מסך הקולנוע ונקווה שבפעם הבאה יהיו יותר קטעי אקשן, עלילה רדודה מה שיותר ושיהיה גג שעתיים, חס וחלילה לא יותר.