בימים אלו מוקרן באולמות הקולנוע החדשים שפתחה "האוזן השלישית" בסניף התל אביבי שלה סרטו של האני אבו-אסעד "פורד טרנזיט".
לפני כשלוש שנים זכה סרטו של הבמאי הפלסטיני האני אבו-אסעד, "פורד טרנזיט", בפרס רוח החופש לסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר המוענק במסגרת פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים. כעבור חודש העיתונאי גואל פינטו בעיתון "הארץ" חשף כי סרטו "התיעודי" של אבו-אסעד, המתעד באופן מטפורי את קורותיו של נהג פורד טרנזיט בשטחים ומתאר דרך עיניו את חיי הפלסטינים תחת הכיבוש הישראלי, הינו בפועל סרט עלילתי המבוים מתחילתו ועד סופו למעט מספר סצנות בודדות. השחקן הראשי התגלה כצלם של תחנת חדשות ערבית, שהשתתף בעבר באחד מסרטיו הקצרים של הבמאי.
החשיפה עוררה רעש רב בתקשורת הישראלית. נשאלה השאלה, האם הצגת הסרט כיצירה תיעודית מסכנת את הגבולות הקולנועיים של הקולנוע הדוקומנטרי ואף מציגה מיצג שווא של המציאות הפלסטינאית והסכסוך הישראלי-פלסטיני? אין ספק שיצירה תיעודית עוברת שלבים רבים של חדרי עריכה, והחומר שמוצג לקהל איננו מדויק אחד לאחד אבל עדיין הדמויות שעל המסך הם לא שחקנים אלא אנשים שחייהם תועדו. הבמאי והעורך יוצרים מניפולציה רגשית כדי לעורר תחושות סובייקטיבית אצל קהל הצופים. כאן נשאלת השאלה שרק אתם אחרי הצפייה בסרט תוכלו לענות עליה, האם היה ראוי שבפרסומים השונים יהיה רשום שלא מדובר בסרט תיעודי אלא בקולנוע מבוים המבוסס על אירועים אמיתיים.
[*]
אז למה כול כך חשוב לראות את "פורד טרנזיט"? חלפו שלוש שנים והבמאי האני אבו אסעד הספיק לביים את "גן עדן עכשיו", שזכה בפרסים בפסטיבל ברלין, זכה בגלובוס הזהב וכמובן היה מועמד לאוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. אבו אסעד ביסס את מעמדו כאחד היוצרים המסקרנים והחשובים ביותר בשנה החולפת לא רק במזרח התיכון אלא גם בעולם. "גן עדן עכשיו" (בתמונה למטה) זוכה להצלחה יחסית בסינמטק ת"א בעיקר בזכות הזכייה בגלובוס הזהב והמועמדות לאוסקר. אבל סרטו הקודם ומעורר המחלוקות של הבמאי הכי מדובר בעיר לא זכה להקרנות מסחריות בבתי הקולנוע בארץ.
[*]
העלילה עוקבת אחר המתרחש בשטחים דרך עיניו של נהג טרנזיט פיקטיבי המסיע פלסטינים ממחסום למחסום. לכאורה מבט תיעודי – אבל בעצם סרט מוקומנטרי, (בדיוק כמו "ספיינל טאפ" הקלאסי של רוב ריינר), רק על הכיבוש הישראלי ועל שגרת יומם של הנוסעים בטרנזיט הפלסטיני. מאז ש"פורד טרנזיט" נחשף לקהל הרחב בפסטיבל ירושלים הוא זכה להשתתף בחשובים שבפסטיבלים, ביניהם אמסטרדם, קנדה, ניו-יורק, סאנדנס ורבים אחרים. הסרט שודר בתחנות טלוויזיה בהולנד, ארה"ב (ערוץ סאנדנס), בלגיה, יוון, יפן, ספרד, פורטוגל, פינלנד, ואפילו באסטוניה.
הסרט שאורכו 80 דקות, מוקרן בימי ראשון ורביעי ב 21:00 בערב באולמות ההקרנה של האוזן השלישית בת"א.