חובה לעין, לנפש, להומאניות ולאינטלקט

על העובדה שהספרדים יודעים לעשות קולנוע – אין עוררין. על העובדה שהקולנוע הספרדי עטור בחיזוקים אומנותיים הן מבחינה קולנועית גרידא והן מבחינה אסתטית – גם כן אין עוררין ! על כך שסרטים מסויימים זוכים בשלל פרסים נחשבים יש מידי פעם עוררין ציבורי, אך לא במקרה הזה ! כאן, כל הפרסים מוצדקים וראויים. "הים שבפנים" מספר את סיפורו האמיתי הנוגע ללב (ולכל מיתר אחר בגוף – לצורך ההמחשה) - של ראמון סמפדרו שהיה לספרדי הראשון שביקש לשים קץ לחייו במודע. לדבריו, זה לא היה עניין של המתת חסד אלא, מוות בכבוד .

הסרט עוקב אחר סיפור חייו המרגש של רמון סאמפארדו שנלחם במשך שלושים שנה (!) על זכותו למות בכבוד. סמפדרו, יליד 1943 היה אדם מלא תאוות חיים וסקרנות לגלות עולמות רחוקים. לכן, בגיל 19 הצטרף לצוות ספינה נורווגית נלהב כולו לראות את העולם. בגיל 25 נפגע בראשו כאשר קפץ מצוק למים שהיו רדודים מדיי. הוא שותק מצווארו ומטה ונידון להמשיך את חייו מרותק למיטתו. בזמן שלאחר התאונה המחרידה שב אל חיק משפחתו ובעוד זו מטפלת בו מסביב לשעון ומקריבה עד אין קץ, החל ראמון סמפדרו בהליך משפטי ארוך שנים לסיים את חייו בכבוד.

הסרט עוקב אחרי מערכת היחסים שלו עם שתי נשים שנכנסו לחייו כשהוא כבר בשנות ה – 50 שלו : האחת היא חוליה, עורכת דינו המאמינה במטרתו ונלחמת לצידו ורוסה, אשה מקומית המנסה להוכיח לו שגם במצבו הגופני יש סיבה להמשיך ולחיות. בעזרת אהבתו, מצליחות שתי הנשים לפתור בעיות אישיות שלא האמינו שתצלחנה להתגבר עליהן אי פעם. רמון שהיה משותק בכול גופו ולא היה מסוגל לצאת ממיטתו היה אדם יוצא דופן עם כושר המצאה וחשיבה הנדסית, עם כשרון לכתיבה – עובדה שהולידה כרך אחד עם כל כתביו תחת השם "מכתבים מהגיהנום" בשנת 1996. לראמון היה חוש הומור בריא שטובל בציניות , הרבה חוכמת חיים, אהבה לים והמון אהבה לתת. הוא הצליח לרגש ולשנות את חייהם של הסובבים אותו – משפחתו הנאמנה, חבריו, מכריו והנשים סביבו – הוא גם הבין במשך הזמן שמי מבין הנשים שבאמת אוהבת אותו , תסייע לו לממש את הגורל שבחר לעצמו.השחקן הראשי המגלם את ראמון הוא חאוויר ברדם, אחד משחקניה הבולטים והמוכשרים של ספרד כיום, ונותן כאן הופעה מרגשת, אמיתית, כובשת ואמפטית. הוא מצליח לגלם נאמנה את תפקידו של אדם המבוגר ממנו בעשרים שנה, משותק בידיו ורגליו ודובר מבטא גלציאני (אשר במציאות רחוק ממנו והלאה) – כל אלו בחן, טבעיות, חסד ורגישות יתרה. לאהוב את ברדם כשראינו אותו בסרטיו האחרים הייתה משימה טבעית ופשוטה יחסית. ומסתבר שגם כאן, הוא מצליח לעורר את כל נימי הרגש בצורה שכל צופה ובייחוד כל אחת מהצופות יכולה להזדהות ולהבין את שתי הנשים שכ"כ נקשרו אל ראמון והתאהבו בבן אדם המקסים שמולן !

הנשים שלצידו הן השחקניות הנפלאות: בלן רואדה המגלמת את עורכת דינו המתאהבת בו. לה זוהי הופעה ראשונה בקולנוע לאחר הרבה עשייה טלויזיונית והיא עושה מעבר זה נהדר. לולה דואניאס, הסימפטית, המגלמת את רוסה מוכרת לנו מהשתתפותה ב"דבר אליה" של אלמודובר ומאבל ריברה בתפקיד גיסתו הנאמנה אשר מגלמת בכשרון רב את תפקידה של מנואלה – תפקיד שזיכה אותה באוסקר הספרדי.

"הים שבפנים" הוא סיפור על אהבה מרוממת רוח שלמרות צל הנסיבות מפעמים בו החיים. זהו הסרט שבו זולגות הדמעות מעצמן ויש תחושת הזדהות גם עם הגיבור הרוצה לשים קץ לחייו וגם עם מי שאוהבים אותו באמת ורוצים את נוכחותו התמידית. זהו סיפור על היכולת לוותר על מה שביקשנו להשיג, על מה שעושה אדם חופשי יותר ואנושי יותר, סיפור על אדם שאלוהיו היחידים הוא מצפונו.

בסרט גם הרבה סמליות בכל האלמנטים האומנותיים שבו : הפסקול הנפלא משלב בתוכו מוסיקה קלטית, סימפונית ואופרה המשרתים נאמנה את העלילה, הצילומים ממעוף הציפור את הכמיהה לחופש ומעוף שנלקח ולא ישוב אלא בחלום או עם השחרור מכבלי החיים, איפור ההזקנה והמוגבלות הפיזית לעומת הנעורים היפים והצילומים במהלך נסיעותיו המועטות העירה.

היבול הקולנועי הוא עשיר מאוד בשנים האחרונות, אך קורה שפעם בכמה חודשים מגיח סרט שהוא בגדר יצירה קולנועית שמיימית המייצרת חובה לראותו - "הים שבפנים" הוא סרט כזה !