Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: קסם אמיתי – איה

מאת: יאיר הוכנר

בימים אלו מתקיים ויכוח מר במיוחד בין מועצת הקולנוע, האיגודים השונים וקרנות הקולנוע. הויכוח נע סביב השאלה מה הם הקריטריונים הטכניים לסרט קולנוע? המטרה היא למנוע יצור דרמות באורך של 50 דקות שאינן מוצגות בטלוויזיה ופחות אהודות בעולם הפסטיבלים ולהשקיע יותר כספים בסרטים קצרים עד 40 דקות או בסרטי קולנוע שאורכם מעל ל-70 דקות. הסרט הקצר "איה" שאורכו בדיוק 40 דקות מאת צמד אנשי הקולנוע מיכל ברזיס, עודד בן נון, מעורר את השאלה: מה היה קורה אם הסרט המופלא הזה היה מתארך בעוד 10 דקות?

"עונג שבת" (2003) סרט הגמר המעולה של הצמד הקולנועי (שגם הפך לצמד במציאות), עקב אחרי רחל, בחורה דתייה החומקת מבית הוריה בליל שבת לבילוי אסור עם חברותיה החילוניות. אירוע בלתי מתוכנן גורם לה להתמודד עם המציאות שבה היא חיה. את שני סרטיהם הקצרים הנוספים, "גן עדן אבוד" ו"הנשים של יום שלישי" לא ראיתי (זהו דבר שאתקן במהירות), אבל בדיוק כמו סרטם "עונג שבת" גם "איה" הוא מעדן קולנועי לכל דבר. למען האמת, מדובר בסרט קולנוע במלוא מובן המילה, והחוויה שהוא מספק לאורך 40 הדקות שלו הרבה יותר אפקטיבית ממרבית סרטי הקולנוע הישראלים והבינלאומיים המציגים בימים אלו בארץ.

[*]

"איה" הוא תענוג מהרגע הראשון שלו עד האחרון. התסריט שלו מדויק, הבימוי מעודן, הצילום של בן נון הוא אחד הדברים היפים ביותר שראיתי בקולנוע הישראלי גם הפסקול של ישי אדר נפלא. גולת הכותרת היא הכימיה בין שני השחקנים הראשיים. שרה אדלר ("שנת אפס", "מדוזות", "בוקר טוב מר פידלמן" והסדרות: "פרשת השבוע" ו"אבידות ומציאות") מביאה כהרגלה משהו אחר למסך, דמות שקטה, אנושית ולא יציבה אך חיננית באותו הזמן. לצד השחקנית הישראלית משתתף כוכב הקולנוע הדני - אולריך תומסן ("החגיגה", "במקום טוב יותר" וגם בסרטים הוליוודים כמו "משחק כפול" "הדבר", "היטמן" ועוד). תומסן מביא אל הבד את דמותו של הגבר המופנם, המכובד והעצור שאיה הצעירה מצליחה לעורר בו רגשות.

העלילה עוקבת אחרי איה, מנהלת חשבונות במשרד עורכי דין שבעקבות לחץ מתון של נהג מונית בשדה תעופה מוצאת את עצמה עם שלט של אדם זר בשם מר אוברבי. הגבר האירופאי המרשים סבור בטעות שהיא הנהגת שאמורה לקחת אותו לירושלים. היא, מוקסמת מאקראיותו של הרגע הנרקם לפניה, אינה ממהרת להעמיד אותו על טעותו ויוצאת למסע לכיוון ירושלים. במשך 40 דקות הצופה נכנס לתוך עולמם של שני הפכים מוחלטים שלאט לאט מסירים את המחסומים ונחשפים.

אתם שואלים את עצמכם מה כבר יכול לקרות במשך 40 דקות של נסיעה מנתב"ג לירושלים? אז אל תצפו למרדפי מכוניות, סצנות מין נועזות, שיחות על פוליטיקה או אזכורים לפלסטין. זהו סרט אישי על שני אנשים זרים בסיטואציה אבסורדית לחלוטין שמצליחים לרקום מערכת יחסים בעזרת שיחה טבעית לחלוטין, בלי לקום ממושב המכונית כאשר ברקע מבעד לחלונות הרכב אנחנו צופים בנופים הכל כך מזוהים עם העלייה לירושלים. הדבר היחיד שממש הטריד אותי הוא למה השניים אינם חגורים? בסופו של דבר הצלחתי להתעלם מעבירת התנועה החמורה ושקעתי בתוך המסע מרומם הרוח שבמשך 40 דקות מושלמות הצליח להשאיר על שפתיי חיוך בלתי נגמר