30 שנה לשליחות קטלנית

הפעם הראשונה שסרט כלשהו הפחיד אותי קרתה אי שם בשנות השמונים. לקראת חצות, כשהייתי בן 5 או 6, קמתי מהמיטה והלכתי לסלון. ההורים שלי צפו ב"שליחות קטלנית" והסרט היה לקראת סופו. הספיקו לי כמה שניות לראות את השלד של המחסל רודף אחרי שרה קונור כדי להיבהל ולברוח בחזרה למיטה. סרט המד"ב דל התקציב הזה, אך המהפכני, חוגג 30. לכן זה הזמן לחזור אחורה כדי לבדוק מחדש את הסרט שהזניק את הקריירה של ג'יימס קמרון וארנולד שוורצנגר.

"שליחות קטלנית" היה הסרט שהביע בצורה החזקה ביותר את הפחד מהיום בו המחשבים יהיו בעלי מודעות עצמית ויחליטו להיפטר מבני האדם. העלילה מתרחשת בשנת 1997, ומתארת כיצד סקיינט, מערכת ההגנה האווירית של ארה"ב, הגיעה למצב של מודעות עצמית. צבא ארה"ב ניסה לנתק אותה ובתגובה היא שחררה פצצות אטום מארצות הברית לרוסיה. רוסיה כמובן החזירה מלחמה וכך רוב האוכלוסייה הושמדה בשואה גרעינית. השורדים ירדו למחתרת והפכו למורדים בהנהגת ג'ון קונור. כדי למנוע את ניצחון המורדים, בשנת 2029, סקיינט שלחו רובוט מחסל (ארנולד שוורצנגר) שהוא שלד מתכתי מבפנים ורקמה חיה מבחוץ. מטרתו של הרובוט, שאינו חש בכאב או רגש, הייתה לחסל את שרה קונור, מי שאמורה להיות אמו של ג'ון קונור. במקביל המורדים שלחו את קייל ריס כדי לשמור על שרה מאותו המחסל.

[*]

גניבה או השראה?

למרות שהסרט הפך לקלאסיקה, לא רבים זוכרים היום שג'יימס קמרון לא היה ממש מקורי בכתיבת התסריט שלו. קמרון הואשם בכך שהוא לקח את העלילה לסרט מ-3 סיפורים של סופר המד"ב הארלן אליסון. הראשון "אין לי פה ואני מוכרח לזעוק", סיפור קצר שעסק במחשב שקיבל מודעות עצמית והכחיד את האנושות למעט 5 בני אדם. השני הוא "Soldier" סיפור העוסק בחייל ששב אחורה בזמן והופך לנרדף והשלישי"Demon With A Glass Hand", עוסק בבן אדם שנשלח אחורה בזמן ומגלה בהמשך שהוא רובוט. ישנו דמיון רב בין הדיאלוגים ב- "Soldier" ל"שליחות קטלנית". קמרון אף הודה מהלך ראיון עיתונאי בפלגיאט, אך ההודאה הזאת לא הופיעה בכתבה הסופית. איך הסיפור נגמר? קמרון שילם לאליסון פיצויים מגוחכים בסך 65 אלף דולר כולל הבטחה שיינתנו לו 5,000 דולר נוספים אם לא ידבר יותר על הנושא.

נקודת פריצה

הזמן עבר ואף אחד לא ממש זוכר את הפלגיאט. זה גם לא הפריע ל"שליחות קטלנית" להפוך לסרט הפריצה לא רק של קמרון, אלא גם של השרירן ארנולד שוורצנגר, שעד אז הופיע בסרטי בינוניים עד גרועים. המחסל הייתה הדמות שהתאימה בדיוק ליכולות המשחק שלו, או יותר נכון לחוסר יכולות המשחק שלו, והפכה לאחד הדמיות הכי איקונות בתולדות הקולנוע. בין היתר, כמובן, דרך האמרה "I'll Be Back".

במבט של 30 שנה לאחור, אפשר להסתכל על הסרט הזה במקביל מ 2 זוויות: סרט מהפכני עם סיפור חזק ופסקול אלמותי של בראד פידל, שהעצים את האווירה העתידנית שבו. מצד שני, דלות התקציב שלו לעומת סרטים מסוגו שיצאו לפניו ואחריו (כמו למשל "בלייד ראנר") הביאה לכך שהאפקטים בו נראים מגוחכים ולא עומדים במבחן הזמן.

"שליחות קטלנית", שבהגדרה קרה וטכנית נחשב לסרט סוג ב', הצליח בזכות התסריט שלו לחצות קהלים ולהיות רלוונטי גם אחרי שלושים שנה. בשנת 2008, הגיע ההישג הכי גדול שלו: הוא נכנס לארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית, שם לא ממש ניתן למצוא סרטים רבים מסוגו.

[*]

המחסל חוזר

האמת היא שאי אפשר לבחון את "שליחות קטלנית" רק כסרט העומד בפני עצמו ולא רק בגלל הפלגיאט. אני מאמין שללא המשכו, "שליחות קטלנית 2 – יום הדין", שלדעתי הוא סרט האקשן הטוב בכל הזמנים, יכול להיות שהוא היה נשאר פחות בתודעה. סרט ההמשך פיצה ובענק על האפקטים הגרועים של הראשון. למעשה, הוא הציג רמת אפקטים שלא נראתה עד אז בקולנוע בעיקר באמצעות המחסל הנוזלי. הסצנה בה שוורצנגר יורה בראשו ומפצל אותו לשניים הייתה התקדמות טכנולוגית מרשימה. הסצנה בה הרובוט הנוזלי קופא, מתפרק לרסיסים, נמס ואז מתגבש מחדש, הפכה לאחר הסצנות המדהימות והזכורות בהיסטוריה של הקולנוע ולא רק בזכות "אסטה לה וויסטה, בייבי". בסרט השני גם הפסקול של בראד פידל שופר באופן משמעותי. מאוחר יותר, נעימת הנושא זכתה בגרסאות כיסוי כשהידועה בהן היא "The Age Of Love" של סקוטר.

את העלילה של הסרט השני המשיכה הסדרה "שליחות קטלנית: יומני שרה קונור", עם קאסט שונה. ואז, בשנת 2003, הגיע לקולנוע "שליחות קטלנית 3 – עלייתן של המכונות" (ללא מושכות הבימוי של ג'יימס קמרון) שהיה למעשה כמעט סוג של פרודיה עצמית מעצבנת ואחד מסרטי ההמשך הגרועים בהיסטוריה. המותג שוקם ב 2009 עם "שליחות קטלנית 4 – התעוררות" שאומנם היה לא רק בלי קמרון אלא גם בלי שוורצנגר ולא היה טוב כמו הראשון והשני, אבל עדיין הוא היה סרט טוב בפני עצמו שעסק במלחמה בין המכונות לבני אדם.

היה ניסיון להמשיך את הסדרה עם הפקת פרק חמישי, אבל בגלל בעיות תקציב ובירוקרטיה, הוחלט להתחיל הכל מחדש כיאה לעידן האתחולים והרימייקים. דמותו של המחסל הפכה לכל-כך אייקונית עם השנים, עד שאף שחקן אחר לא היה יכול לגלם אותו: גם כששורצנגר היה עסוק בלנהל את קליפורניה בעת צילומי הסרט הרביעי, בכל זאת הלבישו את פרצופו על גופו של שרירן אחר. לכן שוורצנגר ממשיך גם לאתחול: "שליחות קטלנית - בראשית", שייצא בשנה הבאה, ואם תשאלו אותי, זהו האתחול המיותר ביותר בהיסטוריה של הקולנוע.

מה היה הסרט האהוב עליכם בסדרה? ומה אתם חושבים על הרעיון לאתחל אותה מחדש?