מהציפורים עד ספר הג'ונגל: CGI וחיות ממוחשבות בקולנוע

קשה להחזיק חיה על סט צילומים. גם במקרה בו החיה לה אתה זקוק עבור הסרט היא לא דינוזאור ולא אריה, אלא חיה שאפשר להחזיק באולפן בלי שתאכל את הקאסט, עדיין זה מסובך מאוד ועולה המון כסף וזמן רב לשלוט בתנועות של חיה כדי שיתאימו לסצנה שאתה רוצה. לכבוד צאת הגרסה החדשה של "ספר הג'ונגל" (קטעים בלעדיים מהסרט בתחתית הכתבה) בה נעשה שימוש רב בחיות ממוחשבות, נזכרנו בהיסטוריה של התפתחות ה-CGI בקולנוע.

[*]

כבר בתחילת ימי הקולנוע, יוצרים ובמאים רצו ליצור סרטים שיש בהם חיות. בשנים הראשונות ביותר, הקולנוע, כשהזדקק לחיות, לא נתקל בבעיות רבות. אמנות הקולנוע בתחילתה דמתה יותר לקרקס מאשר לאמנות. האחים לומייר, למשל, צילמו כמה וכמה סרטים קצרים שמראים חיות. והיה להם די קל לעשות זאת כי כל מה שהם היו צריכים זה מצלמה ואריה בכלוב. האטרקציה בתקופה זו הייתה "יש כאן אריה", וליוצרי הסרט לא היה אכפת כל כך מה תנועותיו המדויקות.

אבל ככל שהקולנוע פיתח מושגים של עלילה ודמויות, גם תפקידי החיות היו צריכים לציית כדי שהסרט יעבוד, וזה כבר דרש פתרונות יצירתיים, ופתרונות יצירתיים לא איחרו לבוא. מלבד לסרטים המועטים שיכלו להרשות לעצמם לאלף חיות אמיתיות, מפיקי קולנוע היו צריכים מאז ומתמיד להפוך את החיים של עצמם לסיוט מתמשך עם טריקים מסובכים להפליא ולהסתייע בשוטים ועריכה מתוכננים אסטרטגית ליצירת חיות יש מאין. גם גדולי הבמאים לא היו גדולים מדי כדי להשתמש ב"טריקים": "הציפורים" (1963) הקלאסי של היצ'קוק נעשה תוך שימוש מעורב בבובות יד, בובות מכניות ומעט מאוד ציפורים אמיתיות שאומנו למען הסרט, "כוכב הקופים" המקורי מ-1968 השתמש בבובות מתוחכמות דמויות קוף וב"מלתעות" (1975) של ספילברג נחסכים רוב השוטים בהם אמור להופיע הכריש, ובמקום זאת, המצלמה מהווה את נקודת מבטו.

בשנות ה-80 המאוחרות, באולפנים חשוכים, פותח לאיטו הדבר לו אנו קוראים היום "CGI" Computer-generated imagery) או בעברית תמונות הנוצרות על ידי מחשב) ואז הכל נהיה פשוט יותר. יצירת חיות קולנועיות הפכה לקלה יותר: בעזרת שילוב בין סי-ג'י טוב לבין אפקטים פרקטיים, חיות נראו אמינות יותר מאי פעם. ב-1993, יצא לאקרנים סרט שהשתמש בשילוב הזה היטב והדהים מבקרים וצופי קולנוע רבים: "פארק היורה".

[*] "פארק היורה" הוא ככל הנראה החלוץ הגדול ביותר בתחום החיות הממוחשבות בקולנוע. האפקטים שלו נראו אמינים וחדשניים אז, והם מחזיקים עד היום. הסרט, ביחד עם "שליחות קטלנית 2" (1991) היו אלה שהביא את ה-CGI לקדמת הבמה הקולנועית, וההשפעות לא אחרו לבוא, גם אם אותן השפעות לא היו חיוביות בהכרח. עם ההצלחה של "פארק היורה" ו"שליחות קטלנית 2", אולפנים מיהרו להשתמש ב-CGI, במיוחד ליצירת מפלצות וחיות למיניהן. אבל לעומת שני הסרטים האלו, מרביתם של המוני הסרטים שהגיעו בתקופה זו לא נעשו באפקטים מושקעים ומדויקים. מלבד סרטי האנימציה של פיקסאר ושל דיסני- סרטי ה-CGI, ובמיוחד אלו שכללו חיות, שיצאו החל מאמצע שנות ה-90 ועד לסוף שנות ה-2000 השקיעו מעט מאוד כסף באפקטים שלהם.

זה מקרה קלאסי שקורה המון בהוליווד בו סרט מצליח המון בקופות ואולפנים גדולים מנסים בלי השקעה ובלי הבנה של מה שעבד בסרט לשחזר את ההצלחה שלו. סי-ג'י הוא יותר זול ויותר קל להפקה מפעלולים פרקטיים, אז ויתרו על האיזון הבריא ביניהם שיצר את האשליה האיכותית ב"פארק היורה", ונשארנו עם סרטים מלאים באפקטים ממוחשבים זולים, מכוערים ולא אמינים. מועטים היו הסרטים שהשתמשו כראוי באפקטים בתקופה זו (אם כי הם אכן היו קיימים: "טיטאניק", ה"מטריקס", ו"שר הטבעות" לדוגמא). רוב הסרטים, טובים וגרועים כאחד, הכילו בעיקר CGI זול למראה. הקופים המזויפים ב"ג'ומנג'י", החתולים ב"אישה חתול", היצורים הרבים בטרילוגיית הפריקוולים של "סטאר וורז", או סצנת ידועות לשמצה כמו האייל ב"הצלצול 2" והכריש ב"ים כחול עמוק"- כל אלו הן רק חלק קטן מהדוגמאות הרבות לזרם הסי-ג'י החובבני שצופי קולנוע נאלצו לקבל בשנים אלו. ואז ב-2007, יצא סרט היסטורי ששינה את המצב לחלוטין.

לאחר מעל עשור בו הקהל הרחב ויתר בהדרגה והתחיל לקבל אפקטים זולים, "אווטאר" יצא לאקרנים והעלה את הסטנדרטים של כולם. הסרט הפך במהירות להיות הסרט המרוויח ביותר אי-פעם, ולפתע כל האולפנים הבינו שככה עושים CGI . לא מסיבה איכותית אלא כי המפיקים ממש אוהבים כסף. בעזרת חזרה לאפקטים אמינים שנראים באמת טוב, ג'יימס קמרון חולל מיני-מהפכה קולנועית נוספת, שוב בתחום האפקטים, בדיוק 16 שנה אחרי "שליחות קטלנית 2". תרומתו של קמרון לעולם הקולנוע היא יותר טכנית מיצירתית, אבל היא עדיין תרומה משמעותית. בין אם סרטיו טובים או לא, אלו סרטים חשובים ששינו את איכות האפקטים הממוחשבים שאנחנו רואים היום.

ואכן, האיכות השתנתה. מלבד לתרומת המו-קאפ (Motion capture) הטכנית של "אווטאר" לעולם הקולנוע - תרומה גדולה ומשמעותית בפני עצמה, בהתחשב בעובדה שטכנולוגית תפיסת התנועה נמצאת בשימוש בסרטים רבים כיום (ביניהם "ספר הג'ונגל" החדש), הסרט תרם תרומה משמעותית הרבה יותר. לפתע, כל סרט היה צריך לספק אפקטים אמינים שוב, וסרטים אכן חזרו לספק אותם. היקום הקולנועי של מארוול צמח לפתע עם סרטי CGI אמינים כמו "איירון מן" ו"הנוקמים", וגם עם חיות ממוחשבות אמינות ב"שומרי הגלקסיה". אולמות הקולנוע התמלאו לפתע בסרטים כמו "קינג קונג", "כוכב הקופים: המרד", "חיי פיי", ו"התחלה".

היום הרף שלנו לאפקטים ממוחשבים גבוה בהרבה מבשנות ה-2000 המוקדמות, כבר ברור לנו מאליו שאפקטים צריכים להיות אמינים, והגענו לכאן בעיקר בזכות שלושת הסרטים האלו- "פארק היורה", "שליחות קטלנית 2" ו"אווטאר" - השניים שהביאו לעולם הקולנוע מראש את ה-CGI, והאחד שהחזיר אותו להיות טוב.

צפו בשתי דוגמאות בלעדיות לאתר "סרט" לאופן בו עושים CGI בצורה טובה מתוך הסרט החדש "ספר הג'ונגל":