נראה שהאצילות המלכותית של הטלויזיה הבריטית רק הולכת ומשתבחת עם השנים. "צדק פלילי 2", שעלתה בשבוע שעבר ב - "יס סטארס אקשן HD" היא אחת התוכניות היותר טובות שתראו החודש על מסכי הטלויזיה ולו רק בגלל העשייה המכובדת והמרשימה שלה, אלא גם בגלל הופעת מחץ של אחת מהשחקניות הבריטיות הטובות ביותר על הטלויזיה בימים אלו – מקסין פיק.
[*]
"צדק פלילי" היא מיני סדרה עטורת שבחים בת 5 פרקים, המגוללת את סיפורה של אישה כנועה, שעברה התעללות קשה, במערכת המשפט הבריטית ומותחת ביקורת על תחנות הצדק תוך כדי חשיפת רובד אחר רובד, ראיה אחרי ראיה, עד לחשיפת האמת בפרק האחרון. זהו מותחן נוסף מבית היוצר של פיטר מופט, על האתגרים והפוליטיקה של המערכת המשפטית, כפי שהם נראים דרך עיניו של הנאשם.
חייה של ג'ולייט מילר (מקסין פיק "Little Dorit", ורוניקה מ"לגדול בלי בושה") מתהפכים מן הקצה אל הקצה ומשתנים לעד, לאחר אירוע שמשאיר את משפחתה להילחם על החיים, האהבה וההישרדות. ג'ולייט חיה חיים שלמראית עין נראים נוחים, עם בעלה הפרקליט (מת'יו מקפאדין, ""Spooks, "Little Dorit") וביתם בת ה-13, אלה.
[*]
לילה אחד, ג'ולייט דוקרת את ג'ו במיטתם, מתקשרת בקור רוח למשטרה, ועוזבת את הבית. צוות החוקרים בראשות החוקר, מפקח ביל פאבר (דניס לוסון, "ג'קיל", "עור רגיש") מאמינים שאלה דקרה את ג'ו, עד שג'ולייט מגיעה לבית החולים, ונעצרת. החוקרת פלו סקסטון (קיית הארדי) חוקרת אותה בנוכחות הסנגורית ג'קלין "ג'אק" וולף (סופי אוקונדו, "דוקטור הו"), אבל רק לאחר שג'ולייט מבינה שגם אלה חשודה בדקירה, היא מודה. מכאן מתחילה העלילה להסתבך.
אם יש סדרה שלימדה אותנו שיש יותר מהמשותף בין הקולנוע לטלויזיה, עונתה השישית והאחרונה הסתיימה לא מכבר – הלא היא "אבודים". עם דיבורים על הוצאת סרט נוסח הסדרה המצליחה אף אחד לא אמר לנו שיש גם סדרות דרמת מתח פליליות בריטיות שיכולות להגיע לרמת התיחכום ולרמה גבוהה של עשייה - ולא תמיד חייבים להיזרק על אי בודד.
[*]
הפרק הראשון של "צדק פלילי 2" עשוי כולו כמין פאזל מרתק, עם עוד פרט שנחשף ועוד פרט שנחשף, מצליח הפרק לתת לנו רושם כללי בציון גבוה בסולם המשך הסדרה ומייצרת עבורינו פורטרט עבור הפרקים הבאים המלאים בדרמה אנושית, ריאליסטיים מאוד וסיפור שיכול להתעורר אצל כל אחד מאיתנו בבית.
שוטים חדים ושקטים, מרמזים על יכולות קולנועיות מרשימות לכותב ובמאי הסדרה פיטר מופט, בתי הכלא השמורים, הסוהרים האדישים, האסירות המבעיתות והשקט הנורא בלילות, אוכל אותנו מבפנים ומביא את חוויית הצפייה בטלויזיה לשיאי רגש חדשים.
עם ליהוק מרתק של אמא שאבדה עליה שפיותה, מרימה מקסין פיק את הסדרה על כתפייה. עם פנים מרשימות וגבות קפוצות, היא לא צריכה לומר הרבה וכבר ליבנו זועק אליה. פיק, מצליחה להוציא מעצמה הרבה יותר מכפי שניתן לדמיין במותחן דרמטי זה ומעניקה בזאת "חח" למלהקי הסדרה שאכן עשו עבודה טובה.
[*]
העובדה כי עלילת הסדרה יכולה לקרות לכל אחד מאיתנו (ואכן הסדרה מנסה לגרום לנו להבין כי מדובר דווקא "במשפחות הטובות ביותר") והועבדה כי הצליחו לגרום לנו מצד אחד להזדהות עם מישהי שעשתה פשע נורא ומצד שני לגרום לנו גם לרדת לסוף דעתה ולהוציא מהגיבורה סימנים אנושיים, עד כמה שניתן למעשה שמסביר פנים לרוע - הדואליות האבסורדית היא זו שמצליחה להחזיק את הסדרה כל כך טוב ואותנו ערים ושואלים עוד ועוד שאלות שהתשובות אליהן, כיאה לסדרת מתח טובה, לא מגיעות כל כך מהר.