Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: מה קורה לג'וליאן מור וסמואל ל. ג'קסון?

"שקרים באפילה" מזכיר לנו עד כמה רע יכול לעיתים להיות הקולנוע. לא ברור מי נתן את הגרין לייט לתסריט ההזוי, או מה הניע שניים מהשחקנים המוערכים כיום בהוליווד (ג'וליאן מור, סמואל .ל. ג'קסון), להסכים לקרקס השערורייתי הזה.

עדיין לא ברור מה קורה עם הקריירה של ג'וליאן מור, אחת מהשחקניות ההוליוודיות המגובשות, הותיקות והמוערכות כיום בשוק הנזיל של עיר הסרטים. מור היא אחת מהשחקניות הבודדות שהצליחה לגבש לעצמה מוניטין מכובד ורפטואר ראוי להערצה ממש לאורך השנים. לכן די מפתיע ועדיין לא ברור מה מניע שחקנית צמרת שכזו לטמון לעצמה מלכודת פתוחה וגלויה, כאשר הסכימה לעבוד על התסריט ההזוי והמגוחך, הקורא לעצמו: "שקרים באפילה", או אם תרצו, באנגלית: "פרידומלנד" (ארץ החופש).

[*]

מור מגלמת את ברנדה מרטין, אישה פצועה שמגיעה באישון ליל לביה"ח מקומי, כשדם ניגר מידיה. כאשר היא מתבקשת לתאר את המקרה, היא טוענת בפני הבלש, לורנצו, (סמואל .ל. ג'קסון), כי נפלה קורבן לגבר אפרו-אמריקני, שעצר את רכבה, השליך אותה מהרכב, נכנס אליו והחל לנסוע. בנוסף, היא טוענת כי בנה ישן באותו הזמן במושב האחורי של הרכב, וכי אינה מצליחה לזכור את פניו של הפושע.

הבלש לורנצו, מחליט להטיל הסגר על שכונת השחורים הקרובה לאיזור, עד אשר יימצא הילד הנעדר. לעזרתם מגיעה קארן, מתנדבת בתנועה המתמחה באיתור ילדים אובדים וביחד, מצטרפים אליהם עשרות מתנדבים אחרים. אבל רק כאשר החיפושים מגיעים ל"פרידומנלד", העניינים מתחילים להתבהר...

[*]

כנראה שכשהוליווד תופסת גל, היא לא מרפה ממנו עד הסוף המר ו"שקרים באפילה", הוא הדוגמא המובהקת לכך. גל סרטי הילדים הנעלמים, הילדים במושב האחורי, הילדים במטוס. נכון, מור הצליחה לגרום לזה איכשהו לעבוד בשבילה ב"הנשכחים", וג'ודי פוסטר אזרה אף היא עוז והסכימה לגלם תפקיד דומה ב"הטיסה", מותחן הדוק, ממוקד ומוצלח, אך אני מודה שאת "שקרים באפילה", באמת, אבל באמת שהיה קשה לחזות מראש.

מדובר, במותחן פסיכולוגי הזוי לחלוטין, שהופך עם הזמן (שלא עובר!) למלודרמה גזענית משעממת, טרחנית ומאוסה, ללא שום מוסר השכל או רעיון חבוי כלשהו, שלא הייתה עוברת מסך, אפילו בערוץ 33 העממי. הסרט דואג לכל אורכו, רק לנוון את הז'אנר הרדום בלאו הכי, ומספק תסריט תמוה, תפל וסהרורי, שחותר, לא פחות ולא יותר - לשום מקום.

[*]

בניגוד ל"הנשכחים" או "הטיסה", סרטים דומים שיצאו לאחרונה, שעוד איכשהו יכלו לשחק על הדיפנס ולטעון להגנתם קו עלילתי הגיוני רציף כלשהו, "שקרים באפילה", לעומתם, מנסה בכל כוחו לתעתע את גבולות הז'אנר, אך הבעיה העיקרית היא, שהוא עושה זאת ללא כלים, מיומנות, או יכולת, להרכיב מפיסות העלילה המפוזרות והלא מגובשות, תצורה מעניינת באמת. ואם לא זה, אפילו הניסיונות ליצור קומפליקציות רגשיות עמוקות אצל הצופה ואמפתיה כלשהי עם דמותה של מור, עולים בתוהו, כאשר אנו מקבלים לא יותר מדיבייט מתמשך ונמרח בין הרצון של מור להדגיש את מקצועיותה בענף, לבין סיפור מביך, מבייש ולא אמין.

הדמות אותה בחרה לשחק מור, היא גם מאחת המעצבנות שתראו על המסך (אפילו יותר מאנה פאריס מ"רק ידידים"). כמות היבובים, התחנונים והרחמים העצמיים הבלתי פוסקים שמור מספקת במשך כמעט שעתיים תמימות, יצליחו להפקיע את סבלנותם של אחרון הסבלנים באולם. בהבטחה.

[*]

לצערי הרב, גם נוכחותם של שחקני הצמרת של הוליווד לא יכולה להציל את התסריט המגוחך וחסר השחר של "שקרים באפילה". נראה כי הדבר היחידי שנמצא כרגע באפילה, היא הקריירה של ג'וליאן מור, שלאט לאט נכנעת ליותר ויותר סרטי שוליים מכפישים (אין איזה "השעות 2" שמישהו רוצה להציע לה?).

נראה כי המוניטין שיצר "הנשכחים", והקאסט האטרקטיבי של "שקרים באפילה", יהפוך הסרט בין לילה למוקד משיכה ואולמות בהם מוקרנים סרטים באמת איכותיים, ימישכו להישאר ריקים מאדם. ככה זה בשואו ביזנס. כסף, כסף, כסף...