Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: פסטיבל אוטופיה

מסווג חריג הוא סרט שהולכים לראות עם החבר'ה מבלי לייחס לו משמעות עמוקה ולהעביר יומית מהנה. אין מספיק סרטים מסוג זה בעשייה הישראלית ויש משהו מהנה בלצפות ביצירה לא מתיימרת וכיפית בשפה העברית, גם אם לא חפה מפגמים.

קומדיית האימה הישראלית של התסריטאי ליאור לדרמן והבמאי בועז ארמוני עוסקת במתן, חייל צעיר וחנון שנשלח לאבט"ש (אבטחת ישובים) מיחידת הג'ובניקים שלו בצריפין, אל בסיס מדברי. מהרגע הראשון מתן לא אוהב את רעיון האבט"ש. הוא שולח הודעות בלתי פוסקות לאמא שלו, שמשתלטת ביום יום במקומו על התמודדות עם בעיות. העניינים מסתבכים כשאל האבט"ש מצטרפים שלושה חיילים קרביים טיפוסיים, שעושים כל דבר אפשרי כדי לבדוק את הגבולות שלו ולמרר לו את החיים. הם חונכים אותו כבר בדרך לבסיס כשהם בורחים לו במסעדה ערבית מבלי לשלם ומשאירים אותו שם ולאחר מכן נעלמים ומשאירים אותו לשמור לבד בלילה בבסיס, מוקף יישובים ערביים וארבע גדרות שלא צריך יותר מדחיפה כדי להפילם. מכאן העניינים הולכים ומסתבכים במתיחה אכזרית שמארגנים החיילים למתן, שמסתבר כי גם הוא אינו נאיבי כפי שהוא נדמה.

[*]

זהו השלב האמיץ יותר בעשייה של מסווג חריג. הטקסט ללא ספק מודע לעצמו. היוצרים מבינים שהרבה מאוד קטעים בסרטים מסוג זה זוכים לגיחוך קל. אז במקום לנסות וליצור ריאליזם וקטעי חרדה אמיתיים, הסיוט המדמם הופך לבדיחה אחת גדולה. האימה מתובלת בהומור הצה"לי ובגגים קטנים של הסתלבטות על החייל הצעיר שהופך ל"גבר".

"זהו סרט על חנון במשקפיים שעובר טרנספורמציה לגבר בלי משקפיים" אומרים היוצרים – שגם מרוצים מאוד מהליהוק של איתי זבולון (המוכר מסרטון היו-טיוב המיתולוגי יניר האחמ"ש) לתפקיד מתן. אכן מעניין לראות את זבולון בגירסה החננית שלו (ואף מתברר שלוהק לתפקידו בסרט עוד לפני תהילתו בסרטון). על דמויות שלושת הקרביים כניראה שניתן היה לעבוד יותר ואנו לא ממש מבדילים ביניהם. הטקסטים רחוקים מלהיות בעלי משמעות עמוקה או כאלו שניקח איתנו למחשבה אחר כך הביתה. זה משעשע נטו, ועובד בגלל שכולנו בשלב כלשהו עברנו את החוויה הצה"לית מחוץ לחממה, וכיף להסתכל ולצחוק על זה אחרי שהסיוט כבר מאחורינו.