Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: בינוני עד מביך – שיטה מסוכנת

מאת: יאיר הוכנר

דיוויד קרוננברג ידוע כבמאי קולנוע קנדי יהודי שאוהב מאוד לזעזע את צופיו. בתחילת הקריירה הענפה שלו הוא עשה זאת באינספור סרטים מעולים עוד בשנות השבעים והשמונים, כמו "Rabid", "סורקי המוחות", "וידאודרום", "הזבוב" ו-"תאומי המריבה". בשנות התשעים הוא מתח את גבולות הטעם הטוב עם "ארוחה ערומה", "קראש" ו"אקזיסטנז". דווקא בשנת 2005 אחרי שנים כיוצר הנחשב יחסית לאומנותי שאיננו אוהב לפעול בתוך הקלחת ההוליוודית הוא התקבל בזרועות פתוחות על ידי הקהל הרחב והביקורת עם סרטיו "היסטוריה של אלימות" ו"סימנים של כבוד" שניהם בכיכובו של ויגו מורטנסן.

[*]

בסרטו החדש הוא חורג מהסגנון הבוטה שלו אל עולם הדרמה התקופתית המסוגננת, מה שהוא עשה כבר ב"מ.באטרפליי" סרטו הכושל ביותר עד כה. התוצאה במקרה הטוב בינונית ובמקרה הרע מביכה. לקראת הסוף זה גם מתחיל לשעמם ובשל קפיצות בזמנים הוא גם מאבד את התנופה ופשוט מרדים כמו הדרמות התקופתיות הלא מוצלחות של מרצ'נט ואייבורי. בסרטיו קרוננברג אוהב להתעסק בפסיכולוגיה ומערכות יחסים סאדו מזוכיסטיות. חבל שהוא החליט לעסוק בזה בצורה ישירה ושמרנית בלי ניצוצות הטירוף המאפיינים את הקריירה המרשימה שלו.

[*]

מי שמחפש את הזוועות הקרוננברגיות הטיפוסיות יצטרך להסתפק בפניה המתעוותים של השחקנית הבריטית עם המראה האנורקטי קיירה נייטלי המגלמת את המטופלת סבינה שפילריין. הסרט עוסק במערכת היחסים בין קרל יונג וזיגמונד פרויד, ובמטופלת שהפכה בעצמה לפסיכולוגית ולמעשה פגעה במערכת היחסים של שני הגאונים בעלי האגו המנופח (בגילומם המסורבל משהו של ויגו מורטנסן ומייקל פסבנדר). אפילו וינסנט קאסל הצרפתי המתמחה בתפקידים מטורפים ואלימים, וזה בדיוק מה שהוא עושה כאן, לא מצליח להעיר את המשחק המנומנם של פסבינדר

[*]

"שיטה מסוכנת" הוא סרט בורגני שיתחבב על קהל מבוגר. מעריציו המסורים של קרוננברג בעיקר עשויים להזדעזע מהעובדה שהוא הבמאי שעומד מאחורי היצירה השגרתית הנ"ל. בסופו של דבר "שיטה מסוכנת" לא סרט כל כך מסוכן, הוא אפילו מפוהק למדי, כאשר ההיתרון היחיד שלו מלבד שהוא עשוי במקצוענות נטולת תשוקה אמיתית הוא שאורכו 99 דקות. התוצאה מזכירה יותר דרמה טלוויזיונית בערוצי הסרטים של הכבלים. הוא נגמר מהר ולא משאיר מאחוריו חותם.