Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: Seret מהעבר

לכבוד צאת הסרט "זולנדר 2" לאקרנים וחגיגות 15 שנה לסרט הקודם בסדרה יצאנו למסע בעקבות הסרט הראשון במטרה להבין למה הפכה הקומדיה של בן סטילר לסרט קאלט מצוטט ומצחיק במיוחד ולמצוא את התשובה לשאלה הנצחית: האם יש בחיים יותר מאשר להיות ממש ממש חתיך בטירוף?

ג'ון ווייט, וינס ווהן, פריס הילטון, דיוויד דוכובני, אנדי דיק, וינונה ריידר, דיוויד בואי, לני קרביץ, נטלי פורטמן, בילי זיין, מארק רונסון, דונלד טראמפ ושתי ספייס גירלז מהווים רשימה חלקית בלבד של מפורסמים המגיחים על המסך בסרטו משנת 2001 של בן סטילר "זולנדר". המפתיע ברשימה הוא לא רק אורכה, אלא העובדה שכל חבריה הסכימו להופיע בסרט על דוגמן על חביב אך מטומטם המסתבך במזימת רצח פוליטית בניסיון להחיות את הקריירה. הוסיפו לסיפור פרודיה על תעשיית האופנה והעסקת ילדים וניתן להבין מדוע לא כל אחד היה מאשר השתתפות. בן סטילר כנראה מאוד משכנע או אדם ממש נחמד.

"זולנדר" מבוסס על שני סרטים קצרים מהשנים 1996-7 בבימויו של ראסל בייטס שנכתבו על ידי בן סטילר ודרייק סאת'ר עבור טקס פרסי האופנה של VH1. בסרטים אלו, כמו גם בזה משנת 2001, מככב סטילר כדרק זולנדר. את הגרסה הקולנועית בחר הכוכב הראשי לביים בעצמו בנוסף לכתיבת התסריט עם סאת'ר וג'ון המבורג. על המסך הצטרפו אל סטילר - אוון וילסון בתור יריבו של זולנדר דוגמן העל הנזל, כריסטין טיילור בתור הכתבת מטילדה ג'פריס, ג'רי סטילר כסוכן הדוגמנים מורי בולשטין וויל פארל בתור המעצב המרושע ג'קובים מוגאטו.

[*]

הסרט יצא לאקרנים בארה"ב ב-28 לספטמבר 2001, 17 ימים בלבד לאחר אסון התאומים ועורר שערוריות מההתחלה עם ההחלטה למחוק את מגדלי התאומים מהרקע. לעומתו "גליטר" של מריה קארי, שיצא 10 ימים לאחר האסון, זכה לתשואות רמות בהקרנה בקולנוע "טיימס סקוור" באותן סצנות בהן נראים המגדלים. למרות המחלוקת טען סטילר כי עשה את מה שחשב לנכון בזמנו על מנת שלא לצער את הקהל. עם זאת סצנת הלוויה בה נושא זולנדר את ההספד עבור חבריו הדוגמנים שמתו בפיצוץ דלק על רקע קו הבניינים של ניו יורק עורר בזמנו תחושות לא נעימות יותר מאשר צחוק.

מחלוקת נוספת התעוררה עם מלזיה בה נאסר הסרט להקרנה בעקבות העלילה הכוללת מזימה לרצח ראש הממשלה המלזי בשל התנגדות להעסקה של ילדים במדינה, דבר המשפיע על תעשיית האופנה. הסרט נאסר להקרנה גם בסינגפור בשל תכנים מיניים ושימוש בסמים. לשתי המדינות היסטוריה ארוכה של צנזור. סרטים כמו "רשימת שינדלר", "מלתעות" ו"חומות של תקווה" נאסרו להקרנה בבתי הקולנוע במלזיה.

אך הבעיות של "זולנדר" לא נגמרות כאן. בשנת 1998 יצא לאור הרומן הסאטירי "גלאמורמה" מאת ברט איסטון אליס, שכתב גם את "אמריקן פסיכו". הרומן עוסק בתרבות הסלבריטי והצריכה ובמרכזו עומד דוגמן על המסתבך במזימת טרור. נשמע מוכר? גם אליס חשב כך ואיים לתבוע את סטילר על גניבה ספרותית. העניין סודר לבסוף מחוץ לכותלי בית המשפט אך קשה שלא לקרוא את המנטרה של גיבור הרומן ויקטור: "ככל שאתה נראה טוב יותר, כך אתה רואה יותר" - ולא לחשוב ולו רק מעט על דרק זולנדר. אחרי כל הצרות מסביב לסרט, מה לגבי התוכן עצמו? עם יציאתו קיבל "זולנדר" ביקורות בינוניות, הוא תואר כקומדיה טיפשית אך מצחיקה אבל לא יוצאת דופן, ממש לא יצירה שתיזכר לדורות. מבקרים אחרים לא היו משועשעים כלל. מבקר הקולנוע הנודע רוג'ר איברט ז"ל אף כתב "יש לאחרונה כתבות רבות השואלות מדוע ארה"ב כל כך שנואה באזורים מסוימים בעולם. בתור מוצג א' של השבוע מהוליווד אני מציע את 'זולנדר' ". איברט ,כך טוען סטילר, התנצל בפניו על הביקורת הקשה לאחר כמה שנים ואמר שהסרט אכן מצחיק אך סבל קשות מהאירועים סמוך ליציאתו. אל תטעו, "זולנדר" אכן טיפשי ומלא בקלישאות שחוקות על עולם האופנה- דוגמנים חסרי שכל, תעשייה אכזרית ובגדים לא שימושיים אבל זו בדיוק הכוונה. אין בסרט אמירות חדשות ומרעידות עולם אך הוא טיפשי בצורה הייחודית לו ולכן, כמו סרטי קאלט אחרים, הוא נחרת בזיכרון.

[*]

הסרט מלא רגעי שיא מצחיקים. טקס פרסי האופנה בו מפסיד זולנדר את תואר "דוגמן השנה" ליריבו הוא הראשון ביניהם. הטקס עמוס כוכבים מגיע לשיא המותח כשלני קרביץ מכריז על הזוכה לאחר הקרנת שניים מסרטוני המועמדות הסתומים בעולם. סצנות זכורות נוספות כוללות מלחמת השפרצת דלק, פרסומת איש הים של זולנדר וסרטון שטיפת המוח של מוגאטו. תחרות ההליכה בין זולנדר להנזל הנשפטת על ידי דיוויד בואי היא כנראה אחד הרגעים ההזויים ביותר ולאחריה הפריצה של צמד הדוגמנים למשרדו של מורי בולשטין וניסיונם הכושל להדליק מחשב. תצוגת האופנה בה נפגשות כל הנפשות הפועלות ושורה נוספת של כוכבים מהווה את הסיום המושלם למזימת ההתנקשות תוך הצגת כמה מהבגדים המגוחכים ביותר שנראו אי פעם ומבצע הצלה מגוחך לא פחות.

מוזרות ככל שיהיו ההתרחשויות בסרט, אף אחת מהן לא הייתה עובדת ללא דמויותיהן של סטילר, ווילסון ופארל. הנזל ודרק זולנדר הם לא האנשים המבריקים ביותר, שלא לומר טיפשים כמו נעל. הראשון חי את חייו מהרפתקה להרפתקה. נכון, הוא לא יודע איזה מוצר הוא מוכר או מה הוא עושה אבל הוא יעשה זאת כמיטב יכולתו. זולנדר היה פעם הדבר הלוהט ביותר אך דועך במהירות ומנסה למצוא משמעות לחייו או כפי שהוא אומר: "אני די בטוח שיש יותר בחיים מאשר להיות ממש ממש חתיך בטירוף. ואני מתכנן לגלות מה זה". ג'קובים מוגאטו, המעצב שהמציא את עניבת הקלידים, הוא הרשע בסרט ואין מושלם ממנו לתפקיד. הוא חי ונושם אופנה ויעשה הכל כדי לשמור על התעשייה, גם אם זה אומר להתחפש לילד קטן (עם זקן לבן) בפאה ג'ינג'ית, פפיון וסוכרייה על מקל ולהסביר את "היתרונות" של עבדות ילדים בסרטון שטיפת מוח.

הבדיחה הגדולה מכולם בסרט היא הרצינות שבה נלקחים האנשים הללו. כיצד התקשורת עוקבת אחר כל מעשיהם של דוגמני העל בחיפוש אחר הסקופ הגדול הבא, על אף שלא בטוח שהם מסוגלים לחבר אפילו משפט אינטליגנטי אחד. זה נוגד את הציפיות ההגיוניות של הצופה ולכן זה עובד ומצליח להצחיק. עוד דבר בלתי צפוי הוא המאמץ הנעשה בעשיית סרט שנועד להיות טיפשי ומבדר. כמות הכוכבים שהגיעו על מנת לשוות לעולם הזוהר של "זולנדר" ניחוח אמין מדהימה. חלקם הגיעו עבור שורה אחת בלבד, חלקם בלי שורה כלל אלא רק כדי לשבת בקהל ולהיראות יפים. חלקם אף יושבים ברקע וקשה אפילו להבחין בהם.

"זולנדר" מלא באזכורים לסדרות טלוויזיה וסרטים. הברור מכולם הוא ל"אודיסאה בחלל" של קובריק כשזולנדר והנזל מנסים להדליק את המחשב של מורי בולשטין. השם "מוגאטו" נלקח מפרק של "מסע בין כוכבים" על שמה של מפלצת דמוית קוף. אזכורים נוספים כוללים את "בשירות הוד מלכותה", "הסנדק 2", "מלחמת הכוכבים" ועוד. הסרט "זולנדר" עצמו מוזכר בסרטים וסדרות טלוויזיה רבים כמו "משפחת טננבאום" ו"רוק 30".

כוכבי הסרט, כידוע, המשיכו לקריירות משגשגות. בן סטילר, שחקן, קומיקאי ובמאי המשיך לסרטים כמו "רעם טרופי" וסדרת "מדגסקר". אוון וילסון, שחקן, תסריטאי ומפיק המשיך אף הוא להופיע בסרטים, חלקם עם חברו סטילר ביניהם "עמוק במים" וטרילוגיית "לילה במוזיאון". הצמד שחזרו את תפקידיהם כדוגמני העל הנזל וזולנדר על מסלול האופנה בתצוגה של ולנטינו בשבוע האופנה בפריס 2015 לתדהמת הקהל בתור תרגיל פרסומי להכרזת סרט ההמשך "זולנדר 2". וויל פארל הופיע בסרטים רבים לאחר "זולנדר" ביניהם "והרי החדשות", "לילות טלגדה-הבלדה על ריקי בובי" ו"החבר'ה האחרים".

ג'רי סטילר וכריסטין טיילור שניהם קרובי משפחה של הבמאי וכוכב הסרט. ג'רי סטילר, כמובן אבא של, וכריסטין, אשתו של בן סטילר אותה נשא שנה לפני צאת הסרט. שניהם המשיכו לקריירה בקולנוע ובטלוויזיה, לפעמים לצידו של בן סטילר עצמו. ג'רי סטילר, שזכור מתפקידו כאביו של ג'ורג' ב"סיינפלד", הופיע בתפקיד ארתור ספונר בסדרה "מלך השכונה" וטיילור ב"דודג'בול" לצד בעלה.

"זולנדר" אמנם לא התחיל כלהיט אך צבר קהל מעריצים נאמן במשך השנים בזכות דמויות וסצנות בלתי נשכחות. ישנם רבים שלא חושבים שהוא מצחיק אך אי אפשר לקלוע לטעם של כולם. אלו שאוהבים אותו טוענים כי מדובר באחד הסרטים המוצלחים ביותר שנעשו אי פעם על תעשיית האופנה. סרט שלוקח קלישאות ויוצר מהם כמה מהמצבים הקומיים ההזויים ביותר שנראו על המסך. אלו לבדם שווים לגמרי את הצפייה.

מרתון של "זולנדר 1+2" יתקיים ביום ג' ה-22.3.16 החל מהשעה 19:30 בסינמטק חולון