ההתרסקות של הר ברוקבק

"הר ברוקבק" שהיה אמור להיות המנצח הגדול של טס האוסקר יצא בסופו של דבר עם שלושה פרסים בלבד (מתוך שמונה) ולא גרף את פרס הסרט הטוב של השנה, הזוכה, "התרסקות", סרטו המצויין של פול האגיס.

בדרך כלל אני מעדיף לוותר על הצפייה באוסקר ולהסתפק בדיווחים יבשים. אבל דווקא השנה, דווקא בגלל הסרטים העצמאיים והמפתיעים שקיבלו מועמדות, ודווקא בגלל שהשנה מתמודדים הרבה מאוד סרטים אנטי הוליוודים לחלוטין (שזה פשוט נפלא), הרגשתי צורך להתנחל בסלון הביתי ולנסות לשרוד בשידור ישיר אל תוך הלילה את הטקס הכי לוהט ברחבי הגלובוס בימים אלה – טקס הענקת פרסי האקדמיה האמריקנית לקולנוע, או בקיצור, "האוסקר".

כמעט מכל הבחינות, הטקס השנה היה מפתיע ולא קונבנציונלי. זה התחיל מהעובדה כי המנחה הפעם הוא לא בילי קריסטל הותיק והמוכר, גם לא סטיב מרטין, שעוד איכשהו פה ושם נהג להחליף את קריסטל כשבחר לקחת יום חופש, ואפילו לא וופי גולדברג שנהגה להגיח לנו מתקרות אולמות – השנה נבחר להנחות את טקס האוסקר ג'ון סטיוארט, היצפאן הנצפה ביותר של אמריקה, שמוכר הודות לתוכניתו המדוברת "הדיילי שואו". כבר מתחילתו של הטקס, היה נראה כי אפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות שלא יפשל. יחסית לאדם ששיא הקריירה הקולנועית שלו הייתה בתור מורה-חייזר זוטר בסרט הנמוך "סיוט בחדר המורים", הוא זרם עם כל קטע ההנחייה לחלוטין, דיבר באופן רהוט ולעניין, הריץ פה ושם כמה בדיחות מאולתרות לא רעות בכלל והצליח להרים את מצב הרוח של האורחים בכל פעם שהוא ירד, ללא שום פאשלות גלויות מדי. כנראה שהנסיון הטלוויזיוני עושה את שלו.

[*]

השנה יותר מבכל שנה, הבינו באקדמיה כי זמן במה הוא זמן יקר מדי, ולא משתלם לאפשר לזוכה לשהות יותר מדי על הבמה ואפילו דאגו לצלם סרטון קצר בכיכובו של טום הנקס הממחיש זאת היטב למתמודדים באופן קומי למדי. הכל על מנת לא לייבש אותנו. באקדמייה גם בחרו השנה להעניק את כל הפרסים הכביכול "שוליים", כמו איפור, אפקטים מיוחדים וכו', ממש בתחילת הטקס, על מנת להשאיר את כולנו ערניים ומתוחים לקראת המועמדיות היותר נחשקות, שהגיעו כמעט לקראת הסוף – כל הכבוד על השינוי...

הזוכים המאושרים:

על הביצועים הטכנים חגג השנה הסרט "קינג קונג" שזכה ב – 3 פרסי אוסקר, על "עריכת סאונד", "שילוב סאונד", ועל "אפקטים מיוחדים" מתוך 4 מועמדויות אפשריות.

[*]

על הביצוע האמנותי הרוויח את לחמו בעבודה קשה, יש לציין, הסרט "זכרונותיה של גיישה", שזכה השנה ב- 3 פרסי אוסקר, על "צילום", "ניהול אמנותי" ו"עיצוב תלבושות" מתוך לא פחות מ – 6 מועמדויות אפשריות.

סרט האנימציה "וואלס וגרומיט" קטף את פרס "סרט האנימציה הטוב ביותר".

[*]

הפתעה נוספת הייתה כאשר הסרט "גן עדן עכשיו", המתאר את הסיכסוך הישראלי פלסטיני מנקודת מבטם של המחבלים הפלשתינים לא זכה בפרס הסרט הזר הטוב של השנה (למרות שרוב ההימורים היו עליו) ומי שלקח את הפסלון המוזהב היה הסרט הדרום אפריקאי "צוצי", של גאבין הוד, שעתיד לצאת לאקרנים בארץ בקרוב מאוד.

אך ההפתעה הגדולה מכולם רק הייתה בסופו של הערב, ממש כשכולם כבר החלו לפהק. "הר ברוקבק" זכה רק ב – 3 פרסי אוסקר, על "המוזיקה המקורית", "התסריט המעובד הטוב ביותר" ו"הבימוי הטוב ביותר" (אנג לי), מתוך 8 מועמדויות.

בניגוד אליו, "התרסקות", הפתיע את כולם לטובה, כאשר גרף אמנם גם היא 3 פרסי אוסקר, אך חוץ מ"עריכה" ו"תסריט מקורי" שהוענק לפול האגיס הגדול, קטף את פרס "הסרט הטוב ביותר" ברגע האחרון. כל זה מתוך 6 מועמדויות אפשריות...

[*]

בפרס מפעל החיים, זכה הבימאי, המפיק, הכותב, השחקן והעורך: רוברט אלטמן, שנתן נאום מרגש עד דמעות, כאשר עלה לקבל את הפרס.

השחקן פיליפ סימור הופמן, בהופעתו המצויינת ב"טרומן קפוטה", לקח את הפרס על "השחקן הראשי הטוב ביותר" היישר מידיו הטריות של הית' לדג'ר, שהיה בטוח ש"מר אוסקר" הולך לצחצח לו למחרת בבוקר את המדף.

[*]

ג'ורג' קלוני, גם הוא גנב את ההצגה לג'ייק גילנהול ("הר ברוקבק") וגם את האפשרות חסרת התקדים לזכייה אפשרית, כאשר הוענק לו פרס "שחקן המשנה הטוב ביותר" על הופעתו ב"סוריאנה".

ריס וותרספון הוכיחה לכולנו שוב, כי היא "לא רק בלונדינית"... ואילו האקדמיה הוכיחה לכולנו שוב כי היא פשוט מתה על "בשר טרי", כאשר ריס זכתה בתואר "השחקנית הטובה ביותר בתפקיד ראשי", על תפקידה בסרט "הולך בדרכי". ("welcome to the club, reese!")

[*]

את פרס "שחקנית המשנה הטובה ביותר", דווקא קטפה רייצ'ל וייז על תפקידה הנהדר בסרט "הגנן המסור".

בפרס "הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר", זכה "משפחת הקיסרים".

בפרס "הסרט הזר הטוב ביותר", זכה הסרט: A Note of Triumph: The Golden Age of" Norman Corwin"

בפרס "השיר המקורי הטוב ביותר", זכה השיר: "It's Hard Out Here For a Pimp", מתוך הסרט: ""Hustle & Flow

"Six Shooter", זכה בפרס "הסרט הקצר הטוב ביותר", ואילו הסרט: "The Moon and the Son", זכה בפרס "סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר".

נראה כאילו לא רצו להשאיר את "סיפורי נרניה" מקופחת, והוחלט להעניק לה את פרס "האיפור הטוב ביותר", מתוך 3 מועמדויות... נו, ניחא.

הפאשלות הגדולות:

האם שמתם לב שסטיבן שפילברג, המאסטרו הדגול, לא זכה אף בפסלון אחד קטנטן על סרטו המדובר, "מינכן"? מתוך 5 מועמדויות?! אוווצ', לא נעים...

בן סטילר החליט להגיע להגשת פרס ה"האפקטים המיוחדים" לבוש כולו בבגד גוף ירוק, במטרה להדגיש את הדמיון בינו לבין "המסך הירוק", המשמש להדמיות מחשב בסרטים... אה, כן, ולאחר מכן הוא גם חבש על עצמו מסיכה ירוקה והחל לקפץ על הבמה מול כל השמנה והסלתה. פשוט מבייש...

[*]

השחקנית היפייפיה ג'ניפר גארנר ("פתאום 30", "אלקטרה"), כמעט נתנה חליק של ממש על השמלה המגושמת שהביאה בעודה הגישה את אחד מהפרסים... דווקא חבל... היה יכול להיות נורא מצחיק לראות עוד מישהי נופלת מול עשרות מיליוני צופים ברחבי העולם, חוץ מדנה אינטרנשיונל...

בראייה לאחור, הטקס השנה מאוד שימח אותי. היו בו המון המון שינויים לטובה, הן מבחינת המועמדויות החדשות והן מבחינת השינוי העיקרי בתוכן הטקס, מה שגרם לי להבין שה"אוסקר" לא תמיד כה צפוי מראש, ולעיתים שווה לראות את כולו. הטקס היום נתן לי חשק להמשיך להתמיד ולהישאר ער גם בשנה הבאה, עם סרטים מפתיעים ומועמדויות חדשות ומקוריות לאוסקר... הרי כך אנו חיים, לא? מאוסקר לאוסקר?