שני סרטים המרכיבים את הפרויקט השאפתני של קלינט איסטווד על קרב איוו ג'ימה הנודע במלחה"ע ה-2 יוקרנו ביס זה אחר זה ביום שבת, ה- 21 ביוני החל מהשעה 19.45. הראשון,"גיבורי הדגל" , מביא את סיפורם של החיילים האמריקאים שהניפו את דגל ארה"ב על האי ותמונתם הפכה למיתוס ואילו השני, "מכתבים מאיוו ג'ימה" שדובר ברובו יפנית מביא את הסיפור מצדו השני של המתרס.
"גיבורי הדגל" עוקב אחר שלושה חיילים שהניפו את הדגל ביום החמישי לקרב, זאת לאחר שמניפי הדגל הראשונים נהרגו כמה רגעים קודם לכן. בעקבות תמונתם שהונצחה ופורסמה ברחבי העולם, נשלחו השלושה חזרה לארה"ב כדי ליטול חלק במסע גיוס תרומות למען הצבא באירופה ובאסיה. החיילים משתפים פעולה בחוסר רצון מאחר והם חשים כי התהילה שנקשרה בשמם בלתי מוצדקת אך מכבש הלחצים המופעל עליהם ע"י הממסד והתקשורת להרים את המוראל, תחושת האחריות הלאומית שלא לדבר על הכבוד והיקר משכנעים אותם מי יותר ומי פחות.
[*]
עלילת הסרט מתנהלת בין מסעות ההסברה המיוחצנים לבין פלאשבקים ריאליסטיים שמתארים את זוועות המלחמה וכיבוש האי. הסרט תחום ע"י סיפורו של בנו של אחד מן השלושה שיוצא לגלות את האמת מאחורי הסיפור.
"גיבורי הדגל" הוא סרט מרשים למדי, חודר, עצוב ומשכנע בישירותו ובאמיתות כוונותיו. סצנות הקרב עשויות היטב ומצליחות להעביר את תחושת הכאוס שבמלחמה, הסרט גם מתאר את מערכות היחסים בין החיילים עם שובם והמניפולציה הרגשית שהם נחשפים אליה ואף נוטלים בה חלק. אפשר לראות בהיבט הזה של הסרט מעין ביקורת על ההתנהלות בת זמננו בעירק.
[*]
החולשה העיקרית של הסרט היא בכך שלא נוצר קשר עמוק דיו בין הצופה לשלושת הדמויות הראשיות שמשורטטות בקווים כלליים מדי ואמנם מגולמות היטב ע" רייאן פיליפה, ג'סי ברדפורד ואדם ביץ' אם כי ללא שאר רוח. הדבר בולט במיוחד בדמותו של החיל ממוצא אינדיאני, איירה הייז (בגילומו של ביץ') שנתפסת כחוליה החלשה בחבורה, בחור רגיש ופגיע במיוחד שמתקשה לעכל את המציאות אליה נקלע, אך הניסיון של איסטווד לעורר סימפטיה עבור מאבקו בשדים הפנימיים שלו ובמקביל בהלכי רוח גזעניים אליהם הוא נחשף על בסיס קבוע נותר מאולץ ונטול עוצמה רגשית אמיתית וסוחפת.
זה היה צריך להיות סרט ענק והתוצאה ראויה ומכובדת אך לא עוצרת נשימה. בוודאי בהשוואה ליבול הקולנועי הקודם של איסטווד, "מיסטיק ריבר" ו"מיליון דולר בייבי" שהיו יותר אישיים ועשירים יותר מבחינה רגשית. יש איזו תחושה של כבדות שנסוכה על "גיבורי הדגל" ולמרות שיש לא מעט רגעים מרגשים נטולי סנטימנטליות דביקה יש אווירה של החמצה מסוימת. הסרט סומן כמתחרה רציני על האוסקר לפני שנתיים ולמרות שזכה לביקורות מהללות למדי הוא כשל בקופות ולא היה מועמד בקטגוריות המרכזיות.
בכל זאת, זהו סרט ראוי לצפייה. הוא אולי לא נוסק לגבהים אליו שאפו להגיע יוצריו אבל הוא מטפל בנושא שלו בכבוד ויש לו אחריות כלפי הסיפור ההיסטורי והחשוב שהוא מגולל. יש כאן היבט שהוא מעבר ליצירה קולנועית מבדרת, הסרט משמר ומנציח פיסת היסטוריה