ביקורות סרטי דוקאביב: אליוט סמית, סיינטולוגיה וריץ' היל

פסטיבל "דוקאביב" לקולנוע דוקומנטרי בסינמטק ת"א יסתיים מחר. שלחנו את כתבי אתר "סרט" להקרנות שונות של הסרטים המדוברים בפסטיבל וחזרנו עם ביקורות על סרטים מומלצים מהיבול השנתי:

השמיים אוהבים אותך – אליוט סמית

מבקרת: נטע שניצר

"השמיים אוהבים אותך" הוא שם הסרט הדוקומנטרי על הזמר והיוצר אליוט סמית, אולם לאחר צפייה בסרט מסתבר כי חוץ מהשמיים גם יוצר הסרט, ניקולס רוסי, אוהב מאוד את אליוט סמית. הסרט הוא שיר הלל לזמר: החל ממונטאז'ים מרובים של צילומים אורבניים על רקע שיריו, דרך ראיונות עם חבריו שהעריצו אותו ועד מסרים על המורשת שהותיר אחריו סמית.

הסרט מתאר את קורותיו של סמית החל מילדותו, דרך התבגרותו ועד לשיא פריחת קריירת הסולו שלו, שמרחשת במקביל לדעיכתו האישית. אליוט סמית גדל בפורטלנד עם אימו ובעלה (לאחר שהתגרשה מאביו). הוא חזר אל העיר ב-1992 ושם ייסד את להקת "Heatmiser" שהוציאה שלושה אלבומים. הלהקה התפרקה, וב-1997 אליוט סמית זכה להצלחה מסחרית בזכות השיר Miss Misery ששולב בפסקול הסרט "סיפורו של וויל האנטינג", עליו היה מועמד לאוסקר. לאורך הקריירה הוציא סמית חמישה אלבומים, כיוצר עצמאי שכתב והלחין את השירים שהיו ברובם אישיים. במשך שנים ארוכות סבל אליוט סמית מדכאון והתמכרות לסמים. ב-2003 סמית הלך לעולמו, ככל הנראה כתוצאה מהתאבדות.

הסרט מתעכב על כל אחת מהתחנות האלה בחייו, ומתוך רמזים דקים, הצופה מנסה להשלים תמונה פסיכולוגית שלמה יותר על האמן. הרבה שאלות נותרות לא פתורות: האם ומדוע התאבד? מאיפה שאב את ההשראה למוזיקה שלו? האם החשיפה שקיבל בעקבות המועמדות לאוסקר יצרה מכבש לחצים או שמא הכל התחיל ביחסיו העכורים עם אביו החורג?

[*]

לאורך הסרט אנו מקשיבים לעדויות על הזמר דרך שלל ראיונות עם שותפיו ליצירה ומכריו, שליוו אותו בתקופות שונות בחייו, ובנוסף אנו לומדים על סמית דרך הקלטות של ראיונות שנעשו עימו בתחנות רדיו. התוצאה היא דיוקן מקוטע, שמתקשה להעביר תמונת מדויקת על האדם ועל חידת חייו, ואף חוטא בגלוריפיקציה לזמר המוכשר. המרואיינים לא מפסיקים להלל ולשבח, ומלבד ראיון אחד עם אחותו, יש תחושה שהפורטרט המצטייר לאורך הסרט אוהד מאוד אך לא לגמרי כן ואמיץ, ומסרב להתמודד עם החלקים הפחות מוצלחים בחייו.

עם זאת הנושא המרכזי בו מתשתדל להתמקד הבמאי רוסי הוא האמנות של אליוט סמית ואנו זוכים ללמוד ולהכיר פנים נוספות ביצירה של סמית ולהבין לעומק את התפתחותו המקצועית והאג'נדה שלו כיוצר. אמנים נוספים שנקשרו בחייו משתפים ברשמים שלהם, מעט מאהבותיו נחשפות וכך אנו זוכים להכיר צד נוסף באישיותו.

למעריצי הזמר, קשה שלא להתחבר לסרט הזה למרות הפגמים שבו. עצם ההאזנה הממושכת לשיריו באווירה המלנכולית של הסרט יוצרת תחושה נעימה, ומאפשרת לחוות את הזמר בדרך נוספת. הכינו את עצמכם לסרט מעט ארוך מדי, אבל מומלץ.

•הקרנה נוספת: שבת 16.05 21:45

סיינטולוגיה וכלא האמונה

מבקר: זוהר צלח

הסרט שהכניס את הכנסייה הסיינטולוגית לפאניקה מוחלטת הוא ללא ספק אחד מהסרטים המדוברים בעולם השנה, ובצדק.

סרטו של אלכס גיבני מתחיל בהסבר אודות הסיינטולוגיה והמייסד שלה- ל. רון האברד ומתקדם להצגה של הבעיות הנפשיות של האברד ושל הרעיונות שעומדים בלב הסיינטולוגיה שכוללים בין השאר נשמות של חייזרים, אנשים שהוקפאו במשך שנים בהר געש ועוד. ככל שהסרט מתקדם הוא לאט לאט מוציא את הכביסה המלוכלכת של הכנסייה הסיינטולוגית.

תחקירים וסרטים על סיינטולוגיה כבר ראינו, אך נדמה שמה שעושה את הסרט הזה לחשוב ומוצלח יותר מהאחרים הוא המעורבות של כמה מהאנשים החשובים ביותר בכנסייה, שהחליטו לעזוב אותה בשנים האחרונות. בין המרואיינים ניתן למצוא ראשי מחלקות מובחרות בכנסייה וגם את הבמאי פול האגיס ("התרסקות"), שנחשב לתומך נלהב של הכנסייה בעבר.

המרואיינים חושפים פרטים מדהימים על הסיינטולוגיה ועל הדרך בה הכנסייה ניסתה להגן על אותם סודות. בין אם מדובר בלחצים פסיכולוגיים או אפילו באלימות פיזית והתעללויות שונות ומשונות, שכוללות עדויות על מאמין שנאלץ לנקות את השירותים בעזרת לשונו כעונש.

אחד הסיפורים המרכזיים בסרט הוא המלחמה של הכנסייה בראשות דיוויד מיסקביץ' ברשות המיסים האמריקאית. הסיינטולוגיה מנסה לשווק את עצמה כדת כדי לקבל פטור ממיסים, אך רשויות המס בארה"ב לא הכירו בה ככזו, מה שגרר חוב עצום. הסרט מתאר לפרטי פרטים את התכנית המבריקה של מיסקביץ' והכנסייה ללחימה ברשויות המס, שלבסוף הכירו בסיינטולוגיה כדת לכל דבר תוך כדי כניעה מוחלטת לדרישותיה.

סיפור מעניין נוסף בסרט הוא הסיפור של טום קרוז, שהוא כנראה המפורסם הבולט ביותר של הסיינטולוגיה, ועל הניסיון של מיסקביץ' לשווק אותו כפנים של הכנסייה. הסרט חושף את כל מה שהכנסייה נתנה ועשתה בשביל שקרוז יהיה הפנים המושלמות שהם רצו. בין השאר מדובר על התערבות הכנסייה ביחסים של קרוז וקידמן וגם על סיפור הזוי במיוחד בו הכנסייה פשוט לקחה בחורה ועיצבה אותה לטעמו של קרוז כדי שתהיה איתו.

מעבר לסיפורים המעניינים, בפן הקולנועי מדובר בסרט שמשתמש בכל הכלים הנחוצים על מנת להשיג תוצאה ראויה- תחקיר ארכיוני מלא, דמויות מעניינות ושנויות במחלוקת ובימוי מהודק. הסרט מציג את הסיינטולוגיה לא רק כארגון אלים במיוחד, אלא גם כעסק רווחי מאוד (הסכומים שאנשים משלמים לקורסים בתחום יחד עם הפטור ממס בהחלט עושים את העבודה).

מדובר בסרט הטוב ביותר שאני ראיתי השנה בפסטיבל "דוקאביב" ובטח אחד החשובים שבו. הסרט מצליח לשמור על עניין לכל אורכו עם גילויים וסיפורים מדהימים, שבהחלט יצליחו לסחוף אותכם פנימה ולא להרפות, גם אחרי שהמסך יורד.

ריץ' היל

מבקר: אלעד שלו

ריץ' היל היא עיירה מהסוג שהוליווד לא מתארת. אין בה גורדי שחקים מרהיבים, נוף אורבני סואן וחיי לילה תוססים – להיפך, זה המקום שאנשים משולי החברה מגיעים אליו ללא תקוות מיוחדות פרט להישרדות כלכלית ולקיום בכבוד של משפחתם.

הסרט מתמקד בשלושה נערים תושבי העיירה, שמנסים להתמודד עם החיים ללא עתיד ראוי נראה לעין: הנער הראשון והמקסים מכולם הוא אנדרו, בנו של זמר כושל ואם חולה, שעובר עם הוריו ואחותו שוב ושוב דירות ברחבי ארה"ב בעקבות העבודות המזדמנות של אביו. אנדרו הוא הדבק שמחזיק את הסרט, הוא שומר על הזיק השובב בעיניים, האנושיות שלו מאחדת את המשפחה ביחד והתקווה והאמונה שלו נותנים תקווה שלפחות לו יש סיכוי לעתיד טוב יותר.

[*]

דמות מרתקת נוספת היא של הארלי, נער בודד בעל הפרעות התנהגויות קשות (המזכיר את גיבור הסרט "מאמי"), שנובעות מטראומה קשה שעבר בילדותו שנחשפת במהלך הסרט, ונאלץ לגור עם סבתו לאחר שאמו נכלאה בעקבות ניסיונה להרוג את אביו החורג. הארלי שומר על חוש הומור גם כשהעולם מסביבו והוא עצמו מתפוררים לאיטם. הנער השלישי הוא אפצי', ילד כבד משקל ובריון, שנקלע שוב ושוב לקטטות בבית הספר וחולם לנסוע לסין ולהפוך למורה לציור.

הדיוקן של שלושת הנערים ושל משפחותיהם על ידי הבמאים טרייסי ואנדרו דרוז, מצליח להעביר שרטוט מרגש ואנושי של ארצות הברית של השוליים, מדינה שממש לא נדמית כארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. יחד עם זאת שלושת הסיפורים המעניינים כשלעצמם לא משתלבים זה בזה ולא יוצרים שלם הגדול מסך חלקיו ובכך מהווה "ריץ' היל", שזכה בפרס התחרות הדוקומנטרית בפסטיבל סאנדנס, סרט מעניין לצפייה אך גם מפוספס במקצת.

•הקרנה נוספת: שבת 16.05 14:30