Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: ארץ אוז

"ארץ אוז" הוא משל לסיפור המתרחש בו. בסרט, אוז הקוסם מעניק לכל אישה שהוא פוגש קופסת מוסיקה עתיקה, הוא מספר לה שזהו חפץ שהיה שייך לסבתו המנוחה, והוא מעניק לה אותו כי זה מה שסבתו הייתה רוצה שיקרה. אבל בסופו של דבר אותן נשים מגלות שזו רק תרמית ושהן נפלו למזימתו של נוכל; הקופסה ריקה מתוכן.

[*]

הכל מתחיל אי שם מעבר לקשת בשנת 1900, אז נכתב ספר בשם "הקוסם מארץ עוץ" על ידי ל. פרנק באום. בסיפור ההוא הגיבורה הראשית היא דורותי, ילדה יתומה מקנזס המוצאת את עצמה בארץ עוץ. במהלך הספר היא פוגשת את הדחליל, איש הפח והאריה. יחד הם יוצאים למסע על דרך האבנים הצהובות כדי למצוא את הקוסם שיעזור להם להגשים את משאלות ליבם. מאז ובמהלך השנים יצאו עיבודים רבים לסיפור ההוא והבולטים מביניהם היו הסרט "הקוסם מארץ עוץ" (1939) בכיכובה של ג'ודי גארלנד, וסדרת האנימה (משנת 1986) ששודרה במשך שנים בערוץ הראשון. כיום, כאלף שנה מאז טקסט המקור, מובא לנו הסיפור של הקוסם עצמו וכיצד הוא הגיע לארץ אוז.

[*]

מלבד השינוי בגיבור/ה הראשי/ת, הסרט משנה עוד כמה אלמנטים חשובים; הראשון מביניהם הוא העלמת כל הדמויות הראשיות מהספר המקורי. אין דחליל, אין איש פח וגם לא את האריה הפחדן. במקומם מופיעות שלושה מכשפות ולכולן משאלה אחת לבקש מהקוסם - להשיג שליטה על ארץ אוז. הופעתו של הקוסם בסרט מוסברת כאילו נלקחה מסיפורי "הארי פוטר" במקרה הטוב או מהסרט "אליס בארץ הפלאות" (ברטון, 2010) במקרה הרע: יש נבואה עתיקה המספרת על האחד שיציל את כולם מידי כוחות הרשע. אבל בשונה מסאגות אחרות המנצלות עולם קיים כדי לספר סיפור חדש, כאן לגיבור הסרט אין שום תכלית למסע שלו. הקוסם לא הגיע במטרה להשלים משימה, אלא הוא נוכח בסצנה רק בגלל שהוא בורח מחייו הקודמים.

[*]

סטייה מדרך הישר אינה באה לידי ביטוי רק בסיפור הכללי, אלא גם בניסיונות להכניס מרכיבים חדשים לסיפור הישן. לדוגמה, לב, אומץ ומוח מפנים את מקומם לזהב, בצע ומלחמות. חברות אשר גוברת על כל הסיכויים מוחלפת בניסיון להשכיב כל בחורה הנקראת בדרכך. והאמונה ש"אין מקום כמו בבית" מומרת ל"אתה נוכל, אבל נסתפק בך בכל מקרה". חבל שבסרט שיש בו כל כך הרבה הומאז'ים לטקסטים קודמים לא השכילו להכניס ולו יסוד אחד של אותנטיות.

[*]

ובכל זאת, "ארץ אוז" רחוק מלהיות כשלון בכל המובנים. הויזואליות של הסרט היא אחת מהיפות שנראו על המסך הגדול, לצד תפאורות כמו "אליס בארץ הפלאות", "שר הטבעות", ו"הארי פוטר". היבט נוסף שעושה צדק עם הסיפור הוא החשיפה לארץ עוץ. מאחר ועברו מעל ל - 70 שנה מאז הסרט המשמעותי הקודם, ובהעדר טקסט תרבותי שהצליח לשמור על הגחלת, נולד לו דור חדש שאינו מכיר את העולם הנפלא הזה. צפייה בסרט עשויה לפתוח בפניו את האפשרות להכיר את אחד הטקסטים החשובים והכיפיים ביותר בתרבות המערב.

[*]

למרבה הצער, ילדים אשר יצפו בסרט וימשיכו לקרוא את הספר, יבחינו בהבדל איכות משמעותי בין השניים הרבה בגלל הליהוק. דיסני שבשנים האחרונות שמו את ידיהם על שחקנים מהשורה הראשונה, כמו: ג'ון טרבולטה ("בולט"), ניקולאס קייג' ("אוצר לאומי") וג'וני דפ ("שודדי הקאריביים"), הסתפקו הפעם בשחקני משנה. ג'יימס פרנקו ("127 שעות") אינו מצליח להרים את הסרט על כתפיו כשחקן ראשי. בחלקים נרחבים של העלילה הוא נראה אבוד ומבולבל, כאילו נקלע מתחת לסלע גדול ואינו יכול לצאת משם. כמוהו גם מילה קוניס ("ברבור שחור"), שנראה כאילו הדבר הטוב היחידי שהיא הצליחה להוציא מן הסרט זה את הראיון הבא. היחידות שעושות חסד עם תפקידן הן רייצ'ל וויס ("המומיה") ומישל וויליאמס ("דוסון קריק"), ושוב, זה רק בגלל שהתפקיד שלהן בסרט מוגדר כמשני בלבד.

הצלחתו של הסרט אינה מוטלת בספק. אם יש דבר אחד שדיסני יודעים לעשות טוב, זה יחסי ציבור. אבל בתור צרכני תרבות עלינו להיות נשכניים יותר, ביקורתיים יותר ולאמץ את הגישה שטוטו הכלב משתמש בספר המקורי. שם הוא גילה את תעלוליו של הקוסם מארץ עוץ, וחשף אותו בתור השקרן שהוא. דיסני אומנם לקחו חפץ היקר ללבנו, עטפו אותו בסרטים צבעוניים, מוסיקה והמון נצנצים, ונתנו לנו אותו במתנה. אבל אין זה מבטיח שלא נגלה את התרמית; לא כל הנוצץ הוא זהב.