אני מנסה להבין למה "איילנד" נכשל בארה"ב ולא מצליח להגיע לתשובה אחת מספקת. אולי בגלל שהקהל האמריקאי לא מתעניין בסרטי מדע בדיוני? הרי גם "דו"ח מיוחד" שיתוף הפעולה של שפילברג וקרוז לא היה הצלחה מסחררת. אולי הליהוק של שני שחקנים איכותיים כמו יואן מק'רגור וסקרלט ג'והנסון לא משך את חובבי ז'אנר סרטי הפעולה. אולי בגלל שאחרי שנים שמייקל ביי ביים בעיקר סרטי פעולה יומרניים ומגוחכים כמו "ארמגדון" הדביק, "פרל הארבור" המזעזע ו"בחורים רעים 2" הארוך והמשעמם (מלבד המרדף המפורסם), הוא סוף כל סוף מביים סרט פעולה טוטאלי שמתחת להרבה פיצוצים אפשר למצוא גם כמה אמירות פילוסופיות וחברתיות?
ביננו, למי באמת אכפת מסאב טקסט אחרי 127 דקות של אקשן ללא הפסקה. בסופו של דבר "איילנד" הוא כנראה הסרט הטוב ביותר שמייקל ביי ייצר בחיים שלו, וכנראה זו הסיבה שהסרט נכשל בארה"ב. טוב שיש את שאר העולם שיעזור בכיסוי ההוצאות. כדי שתבינו את גודל האסון הכלכלי, 122 מיליון דולר בלי תקציב יחסי ציבור שלבטח הכפיל את עלויות הסרט, כן 122 מיליון דולר הושקעו בכישלון הקופתי הראשון של מייקל ביי. הכישלון הזה הוא גם שיתוף הפעולה הראשון של ביי עם סטיבן שפילברג. עד היום הסרט הכניס בארה"ב רק 30 מיליון דולר ועדיין רחוק מכיסוי ההוצאות.אני תכננתי ללכת לסרט לשנוא אותו ולכתוב קטילה. השילוב המעצבן של שני התעשיינים ההוליוודיים ביי את שפילברג, לא יכול שלא לגרום לי לשמוח לאידם. הביקורת השטנית כבר היתה חקוקה לי במוח אבל אז התחיל הסרט והקטסטרופה היחידה היתה העובדה שאני נהנה בו. הוא ריתק אותי אל המסך, שמר על מתח תמידי, הפעלולים מדהימים, השחקנים נהדרים ואי אפשר שלא להסחף לתוך הפנטזיה הפוטוריסטית שמייקל ביי רקח. נכון שהתסריט הוא לא מהמבריקים בדורו אבל הסרט פשוט עובד כך שבמקרה המסוים הזה התסריט בהחלט לא משנה.
לינקולן אקו-שש וג'ורדן דלתא-שתיים הם שני דיירים במתקן מגורים סגור באמצע המאה ה-21. הם בטוחים שאסון אקולוגי ככול הנראה הכחיד את מרבית האוכלוסייה על פני כדור הארץ ושהמתקן בו הם גרים הוא מקום בטוח המגן עליהם מפני המגפות המשתוללות בחוץ. הדרך היחידה לצאת אל מחוץ למתקן היא זכייה בהגרלה. הזוכה יזכה להגיע לאי תפנוקים ולעביר בו את שארית חייו.
הצרות מתחילות כאשר סיוטי הלילה שמהם סובל לינקולן הולכים ומתחזקים. הוא מתחיל לחשוד במתרחש סביבו ומגלה להפתעתו שהחיים במתקן הם תרמית אחת גדולה. הוא וג'ורדן נמלטים ומגלים ששום אסון אקולוגי לא התרחש על פני הפלנטה ושהם רק משמשים כשיבוטים גנטים לאנשים עשירים ומפורסמים. כמובן שמדובר בסוד שמור במיוחד ולכן צוות של שכירי חרב מיומנים יוצאים אחרי צמד השיבוטים הסקסיים כאשר המטרה היא כמובן לעצור אותם בכל מחיר.
מייקל ביי עושה את מה שהוא יודע לעשות על הצד הטוב ביותר - להחזיק את הקהל על קצה הכסא ולגרום לו לכסוס ציפורניים מרוב מתח. בסרטו השני "הפריצה לאלקטרז" הוא סיפק את הסחורה על הצד הטוב ביותר, אפילו בסרטו הראשון "בחורים רעים" הוא הצליח לעשות זאת למרות צמד השחקנים המעצבן שהוביל אותו. עכשיו הוא עושה זאת בשלישית, מתנקה מהקיטשיות, מהחשיבות העצמית ומהשעמום הטוטאלי של סרטיו האחרונים וחוזר לייצר סרט פעולה מרהיב ועוצר נשימה שכל מטרתו היא כיף טהור. אחר כך למי שיהיה כוח יוכל לחשוב על זכויות אדם ואלמנטים מהשואה הזרועים בקטנה בסרט. אבל למי יש כוח לחשוב אחרי כל כך הרבה מרדפים ופיצוצים - אתם רק תרצו לנוח.
לחצו על התמונה של יואן כדי לראות תמונה מאחת מסצנות האקשן המרכזיות של הסרט.
1יאיר אתה תותח. רוב הפעמים שאני קורא ביקורת שלך אני מזדהה ומצליח להין את כוונתך בצורה ברורה. כנ"ל לגבי תיאורך של הסרט איילנד. דורון נגר (28) | 15/08/2005 00:34:29