חיים אחרונים ביקום (דיווח מפסטיבל ירושלים)

פנינה קולנועית מתאילנד, סרטו הנוגע ללב של פן-אק ראטאנארואנג, מספר את סיפורו של קנג'י, ספרן יפני החי בבנגקוק המנסה להתאבד מספר פעמים ונכשל כל פעם מחדש, אחיו איש יאקוזה לשעבר מוצא מפלט בדירתו ומסבך אותו ברצח. הספרן נמלט על נפשו ומוצא סיבה למה לא כדאי לו לשים קץ לחייו. לכאורה זה לא נשמע כמו דרמה רומנטית על התשוקה לחיים אבל מסתבר שדווקא כן.זו פעם שלישית שהקהל של פסטיבל ירושלים נחשף ליצירתו האנושית, המרגשת והמסוגננת של הבמאי התאילנדי האיכותי בעל השם המסובך כל כך, רק לפני שנתיים זכיתי לראות את סרטו "מון ראק טרנזיסטור". מערכת היחסים העדינה שנרקמת בסרט חושפת מספר דברים על עברם של גיבורי הסרט.

הצלם האוסטרלי המעולה, כריסטופר דויל מצלם משלל זוויות מפתיעות ומצליח להפנט את הקהל. המוסיקה מדויקת והשקט של הסרט רק מבשר על הסערה המתחוללת מתחת לפני השטח. הסרט מרבה להתייחס לסרטי היאקוזה האלימים השולטים בתעשיית הקולנוע היפנית, רחוק מלהיות סרט אלים ובוטה ומפתיע בסגנונו המאופק למרות הזוועות הרבות המתרחשות בו.

מדובר ביצירה קולנועית מהפנטת ורבת עוצמות שלקהל שעדיין לא זכה להציץ בה, רצוי שיזמין במהרה כרטיס. הזדמנות אחרונה להציץ ביצירה הקולנועית הזה תהיה, ביום רביעי ה-14.7 בשעה עשר בערב במסגרת הפסטיבל. לפי דעתי מדובר באחד השיאים של פסטיבל ירושלים וביחד עם "שלום לפונדק הדרקון" הטיוואני, הוא בהחלט אחד הסרטים הזרים הטובים ביותר שראיתי השנה בפסטיבל.