Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: פסטיבל אוטופיה

פסטיבל "אוטופיה" למד"ב מתחיל הערב (8.12) בפעם האחרונה. כדי לעזור לכם להחליט איזה סרטים כדאי לצפות קיבצנו ביקורות שכתבו מבקרי האתר במהלך השנה על סרטי הפסטיבל בהם צפו בפלטפורמות שונות. במהלך ימי הפסטיבל נערוך סקירות נוספות לסרטים המדוברים ביותר כמו "אנומליסה" של צ'ארלי קאופמן, הקומדיה המטורפת "הברית החדשה לגמרי" וסרט האימה הישראלי "ג'רוזלם".

נהר אבוד

מבקר: זוהר צלח

שחקנים שהופכים לבמאים הם תופעה שכיחה בהוליווד. חלקם עושים את זה טוב יותר (קלינט איסטווד, בן אפלק) וחלקם פחות (אדי מרפי, ניקולאס קייג'). אל הרשימה הזו מצטרף ראיין גוסלינג, אחד מהשחקנים האהובים והמוערכים בהוליווד כיום עם הסרט "נהר אבוד" שהוצג לראשונה בפסטיבל קאן ב-2014.

הסרט עוקב אחרי בילי (כריסטינה הנדריקס,"מד מן") המנסה לשמור על ביתה ומשפחתה בשכונה גוססת. כדי לעמוד בתשלומים בילי מתחילה לעבוד במועדון מחתרתי המבטיח ללקוחותיו אפשרות לממש פנטזיות אפלות ולא שגרתיות. במקביל גבר בשם בונס (ליין דה קאסטקר, "סוכני שילד") מתחיל לגנוב נחושת ומגלה דרך סודית המובילה לעיר תת קרקעית שמנוהלת ע"י בריון אלים.

נתחיל מהנקודה הטובה והבולטת בסרט - גוסלינג יודע מה הוא עושה בתחום הבימוי. הבעיה הגדולה היא בתסריט שכמעט ולא קיים. עלילת הסרט לא בדיוק ברורה ויותר מדי פעמים במהלכו גוסלינג מעדיף את האסתטיקה והאומנותיות על חשבון העלילה. בחלקים האחרים העלילה פשוט לא מספיק מעניינת והתוצאה כאמור היא סרט משונה וסוריאליסטי במיוחד.

זמני הקרנה: יום שלישי 15.12, 19:30 - 21:15 | סינמטק ת"א אולם 1, יום שבת 12.12, 20:30 - 22:15 | בית אריאלה, יום שלישי 8.12, 17:30 - 19:00 | בית אריאלה

אביב

מבקר: זוהר צלח

“Resoultion” סרטם הראשון של ארון סקוט מורהד וג'סטין בנסון היה אחד מסרטי האימה הטובים של 2012. שנתיים אחרי מגיע "אביב" סרטם השני של הצמד. הסרט עוקב אחרי איוון ראסל (לו טיילור פוצ'י), אמריקאי צעיר שמאבד שליטה על חייו לאחר שאיבד את אמו. הוא מחליט לקחת פסק זמן מהחיים וטס לאיטליה שם הוא פוגש בתיירים בריטים אליהם הוא מתחבר. יחד איתם הוא נוסע לכפר קטן ויפהפה באיטליה, שם הוא פוגש את לואיס (נדיה היקר) והשניים מתאהבים. לואיס כמובן, היא לא בדיוק מי שהיא נראית. הדבר הבולט ביותר ב"אביב" הוא הצילום המצוין שמסתייע רבות בנופים, הרחובות והמבנים המדהימים של איטליה שיוצרים תחושה של עולם אחר. האקספוזיציה של הסרט מעולה ונותנת לנו להכיר את הגיבור ראסל, שמגולם היטב על ידי לו טיילור פוצ'י. הכימיה שלו עם נדיה היקר היא בעיניי אחד מהמרכיבים המרכזיים בהצלחה של הסרט.

הסרט עובד יותר כסיפור אהבה מסרט אימה ונותרת תחושה כי ניתן היה לעשות קצת יותר מבחינת הז'אנר. יחד עם זאת מדובר בסרט מצוין. לצד הרומן חובבי האימה ימצאו בו המון קסם, אווירה וכמה סצנות מצוינות שהופכות אותו לאחד מהסרטים היותר מעניינים שראיתי השנה.

זמני הקרנה: יום שני 14.12, 22:00 - 00:00 | בית אריאלה , יום שלישי 8.12, 19:15 - 21:15 | סינמטק ת"א אולם 1 , יום ראשון 20.12, 21:45 - 23:45 | סינמטק הרצליה אולם 2

הדיבוק

מבקר: אלעד שלו

הפקה פולנית ישראלית המבוססת על אגדת הדיבוק הידועה, בניצוחו של הבמאי מרסין ורונה, שנפטר עם תום צילומי הסרט. הסרט מתרחש כולו במהלך יום חתונה בפולין. החתן (איתי טיראן), בחור בריטי ששודך לכלה על ידי אחיה, מגיע לכפר פולני בו הוריש סבה של הכלה חלקת אדמה לזוג הטרי לבנות את ביתם. לאחר שהוא נתקל בשלד שקבור בחלקת האדמה, משתנה התנהגותו של החתן, שמתחיל לאבד את שפיותו במהלך טקס החתונה אל מול משפחתה וחבריה של הכלה המיועדת שחושדים כי דיבוק של ילדה פולנית שנהרגה בעבר השתלט עליו.

ורונה מגיש ב"הדיבוק" אגדת אימה הומוריסטית, מצולמת להפליא בקומפוזיציות מדויקות ומלאה בהומור שמבליח בין רגעי האימה. הסרט מהדהד את העבר האלים של פולין ומזכיר באופן בו גופות היהודים מהעבר שנקברו באדמת פולין שבות לצוץ בהווה, את הסרט הפולני זוכה האוסקר הזר "אידה". החתונה הפולנית שחייבת להימשך בכל מקרה ושירי העם הרצופים לאורכו מעניקים ל"הדיבוק" נופך סוריאליסטי, אולם ככל שהוא מתקדם הוא נהיה חידתי יותר, מאבד מקצבו ובסופו של דבר על אף הכוונות הטובות והביצוע המהודק, התוצאה הסופית נותרת בגדר אכזבה קלה.

זמני הקרנה: יום שבת 12.12, 21:30 - 23:05 | סינמטק ת"א אולם 1. בסיום ההקרנה יתקיים מפגש שאלות ותשובות עם איתי טיראן.

אבוללה

מבקר: רון פוגל

אדם הוא ילד ממשפחה לא מתפקדת. מותו של אחיו הגדול הותיר חלל עמוק בלב משפחתו. אימו נסגרת בתוך עצמה ואביו תמיד עסוק. אדם לא מצליח להתרכז בלימודים מסתבך בקטטות. ואז אדם פוגש את אבוללה, מפלצת ידידותית ושעירה תוצרת ישראל. אבוללה החביב הוא המזור לכל צרותיו של אדם והוא יצליח להוציא את הגיבור מהבור העמוק שבו הוא נמצא. כשאדם מטפל באבוללה הוא בעצם מטפל בעצמו וכשהוא נלחם בפחד שלו מהיצור שהופיע לפתע (או לא כל כך לפתע כפי שיתברר בהמשך), הוא בעצם נלחם בשדים שסובבים אותו.

הסרט מתחילתו מזגזג בין עולם המציאות לדימיון. כאשר המציאות מיוצגת בעיקר על ידי משטרת ישראל בהופעה חמורת הסבר ביותר שלה מאז הסרט, "השוטר", כיחידה סודית הרודפת אחרי אבוללה ומאיימת ללוכדו. גיורא ביח מצלם את היחידה הסודית כאילו מדובר בסרט פעולה הוליוודי - והוא עושה עבודה מאוד משכנעת. המבוגר הטוב בסרט הוא מוחמד בכרי בעוד תפקיד נהדר. בכרי הוא שרת של בית הספר, שפגש יצור מבהיל בילדותו והוא מספר את סיפורו לאדם כדי שזה לא יחשוב שהוא משוגע וכדי שאנו הצופים נבין שעולם הדימיון הוא יחסי ואם רק נאמין הכל אפשרי.

הסרט לעיתים נופל לקלישאות כמו המורה של אדם שנחוש בהחלטתו לסלק את הגיבור החולמני מבית הספר וגם העלילה לא תמיד הגיונית (כולל טוויסט מטופש לקראת הסיום), אולם החינניות של הגיבור ושל אבוללה, גוברים על כל המהמורות בדרך. זאת גם הזדמנות לברך את צוות הפירוטכניקה שיצרו מפלצת אמינה במיוחד. ראיתי את הסרט עם בני בן החמש. הוא פחד קצת אבל מהר מאד נשאב לתוך הסיפור וצפה בשקיקה. "אבוללה" מוכיח שגם קולנוע הילדים בישראל התבגר ויצא לשחק במגרש של הגדולים.

זמני הקרנה: יום רביעי 9.12, 21:00 - 22:30 | סינמטק ת"א אולם 1