Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: אני רובוט

וויל סמית והשחקנית הצולעת בריג'ט מוינהאן מככבים בסרט הפעולה הפילוסופי בגרוש - "אני, רובוט". הבשורה הגדולה של הסרט היא שמחלקת האנימציה הממוחשבת שנשכרה לעבוד על מוצר הצריכה הזה הוכיחה שהיא מסוגלת ליצור שחקנים ממוחשבים הרבה יותר מוצלחים מאשר שחקנים בשר ודם. אם מישהו חשש שדמויות ממוחשבות ישתלטו על הבד באיזשהו שלב, כנראה שזה עומד לקרות.

קצת עצוב שזו הבשורה היחידה שמשחרר אחד הבמאים המסקרנים שפעלו במחצית השנייה של שנות התשעים - אלכס פרויאס. הוא ביים את האדפטציה הקולנועית לקומיקס "העורב" שזכה לביקורות טובות בעיקר בשל המראה האורבני והסגנון הקשוח שבו הציג את הסיפור. בשנת 1998 הוא ביים את "עיר אפילה" - פילם נואר מדע בדיוני - אחד הסרטים הטובים ביותר שנוצרו בשנות התשעים. כמובן שהמפיצים הפחדנים לא הציגו את הסרט בישראל, מה שלא מנע מהסרט לזכות לשבחי הביקורות. בשנת 2002 הוא ביים סרט עצמאי קטן ונשכח על להקת רוק צעירה. למעריציו (ואני ביניהם) חזרתו לז'אנר סרטי המדע בדיוני היתה אמורה להיות ברכה, אבל הבמאי לצערי הרב לא עומד בציפיות.

בסרט אפשר למצוא כמה קטעי פעולה מדהימים ועוצרי נשימה, אבל התסריט הגרוע של עקיבא גולדסמן (אחד התסריטאים האיומים ביותר בעולם, ראה "נפלאות התבונה"), והמשחק המכאני לא מצליחים לשאת על גבם את המקור שבהשראתו נוצר הסרט - ספרו של אייזק אסימוב.

העלילה בקצרה: השנה היא 2035, המקום שיקגו, הטכנולוגיה מתקדמת והרובוטים הם חלק אינטגרלי מחיי היום יום של בני האדם. הבלש דל ספונר טוען שיום אחד הרובוטים יגרמו לנפילת האנושות. התאבדותו של האיש שהמציא את הרובוטים מעוררת את חשדו של הבלש הסובל מרובופוביה והוא מתחיל לחקור את הפרשה. האם לרצח אחראי רובוט? מי שראה את סרטי האנימטריקס יוכל לזהות קווים זהים בעלילה ואפילו במראה הויזואלי של מספר רב רובוטים.וויל סמית' ניפח את השרירים לממדים מפלצתיים ובדרך איבד את הקלילות שאפיינה אותו בסרטיו הראשונים, אותה קלילות חיננית שבלעדיה הוא פשוט כוכב שהולך לאיבוד. השחקן כנראה נמצא במשבר: הוא חובש כובע מכוער על הראש, חושף ישבן ומדקלם טקסטים מזוויעים בשיא הרצינות. זה לא וויל סמית' שאני מכיר. להזכירכם לפני "בחורים רעים", הוא נתן הופעה מרגשת ובלתי נשכחת בסרט האיכותי “Six Degrease of Separation”כהומו צעיר החי ברחובות ניו-יורק ומנצל את טוב ליבם של אנשים תמימים. מאז אותו סרט הוא לא עשה תפקיד דרמטי אחד ראוי, אבל הוא הפך לאחד הכוכבים הגדולים בהוליווד.

האשה שלצד סמית' היא בריג'יט מוינהן, המגלמת פסיכולוגית חטובה. מדובר בשחקנית גרועה שמתמחה בצינות מקלחת (היתה כזו גם בסרט "השתול" הו כיכבה). היא פשוט לא יודעת לשחק, הגברת מדקלמת משפטים כמו רובוט. עוד סיבה טובה לשנוא אותה - היא היתה נטשה שגנבה לקרי בראדשו את מיסטר ביג, בסדרה "סקס והעיר הגדולה".

"אני, רובוט" הוא סרט קיץ עמוס פעלולים מדהימים שמאד רוצה להיות יותר מזה, אבל כשמו כן הוא, מדובר במוצר מכני, קר, טכני, תעשייתי, צפוי, הישר מפס היצור של הוליווד, בקיצור - רובוט.