Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: מתנה משמים

בעוד באסקימו לימון הגיבורים היו צעירים שטופי הורמונים, פה הם מבוגרים ונראים כמו חבורת ניאנדרטלים בסרט, שפורנו סוג זין יכול לשים אותו בצל מבחינת עניין. כך מסכם טמיר כהן את דעתו כל הסרט הישראלי "מתנה משמים" שיצא לא מכבר ל- DVD. להלן הביקורת המלאה.

אחרי ההצלחה של סרטו הראשון של דובר קוסאשווילי, "חתונה מאוחרת", סרט שאכן הביא משהו אחר לקולנוע הישראלי (אם כי אפשר להתווכח כמה ישראלי זה היה), קוזאשווילי קיבל מהר מאוד כסף מהמפיקים של סרטו הראשון, לעשיית סרט נוסף. מטבע הדברים סרטו השני עורר המון ציפיות.

הסרט הוא הסיפור של מספר משפחות, בהן הגברים עובדים במחלקת המטענים בנתב''ג ושותפים לתכנון שוד יהלומים גדול. הסרט מתאר את מערכות האישיים בתוך ובין המשפחות ובעיקר את הקנאות, הבוגדנות, היצרים העזים, האהבות והאכזבות. משפחה אחת, חמישה סבלים, ארבעה קילו יהלומים ושני פראיירים. סיפור שיכול היה להיות שוד קלאסי, אלמלא היו גיבורי הסרט שבויים ביצרים של עצמם. מפקד המבצע, "בחו" ( רמי הוייברגר), לא שולט על הזין שלו, מבקש לתקוע את אברו בכל אישה שהיא לא אישתו, יד ימינו, אחיו- ואז'ה (יובל סגל), שרוי באמצע ההכנות לנישואיו, כאשר אהובתו האמיתית היא לאו דווקא הכלה המיועדת (בקי גריפין), אלא אמה האלמנה היפה (רונית יודקביץ').

סרטו הראשון של דובר קוסאשווילי, "חתונה מאוחרת", הכניס לקולנוע הישראלי קצת יותר תעוזה וזעזע אותו עם אלימות וסקס בוטים ובנוסף הביא ניחוח אחר, ניחוח גרוזיני, בסרט שעוסק לצד עלילתו המרכזית גם בדמות האחר, השונה. בגלל כל זה הסרט זכה להצלחה וגם העלה את סף הציפיות מדובר קוסאשווילי, שחלק מיהרו והכתירו אותו כבר כגאון קולנועי. כמה רחוק מהאמת זה נראה אחרי צפייה בסרט הזה שיותר מכל אפשר להשוות אותו לאסקימו לימון בגרסא הירודה ביותר שלו. בעוד באסקימו לימון היה מדובר בחבורת "מתבגרים" שטופי הורמונים, הרודפים בצורה אובססיבית אחרי עירום והכל היה מתובל ברוח קיצית, הומוריסטית והרבה מוזיקה תקופתית, דובר לוקח את אותו עיסוק אובססיבי בערום ותופר אותו על חבורה של אנשים מבוגרים, מה שהופך אותם להראות כמו חבורת ניאנדרטלים. הוא גם מאמין שהוא יוצא נאור, רק בגלל שהוא חושף אברי מין זכריים בכל עבר, בלי כל סיבה כמעט.אם אחרי "חתונה מאוחרת" אומרים שהיה כעס של חלק מהעדה הגרוזינית על אופן הצגתם, מה הם יאמרו הפעם ?. האם אנחנו כצופים אמורים להתרשם מהעובדה שהוא לקח סוללה מכובדת של שחקנים ודוגמנים ישראליים והכריח אותם ללמוד גרוזינית ולדבר לאורך רובו של הסרט בגרוזינית? העלילה של הסרט הזה כל כך קלושה, כל כך מופרכת, עד שהיא מאבדת כל עניין עוד בהתחלה. העירום לכל אורך הסרט, רובו תוצאה של התנהגות הגיבורים של הסרט בצורה שמתאימה מנטלית לילד בן 6 או למתבגר בן 14. אין בסרט הזה כמעט כלום ולמען האמת נראה כי רוב השם שלו יצא בגלל שמבטיחים הרבה עירום, למשל של בקי גריפין שנראית פה בערך כמו ילדה בת 12, לא מושכת בכלל. נקודות האור היחידות שבכל זאת מצאתי בסרט הן מוני מושונוב שנפלא כתמיד בתפקיד ראש המשפחה המופרע והאלים ורונית יודקביץ', שגורמת לכל הנשים הסובבות אותה להחוויר אל מול יופייה (כן, גם בקי גריפין ! תתפלאו) וגם משחקת טוב. אפשר להאשים את סף הציפיות באכזבה הגדולה מהסרט הזה, אבל לדעתי יותר מכל, על במאי שהלך עוד יותר רחוק עם העירום והאלימות, עד כדי שהוא מצלם את עצמו בעירום פרונטלי עם זקפה מלאה ומדבר בכל הראיונות על הזין הגדול שלו ושוכח פרט חשוב כמו להכניס לסרטו עלילה מעניינת, אפשר רק לומר שיש פה אכן קשר כלשהו לזין של דובר, אבל שהקשר הוא בדוגמת השתן שעלה לו לראש. אם כל מה שיש לסרט הזה לספק זה עלילה הזויה והרבה עירום, כל סרט פורנו דרגה ז' (תרתי משמע) יכול לספק את זה. אם בא לכם סרט שטוף הורמונים, תראו שוב את אסקימו לימון הראשון, הוא לפחות דובר עברית. לסיכום, אם זה עוד לא ברור, מהסרט הזה עדיף לכם להתרחק, בזבוז זמן משווע.

מבחינת תוספות, אין בהוצאה זו יותר מדי, והיא מכילה בעיקר קטעים של מאחורי הקלעים וקדימונים. לא יותר מדי מעניין. למען האמת שום תוספת לא הייתה מצילה את הסרט.