החיים (בהוליווד) על פי לטי גרובמן

מאת: רון פוגל

כשקיבלתי את המייל שמודיע כי לטי גרובמן, נציגתנו בהוליווד תנחת לביקור קצר בארץ הקודש שמחתי מאד. הראיון הקודם שניהלתי עם לטי היה באינטרנט ומאד הסתקרנתי לפגוש את המפיקה הצעירה הזו פנים אל פנים ויותר מאשר שתי דקות.

פגשתי את לטי ביום חורף תל אביבי רגיל - קר ואין עננים, בתוך "קפה נואר" החינני שלפעמים מזכיר את פריז פגשתי את לטי המצוננת שניסתה להתאושש מאיזו שפעת טורדנית, דבר שלא הפחית במאום את קסמה ויופיה של הבחורה שעושה את מה שרובינו רק חולמים עליו.

לטי, מה מביא אותך לארץ הקודש הפעם?

אבא שלי, מיכאל הוא אמן רב תחומי – צייר משורר ומה לא...הוא מציג תערוכה חדשה בתל אביב והחלטתי לבא ולהפתיע אותו בפתיחת התערוכה. זה טוב שיש כאלו ארועים כי אחרת ממש אין לי זמן לעצמי או למשפחתי. את חמשת החודשים האחרונים למשל ביליתי בהפקת הסרט "rightous kill " שזה אומר להיות כל הזמן על הסט פחות או יותר. לא היה לי זמן לכלום ובטח לא לבעלי היקר בלוס אנג'לס.

[*]

ספרי קצת על הסרט, אני מבין שמככבים בו שניים מגדולי הכוכבים ההוליוודיים בימינו- דה נירו ופאצ'ינו?

הסרט מספר על שני שוטרים ניו יורקים ותיקים המתמודדים עם רוצח סידרתי מסתורי. זו הפעם השנייה בלבד אחרי "היט" ששני הכוכבים האלו מככבים ביחד באותו סרט ואני ממש שמחה שהצלחנו להביא אותם להשתתף בפרויקט. במהלך הצילומים נשרף הסט דבר שגרם לכולנו ובמיוחד לי כאב ראש רציני. היינו צריכים לצלם מחדש לא מעט סצנות, זה אומר יותר ימי צילום ויותר הוצאות. היה קשה אבל בסוף הכל הסתדר לטובה.

כבר שאלתי אותך בעבר ובכל זאת-כשעובדים עם כוכבי על שכאלה מרגישים בהבדל? יש להם נוכחות מיוחדת?

תראה, בסופו של דבר שחקן הוא שחקן. לי זה ממש לא משנה אם הם כוכבי על או לא. אני כמפיקה רוצה דבר ראשון שהסרט יתקתק ויעמוד במגבלות התקציביות. ברור שכשאתה נמצא עם אל פאצ'ינו בחדר עוברת בכך איזו התרגשות, אבל מהר מאד העבודה המשותפת שוברת כל קרח ואתה שוכח שמדובר בכוכב ענק. בסיכומו של דבר מדובר בשני אנשים מאד נחמדים (ושלא תבין לא נכון, יש הרבה שחקנים אנטיפתים, הדמות שהם משחקים בדרך כלל שונה מאד מהאדם שהם בחיים האמיתיים). כמו אנשים בתחומים שונים בחיים יש שחקנים מכל הסוגים: שטחיים, מרתקים - כמו רוברט פורסטר או בריאן דנהי למשל או סתם משעממים.

[*]

בואי נדבר קצת על העבודה שלך כמפיקה - בסרט שהפקת "משתגעים מאהבה" בכיכובם של ג'וש הרטנט וראדה מיצ'ל שתי הדמויות הראשיות סובלות מאוטיזם. האם נשכר לסרט יועץ מיוחד לצורך עניין זה, האם את כמפיקה אחראית על כך?

בדרך כלל כדי ליצור אמינות נשכר יועץ מיוחד לכל תחום מקצועי שהסרט עוסק בו. בחלק מהמקרים יש גם דרישות של הארגונים השונים בהוליווד שמחייבות אותנו במצבים מסוימים לשכור יועץ מיוחד. כמעט בכל סרט שמשתמשים בו בכלי נשק האיגוד דורש שיהיה יועץ מיוחד לצורך השימוש הנכון באקדחים וברובים. בכלל האיגודים בהוליווד הם די כאב ראש עבורי כמפיקה. יש להם כוח אדיר ואתה חייב לעמוד בדרישות שלהם. למשל כל נושא הניצבים בסרטים הוא ממש מטורף, אתה משלם לניצבים כסף טוב. התשלום מתחיל מהרגע שהם יוצאים לדרך כדי להגיע לסרט וזה אומר שלפעמים משתלם יותר להלין אותם בסיבת הסט מאשר לשלם על הזמן שלהם בזמן שהם נוסעים לסט וממנו. יש ליוניונס צ'ק ליסט מחורפן לגמרי ואני כמפיקה מנסה לצמצם עלויות כל הזמן וזה בדרך כלל משימה לא קלה.

את עובדת ב"נו אימאג'" ו"מילניום" שתי חברות שמהפקת סרטי בי הפכו לבין המצליחות בהוליווד של התקופה האחרונה, מה מייחד את החברות האלו?

ראשית, למרות שהחברות בבעלות ישראלים (אבי לרנר ודני דימבורט), בניגוד למה שחושבים לא מדברים עברית במסדרונות (מדברים ביזנס). שנית הייחוד שלנו הוא ביכולתנו להרים פרויקטים בעלויות לא גבוהות (טוב, בשנים האחרונות די גדלנו, אז לא גבוהות זה יחסי-למשל "righteous kill" הופק בתקציב של 60 מיליון דולר). אנחנו מרימים כמה וכמה פרויקטים בשנה, הולכים די על בטוח וכך שורדים וגדלים.

[*]

הוליווד נחשבת למקום מאד אכזר. סיפרת לי שפאצ'ינו הזמין אותך לטקס שבו הוא קיבל פרס על מפעל חיים. האם נוצרות ידידויות במהלך העבודה על סרט או שזה רק ביזנס?

ברור שכשעובדים על הסט במשך תקופה נוצרים קשרי עבודה בין האנשים. אבל זה בעיקר עסק ובסוף הפרויקט כל אחד אומר יפה שלום וממשיך לדרכו.

האם היום עדיין מתקיימת הסיטואציה שתסריטים נכתבים במיוחד עבור שחקן מסוים?

תראה, כשאנחנו מתחילים לעבוד על סרט אז אנחנו מרכיבים מעין וויש ליסט של השחקנים שהיינו רוצים שיעבדו בסרט. תסריט שנכתב עבור שחקן מסוים? קשה לי להאמין. השאלה אם נשיג את השחקן תלויה בכמה גורמים: כמה הוא פופולרי, אם הוא פנוי וכמה נהיה מוכנים לשלם עבורו. מדהים כמה שבהוליווד הגלגל יכול להתהפך והכוכב של היום יהיה מחר זה שאף אחד לא זוכר או לא רוצה להעסיק.

[*]

ושוב, השאלה שבטח את נשאלת כל פעם מחדש: האם לשחקן ישראלי יש סיכוי להצליח בין אלפי השחקנים שמגיעים להוליווד? במיוחד שלאחרונה רואים יותר ויותר שחקנים ישראלים ש"עשו את זה" כמו יגאל נאור ב"חקירה בעיר זרה", מרק איואניר, אפילו אקי וסנדי הופיעו בסדרה המוערכת "היחידה".

ברור שלשחקן זר קשה הרבה יותר מאשר לשחקן מקומי. אבל אם מדובר במישהו מוכשר באמת, אין סיבה שהוא לא יצליח בהוליווד. צריך התמדה והמון כוח רצון וסבלנות.

אז זהו להפעם מהנציגה שלנו בהוליווד לטי גרובמן. יש לי תחושה שעוד נשמע עליה רבו