"האזרחית אלוני", סרטה התיעודי של ענת סרגוסטי על שולמית אלוני, יוקרן בהקרנת בכורה חגיגית בפסטיבל הבינלאומי ה-5 לסרטי נשים, שיערך ברחובות ב-15-21 בספטמבר.
הפסטיבל, פרי יוזמתם של עמותת "נשים בתמונה" ועיריית רחובות, יימשך לראשונה שבוע ימים, במסגרתם יוקרנו למעלה מ-60 סרטים של יוצרות ישראליות ובינלאומיות.
בכורת הסרט "האזרחית אלוני", תיערך ב-17 בספטמבר, בנוסף יתחרה הסרט שהופק על ידי חברת ההפקה של מודי בראון וענת זלצר, במסגרת התחרות הישראלית של הפסטיבל, שתכלול השנה 26 סרטים מז'אנרים שונים של יוצרות ישראליות, ובכורות חגיגיות לסרטים חדשים.
הסרט מביא את סיפור חייה של שולמית אלוני, האישה שכתבה את ספר האזרחות הראשון לבתי הספר, עוד ב-1957; מורה שהלכה ללמוד משפטים כדי "ללמד סדרי שלטון ומשפט" במדינה שרק קמה; הראשונה שהנהיגה בישראל, כבר ב-1970, טקסי נישואין אזרחיים כהצהרה פוליטית-חברתית וכחלק מהמאבק למען חברה אזרחית ונגד הכפייה הדתית; הקימה מפלגה – רצ, התנועה לזכויות האזרח, כדי להילחם למען זכויות נשים, זכויות מיעוטים ומגזרים מקופחים אחרים, וכדי לקדם את הרעיונות שיאפשרו להקים פה "חברת מופת". המפלגה צמחה והפכה ללשון מאזניים עם הקמת ממשלת רבין ב-1992, ואלוני מונתה לשרת החינוך. זה היה השיא; אחריו באה הנפילה.
ענת סרגוסטי מספרת: "כשהתחלתי לחקור את סיפור חייה של שולמית אלוני, הבנתי עד כמה עמוקה הייתה השפעתה על חיינו כאן בישראל. את סיפור חייה האישיים והציבוריים של שולמית אלוני אפשר לתאר כשורה ארוכה של קונפליקטים, כמסכת של סתירות בלתי פתורות, אך מרתקות, בין ניגודים, שהיא מצליחה להתקיים ולצמוח בתוכם ומתוכם".
הסרט הוא גם ניסיון להבין איך אישה, אם לשלושה ילדים, שנראתה כמו נערת פרחים של שנות השישים, הצליחה להקים ולהנהיג מפלגה, תנועה, רעיון, ולבדוק אם הם ממשיכים להתקיים גם בלעדיה. ומה נמצא בין האישי לציבורי. או: איך היא מצליחה ליישב בין כל הניגודים שמתוכם היא פועלת. לרבות העובדה שבעוד היא נלחמת על זכויות האזרח, ראובן, בעלה, אחראי על כל אדמות הבור שנלקחו מהפלסטינים שגורשו/עזבו את אדמותיהם בעקבות מלחמת העצמאות ב- 1948.