ביקור בפסטיבל הקולנוע הברזילאי

מאת: רון פוגל

לפני כעשרה ימים נפתח פסטיבל הקולנוע הברזילאי השישי בסינמטקים של תל אביב וירושלים. הסרטים היו אמורים להיות מוצגים גם בחיפה, אבל לאור המצב, סינמטק חיפה מושבת.

בפתיחת הפסטיבל אמר סגן השגריר הברזילאי שהוא מקווה שיבוא יום והקולנוע הברזילאי יהיה טוב כמו המוסיקה של ברזיל ודבריו אולי מבטאים את המשבר שחווה הקולנוע הברזילאי בשנות השמונים והתשעים, כשהממשלה הפסיקה כמעט לחלוטין את תמיכתה בתעשיית הסרטים במדינה. רק בשנים האחרונות ניכרת חזרה לתנופת עשייה במדינה הענקית והמענינת הזו שהביאה לעולם את הסמבה ואת פלה.

[*]

שישה עשר הסרטים המוקרנים בפסטיבל מנסים לתת לצופה טעימה מהעשייה הקולנועית העכשווית בברזיל וזאת בשילוב הצגת עבודותיהם של במאים חדשים וותיקים ועל ידי הקרנת מספר סרטי תעודה .

סרט הפתיחה של הפסטיבל "רומאו וגולייטה מתחתנים" o casamento de romeo e julieta הוא קומדייה קלילה המספרת את סיפור אהבתם של רופא שיניים ושחקנית כדורגל, הנאלצים להתמודד עם הנורא מכל: הם אוהדים שתי קבוצות כדורגל יריבות!

[*]

הבמאי ברונו ברטו מנווט בקלילות את הסרט ויוצר אין ספור סיטואציות משעשעות. הסרט לא מתקרב לקרסוליו של סרטו המפורסם "דונה פלור נשואה לשניים" (אחד הסרטים הברזילאים הבודדים שהצליחו בארץ) אך מכיון שעסקינן בסרטים מברזיל, מעניין לראות את האהדה והיחס הכמעט מיתי של הברזילאים לכדורגל (ברזיל זכתה עד היום ביותר אליפויות עולם מאשר כל נבחרת אחרת בכדורגל).

ראוי לציין את לואנה פיובאני היפיפיה, המשחקת את ג'ולייטה, המפגינה משחק כמעט בתולי והופכת את חוסר נסיונה על המסך ליתרון.

[*]

קומדיה נוספת המוצגת בפסטיבל היא "אילו הייתי אתה" se eu fosse voce המשתמשת ברעיון העתיק של החלפת זהויות (למשל "יום שישי הפוך" עם לינדסי לוהן וג'ימי לי קרטיס). כמו בסרט הפתיחה, גם בקומדיה זו כולם עשירים, בעלי בתים נעים, אין ילדים עניים ברחובות ובכלל ריו דה ז'נרו נראית לרגע כפרבר עשיר בקליפורניה. הסרט כולו מזכיר יותר טלנובלה מאשר סרט קולנוע. ברור שאלו לא פניה האמיתיות של ברזיל, אבל ככל הנראה, בברזיל כמו בכל מקום, לא כל סרט שנעשה מחטט עמוק בקרביים של מדינתו.

הסרט יוקרן היום, שני ה- 14 באוגוסט בשעה 19.30 בסינמטק ירושלים.

[*]

בניגוד לשתי הקומדיות החביבות שהוזכרו, הסרט "ברזיליה 18%" brasilia 18% של הבמאי דוס סנטוס מנסה להציג לצופה ברזיל "אמיתית". סנטוס הוא מהבולטים ביוצרי ה"סינמה נובו" תנועה שקמה בברזיל בשנות השישים, הושפעה מסרטי ה"גל החדש" הצרפתיים ושמה לה למטרה להעלות לדיון שאלות קיומיות ופוליטיות.

הסרט שעוסק בפרשת שחיתות בברזיליה - עיר הבירה של ברזיל - מציג את המערכת השלטונית הברזילאית כרקובה מהיסוד וכמערכת שבה לאדם הגון (במקרה זה גיבור הסרט) אין כלל זכות קיום. חבל רק שסנטוס מציג סגנון קולנוע איטי ויבשושי שדומה והיום כמעט אבד עליו הקלח. רק תחשבו על ג'רי ברוקהיימר, המפיק של סדרות CSI למינהן, הוא היה עושה מטעמים מהתסריט (חוקר מקרי מוות, אישה יפה שגופתה לא זוהתה, נופי ברזיל בלילה). הסרט כל כך איטי שצריך הרבה כוחות נפש לצפות בו עד סופו (המאכזב).

הסרט יוקרן מחר, שלישי, ה- 15 באוגוסט בשעה 21.30 בסינמטק ירושלים.