דוקטור של כבוד למשורר נתן זך

ביום ששי, ה-4 ביוני, יוענקו בטקס חגיגי למשוררים נתן זך ואדוניס (עלי אחמד סעיד אסבר) תוארי דוקטור-לשם-כבוד מטעם אוניברסיטת ז'נבה, המלווים באותות הצטיינות ובשני פרסים נכבדים. הענקת התארים חייבה ואף זכתה באישורה של הממשלה ונגיד הקנטון השוויצרי של ז'נבה.אדוניס, יליד עיר הנמל לאטאקיה שבסוריה, עקר בשנת 1957 לביירות, שם יסד, יחד עם המשורר יוסוף אל-וחאל, כתב-עת לשירה והוצאת ספרים שעוררו עליהם את חמתה העזה של העיתונות הערבית, שהאשימה אותם בבגידה במורשת התרבות הערבית ובשירות האימפריאליזם.

מזה עשרות שנים מתגורר אדוניס בפריס, עובד על מפעל ענקים של תולדות השירה הערבית בלבוש שירי המלווה פרשנויות עומק, ואף כיהן כפרופסור באוניברסיטת ציריך והוזמן פעמיים לתקופות של שנה לקולוגיום המדעי היוקרתי ביותר של גרמניה בברלין. לפני מספר שנים שב והצטרף לאגודת הסופרים הסורית והוא חזר לבקר בארץ הולדתו.

אדוניס ונתן זך הינם חברים קרובים מאז זכו במשותף בפרס "פרוניה" האיטלקי, שכלל הוצאת ספר משותף לשניהם באיטלקית. בשל שיתןף פעולה זה נמנעה ממנו, לפני מספר שנים, השתתפות בכנס עולמי של השירה הערבית שהתקיים בירדן.

הוא ונתן זך, שניהם ילידי 1930, נפגשים לעיתים מזומנות בכינוסי שירה בינלאומיים ביבשת אירופה, מקדישים זה לזה את קובצי שיריהם. באחרונה אף תרגם נתן זך כשלושים משיריו לעברית (אחד מהם, "דמשק", אף כלל בספר שיריו החדש "הזמיר כבר לא גר פה יותר") ואף כתב לו באנגלית, שתורגמה לאיטלקית וצרפתית, שיר הקדשה, בעת קבלתם את פרסי לריצ'י (אדוניס) וקאמאיורה (זך) באיטליה, התרגומים וכן השיר יפורסמו בקרוב בעברית.

אדוניס גם ידוע בזכות מסותיו החדשניות על השירה הערבית – בעיקר הפרה-איסלמית והקלאסית, ואילו שיריו של נתן זך תורגמו לערבית פעמים רבות – באחרונה ביוזמת כתב-העת הערבי החשוב "משארף" מיסודו של אמיל חביב, הנערך בידי המשוררת הערבית-ישראלית-פלשתינית סיהאם דאוד.