Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: מצרפת באהבה

מאת: אלון רוזנבלום

Rendez – vous, פסטיבל הקולנוע הצרפתי שמתקיים זו השנה השישית, חוזר לסינמטקים ברחבי הארץ במהלך חודש יוני. יריית הפתיחה תהיה היום עם הקרנת הסרט "ג'יגולו צרפתי" בסינמטק תל אביב (הסרט יעלה להקרנות מסחריות ברחבי הארץ ביום חמישי הקרוב). הפסטיבל ייתקים בשלושת הסינמטקים הגדולים עד ה- 20 ביוני.

סרט הנעילה של הפסטיבל הוא "כמו כולם", דרמה קומית רומנטית של ונסן גארנק ,בכיכובו של למברט וילסון. הסרט יופץ בהקרנות מסחריות ברחבי הארץ החל מה- 25 ביוני.

בימאית "ג'יגולו צרפתי", קומדיה חביבה, ג'וסיאן באלאסקו, תגיע לארץ ותהיה אחת מקבוצה נכבדת של אורחים שיגיעו. בין האורחים גם הבימאית אן פונטיין שמגיע לקראת הקרנת סרטה "קוקו לפני שאנל" שגם יעלה על המסכים ברחבי הארץ בסוף השבוע הקרוב. השנה, יש דגש לא קטן על עניין עיצוב התלבושות בייחוד לאור מחווה שעושה הפסטיבל למעצב העל איב סן לורן שביולי יציינו שנה למותו.

[*]

במסגרת הפסטיבל יוקרנו שני סרטים תיעודיים על המעצב, כשהבולט שבהם הוא "שדרות מרסו 5" שהוא סרט די לקוני שפשוט מציב מצלמה בבית האופנה של סאן לורן ומצלם את תהליך העבודה. ללא קריינות, ללא פרשנות, מי שמבין ומאוד מתעניין בתחום יאהב, מי שלא...לא ממש יבין מה רוצים ממנו.

במסגרת הפסטיבל יוקרנו מספר סרטים צרפתים קלאסיים שאליהם היה קשור סאן לורן (הוא עבד מעט מאוד כמעצב בגדים לסרט שלם, אבל תמיד הלביש את הכוכבות הראשיות, בדרך כלל אם זו היתה קתרין דנב).

[*]

ואכן, הסרטים המסקרנים והטובים ביותר, מבחינה קולנועית, הם אלו שיוקרנו במחווה לסאן לורן. במסגרת הזו נזכה לראות סרטים קלאסיים כמו "יפהפיית היום" של לואיס בונואל, סרט ביזארי ולא קל לצפייה שמאתגר את הצופה מבחינה קולנועית אך גם מוסרית.

כמו כן מומלץ לתת את תשומת הלב לסרטו של לוק בסון "רכבת תחתית" משנת 1985 עם בגדיו של סאן לורן וכריסטופר למברט אחד עם שיער מאוד לבן.

הסרטים הצרפתיים העכשווים שיוקרנו בפסטיבל אינם מביאים איתם בשורה חדשה לעולם הקולנוע ורובם ככולם נמצאים בפסטיבל כדי לגרום הנאה לאנשים, לא שיש עם זה משהו רע. בכלל הקולנוע העולמי נוטש אט אט את שפת הקולנוע הייחודית ומנסה למשוך את הקהל בחזרה לאולמות, אחת הדרכים היא, "אל תהיה פלצן", תעשו סרטים שירגשו את הקהל, שהקהל יבין מה רוצים ממנו, אבל תעשו את זה בצורה אינטיליגנטית.

ובנימה זו ניתן בהחלט להגיד שרוב הסרטים בפסטיבל הצרפתי נגישים לקהל אבל עשויים בצורה אינטיליגנטית.

[*]
הסרט שצריך לשים אליו לב הוא "חינוך חופשי" של יואכים לפוס. אם יש בפסטיבל סרט מאתגר, זה הסרט הזה. גם השפה הקולנועית שלו מאוד מיוחדת, הבמאי משתמש בשוטים מאוד ארוכים בהם הוא מזיז את המצלמה ואת שחקניו בצורה אינטיליגנטית שאנו הצופים לא מרגישים כמעט שהשוט האחד נמשך שלוש דקות. אולם הסרט הזה הוא מאתגר בעיקר מבחינה מוסרית ומתאר מערכת יחסים, לא "נורמטיבית", בין בחור צעיר בן 16 שמנסה למצוא את מקומו בעולם ובין שלושה מחבריו הקרובים של אמו, זוג נשוי טרי וגבר בן 35.

תמה שחוזרת על עצמה לא מעט בפסטיבל היא החיפוש של האינדיבידואל את מקומו בעולם שנראה כי חוקי המוסר בו לא קיימים. "מכוערת", למרות היותו קומדיה חביבה שתעלה חיוך ואף צחוק, עוסק בשאלה מאוד קשה היום. מדוע העובדה שמישהו הוא טוב לב נראית לנו היום כחולשה ולא כמשהו נורמלי. מדוע היום אנשים שהם טובים ומחייכים רק זוכים להשפלה ועין צרה מצד החברה. ומה קורה כשאותם אנשים טובים, מחליטים לעבוד לצד השני, לצד הרע שבהם.

[*]

מלאני היא בחורה יותר מדיי נחמדה. אמא שלה, הבוס שלה, החברות שלה, השכנה שלה ואפילו הכלב של השכנה יודעים את זה ומנצלים אותה. יום אחד, בעקבות השפלה אולטימטיבית, מלאני מחליטה להשתנות. מעתה ואילך היא עומדת לנקום בכל מי שמירר את חייה. אך ביומיים לא קל ללמוד רוע מהו, במיוחד עבור בחורה שהייתה נחמדה כל חייה.

"סטלה", המתרחש בשנות השבעים עוסק בחיפושיה של ילדה קטנה אחר מקומה בעולם. בסוף שנות ה-70 סטלה נכנסת לכיתה ו' בחטיבת ביניים גדולה בפאריס. הכול חדש שם עבורה. מאחר שגדלה בבית קפה של פועלים ברובע ה-13, העולם שהיא נכנסת אליו מנוגד לעולם המוכר לה.

הפסטיבל הוא גם הזדמנות נהדרת להכיר את האחד הבימאים הבולטים והמסקרנים של צרפת בשנים האחרונות, כריסטוף הונורה, שסרטיו, משום מה, לא זכו להפצה בבתי הקולנוע בארץ. בפסטיבל יוקרן סרטו "הנשמה הטהורה" שאינו אחד מסרטיו הטובים, אך בהחלט סרט מסקרן שכמו ברוב סרטיו של הונורה, מתאר מערכת יחסים קצת הזויה בין פרופסור צעיר ויפה תואר, (לואי גארל, הצעיר ויפה התואר - "החולמים") שמאוהב באחת המורות אך נופל בקיסמה של תלמידה חדשה.