Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: מה לראות בפסטיבל הקולנוע בירושלים?

מאת: אלון רוזנבלום

בשנתו ה- 25 מסתמן פסטיבל הקולנוע בירושלים שוב כפסטיבל הקולנוע המוביל בישראל. המבחר של השנה הוא פשוט מצויין ואלו מיכם שירצו לעלות לירושלים יתקשו לבחור רק יום אחד או הקרנה אחת. לא תמצאו שם את אדם סנדלר או ויל סמית, כי מה לעשות, כנהוג בפסטיבלי קולנוע, הסרטים דורשים מהקהל קצת מאמץ ולא מגישים לו הכל על מגש של צלולואיד.

אבל, המבחר נע בין סרטים מאד מאתגרים, איטיים, פילוסופים כמעט דרך דרמות מרגשות מאירופה ואקשן מרהיב מדרום קוריאה.

אז מה כדאי לראות ומה אסור לפספס?

[*]

"עד קצה העולם", סרטו המאוד מדובר של שון פן, בכיכובו של אמיל הירש (ספיד רייסר) הוא סרט יפהפה שמשום מה לא זכה להקרנות מסחריות בבתי הקולנוע בארץ. סיפורו האמיתי של בחור, בן טובים, שהחליט עם סיום התיכון לנטוש את חייו האורבנים והבטוחים ולצאת אל הטבע ולנסות לחיות בין העצים, ההרים והדובים.

[*]

"אסטומאגו: סיפור גסטרונומי" של מרקוס ז'ורז'י מוכיח לנו אחת ולתמיד כי גם הדרך לליבם של פושעים מסוכנים, זונות ובעלי בית מרושעים היא דרך הבטן. סיפורו של אדם פשוט, שהגיע לעיר הגדולה ולומד לבשל. הבישול הופך אותו לאחד האנשים האהובים בעיירה, אז למה הוא בכלא? ואיך הוא מצליח לטפס במעלה הסולם החברתי שם? דרמה מרתקת עם טוויסט מעניין בסופו ששופך אור חדש לחלוטין על דמותו של הגיבור.

[*]

אחת ההפתעות היפות שיש לפסטיבל להציע הוא "בעיר של סילביה" סרט יפה עד כאב ולא בגלל שהשחקנים הראשיים, קסאוויר לאפיט ופילאר לופז דה איאלה הם מהאנשים היפים ביותר שנראו בקולנוע בשנים האחרונות, אלא בגלל שהסרט המינימליסטי הזה, בו יש דיאלוג אחד בלבד, מצליח לקחת את הצופה למסע מציצני אל נפשו של אדם שמנסה לשחזר רגע אחד מקסים שהיה לו לפני שש שנים. במשך חצי שעה שלמה אנחנו יושבים עם לאפיט בבית קפה ומסתכלים על אנשים, מה שבדרך כלל הופך למשעמם אחרי דקה וחצי, כאן הוא מעניין, מרתק ומאוד אומנותי. אסור לפספס.

[*]

חובבי הדרמות המשפחתיות האיטיות אך המקסימות לא יעזו לפספס את "מלך הפינג פונג" סרט שבדי נהדר המתאר את מערכת היחסים של רילה, נער מתבגר ושמן ואחיו הצעיר אריק, שאומנם קצת נמוך ממנו, אך הוא בלונדיני בעל עיניים כחולות וגוף שרירי ורזה. תסכולים חברתיים וסודות מהעבר מלבים את הסרט הזה שנע לא באיטיות בלי דרמות גדולות וצעקניות בסגנון אמריקאי (אפילו כשהאחים כמעט הורגים אחד את השני). נופי השלג הלבנים והטהורים מהווים קונטרה לכמות הזיהום הפנימי שיש בראשם ונפשם של בני המשפחה.

[*]

ואם עסקנו במשפחות, אז למה שלא נפנה את הזרקורים למשפחות יהודיות בסרטו החדש, הנוקב ולעיתים קשה לצפייה של בועז יכין, "מוות באהבה", מספר את סיפורה של משפחה יהודית ניו יורקית, שאם המשפחה ניהלה בזמן השואה רומן עם קצין נאצי שעסק בניסויים על יהודים. בני הבית מתפרקים מסיבות אלו ואחרות מנסים למצוא משמעות בחיים של שנות התשעים. משחק מצוין של ג'וש לוקאס (פוסידון) וז'קלין ביסט הוותיקה שמגלמת את אם המשפחה.

[*]

לחובבי הנוסטלגיה, סרט מעניין שהתגלה לא מכבר, "זעקת האדמה", הסרט, שעוסק בעלייה השנייה ושנכתב בהשראת סיפורו של דב גרונר נעשה בשנת 1949 באיטליה. הפסטיבל קיבל עותק משוחזר להקרנה חגיגית. ואם כבר עסקנו בהתיישבות, במהלך הפסטיבל יוקרן גם עותק משופץ של סרט העלייה האולטימטיבי, אקסודוס משנת 1961 שצולם ברובו בישראל ומשתתפים שחקנים הוליוודים נחשבים כמו פול ניומן, אווה מרי סיינט סל מינאו ("מרד הנעורים) ועוד.

מחר, ערב פתיחת הפסטיבל, נעלה המלצות נוספות.