הבוס שלי בן 26 ויוצא עם הבת שלי

ביום חמישי האחרון עלתה בבתי הקולנוע הקומדיה "בחברה טובה", סרט עצמאי קטן ומקסים בכיכובם של דניס קוויד (שמנסה נואשות לעשות קאמבק ולא ממש הולך לו) סקארלט ג'והנסון (שמנסה להשתחרר מתדמית הבחורה הצעירה שאוהבת רק מבוגרים...ולא הולך לה) וטופר גרייס, אותו אנו מכירים כאריק פורמן מהסדרה "שנות השבעים" שממשיך לנסות ולעבור מקריירה טלוויזיוניות לקריירה קולנועית (ולו דווקא הולך יופי).

דן (דניס קווייד) הוא איש משפחה ומנהל מכירות ותיק במגזין ספורט מוביל. בגיל 51, כדן חושב שחייו נעים על מי מנוחות הכל מתהפך ביום אחד כאשר אשתו מגלה לו שהיא בהריון, בתו הצעירה (סקארלט ג'והנסון) עומדת לעזוב את הבית ללימודים והחברה בו הוא עובד כבר שנים נרכשה על ידי תאגיד ענק. ברוח השינוי נשלח לדן מנהל חדש שתופס את מקומו - קרטר ( טופר גרייס), בוגר קולג' שאפתן ומוכשר בן 26 ששם לו למטרה להביא את החברה לשיאים חדשים.

דן מתקשה לעכל את החילוף בעבודה ואת הבוס החדש בן מחצית מגילו, אך אט אט נוצר ביניהם קשר חברי ומקצועי שגולש מעבר לשעות העבודה. קרטר שחייו סובבים סביב הקריירה והקידום המקצועי, נפעם ממשפחתו האוהבת של דן ועוד יותר מבתו היפהפייה. הקשר בין השניים מתפתח לרומן חשאי וסוער מאחורי גבו של האב. כשדן מגלה על חברה החדש של בתו "העסק מתפוצץ" וניצוצות עפים באוויר...

את הסרט כתב וביים פול וייץ שיחד עם אחיו הקטן, כריס, ביים את הלהיט "רווק פלוס ילד" שעיבדו לתסריט מתוך סיפרו של ניק הורנבי. תסריטם היה מועמד לפרס האוסקר, לפרס האקדמיה הבריטית ה- BAFTA, פרס איגוד התסריטאים, פרס חוג המבקרים של שיקאגו ופרס הומניטאס. סרטם הראשון היה שובר הקופות הפנומנלי: "אמריקן פאי" (1999) ולפני כן כתבו השניים כמה תסריטים, ביניהם התסריט לסרט האנימציה המצליח של חברת דרימוורקס, "עבודת נמלים" (1998),פול נולד בניו יורק. סבו, פול קונר, היה סוכנם של ג'ון יוסטון, בילי ויילדר ואינגמר ברגמן. אימו, השחקנית סוזן קונר, היתה מועמדת לאוסקר על הופעתה בתפקיד משנה ב"חיקוי לחיים" (1959) של דאגלס סירק. וייץ סיים לימודי קולנוע באוניברסיטת וסליאן. בשנת לימודיו האחרונה עלה מחזה פרי עטו, Mango Tea, באוף-ברודוויי, בכיכובם של מריסה טומיי ורוב מורו. המחזה עלה בתאטרון האנסמבל סטודיו של ניו יורק, שהעלה מאז שלושה מחזות נוספים שכתב וייץ.

פול וייץ מודה שהוא נמשך לסיפורים על המפתיע והאירוני, אודות צירופי המיקרים, נושאים שהוא ואחיו חקרו בעיבודם לקולנוע את "רווק פלוס ילד" של ניק הורנבי. עוד ב"רווק פלוס ילד", ואפילו ב"אמריקן פאי", ניכרה נטייתם של השניים לטפל ביחסי אב/בן לא-שגרתיים בשילוב של דרמה וקומדיה. הפעם חוזר פול לסוגיה מכיוון דומה אך בנסיבות שונות לגמרי.

"מהתחלה חשבתי על 'בחברה טובה' כסרט ברוח בילי ויילדר," אומר פול. "'רווק פלוס ילד' היה, במידה מסוימת, סרט ברוח כזו. אבל הוא גם היה סרט אנגלי מאוד. הפעם רציתי לעסוק במיתוסים אמריקנים ולבחון כיצד מגמות כלכליות משפיעות על חיי הפרט. ויילדר הצליח לאזן בין ציניות לאופטימיות, ביחוד בסרטים כמו 'הדירה' (1960) - הוא הצליח ללכוד את ההתנגשות בין החלום האמריקני ונטיותינו הקרייריסטיות מכאן והשאיפה לאזנם באנושיות מכאן. זה ענין שעדין נוכח בנוף התרבותי שלנו."

דניס קווייד היה ראשון השחקנים שנבחר. "נפלא בעיניי שדניס הסכים להיכנס בנעליו של דן פורמן," אומר וייץ. "יש שחקנים שהיו חוששים שהתפקיד יזקין ויחליש אותם. אבל לדעתי זה עובד בדיוק מכיון שיש לנו דמות צעירה ובועטת שבכל זאת נמצאת בסכנה להידחק. יותר מעניין לראות אדם כזה נדחף הצידה. איזה מזל שדניס הסכים לשחק גבר מבוגר ממנו בשנה. מדי יום שקדנו להאפיר באיפור את שערו. במקום זה, הייתי צריך לתת לו קצת מהשיער האפור משלי."

דניס קווייד היה אחד הכוכבים הגדולים של שנות השמונים, הוא אחיו הצעיר של השחקן רנדי קוויד (היום השלישי) ובזמנו היה אחד השחקנים היפים והנחשקים שהיו בהוליווד. הוא הופיע בשוברי קופות כמו: "יום במלכודת" (1987), "חשוד" (1987) של פיטר ייטס עם שֶר, "מי רצח אותי?" (1988) עם מג ריאן בה התאהב ונשא אותה לאישה. הם היו נשואים 10 שנים אולם בעוד הקריירה שלה נסקה, מצא קוויד את עצמו שקוע ברחמים עצמיים. בסופו של דבר הוא פנה לטיפה המרה ובמשך שנים ניסה להילחם בנטיותיו האלכוהוליות. בשנים האחרונות זוכה קוויד לעדנה בייחוד לאור התפקידים הקשים שהוא לוקח על עצמו. בשנה שעברה ראינו אותו בשובר הקופות "היום שאחרי המחר" ולפני כן כבש קוויד את לב המבקרים בסרט "הרחק מגן עדן" שעל תפקידו שם היה גם מועמד לפרס גלובוס הזהב.

לחצו על התמונה הקטנה של דניס קוויד כדי לראות עוד תמונה מהסרט