חדשות סרטים

הדור החדש - ראיון עם במאי "היורד למעלה", אלעד קידן

מדור הדור החדשמאת: |
הדור החדש - ראיון עם במאי היורד למעלה, אלעד קידן
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
מדור "הדור החדש" של אתר "סרט" מציג בפניכם מדי חודש את היוצרים העולים בקולנוע הישראלי. הפעם אנו מארחים את אלעד קידן, במאי וכותב הסרט עטור הפרסים "היורד למעלה", שיצא השבוע לאקרנים ברחבי הארץ.

לפני 7 שנים אלעד קידן היה על גג העולם הקולנועי. סרטו הקצר "המנון" עשה היסטוריה והפך לסרט הישראלי הראשון שזוכה בפרס ה”סינפודסיון” היוקרתי לסרט הקצר הטוב ביותר בפסטיבל קאן. הסרט, שעוסק בבחור ירושלמי שיוצא לקנות חלב במכולת השכונתית ופוגש סדרת דמויות בדרכו, המשיך לעשות חיל וזכה בפרסים נוספים בפסטיבלי קולנוע ברחבי העולם, ואף נבחר במקום הראשון במשאל הסרטים המובילים של בית הספר לקולנוע "סם שפיגל" בכל הזמנים. קידן (36), שהיה אז בחור צעיר בתום לימודי הקולנוע שלו, כלל לא ציפה להצלחה ולא חשב כלל על עשיית פיצ'ר באורך מלא. "הרגשתי שלימודי הקולנוע הכניסו אותי לעולם של סרטים קצרים ולהלך מחשבה של סרט קצר ומאוד רציתי להמשיך לעשות סרטים קצרים. לא חשבתי בכלל על עשיית פיצ'ר באורך מלא. הרגשתי כמו אדם שהיה פורה בכתיבת שירה, ועלול להיתקע עד בלי די בכתיבת רומן. ההצלחה של 'המנון' גרמה לזה שהבנתי שיש לי אפשרות לעשות פיצ'ר, וזה דחף אותי למקום הזה", מסביר קידן.

בסוף השבוע הנוכחי, לאחר ציפייה ארוכה בעולם הקולנוע הישראלי ולאחר סרט קצר נוסף שביים בשנת 2012 בשם "והוא הולך", יצא לאקרנים סרטו הראשון של קידן באורך מלא - "היורד למעלה" – כשהוא מעוטר בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל חיפה, בהשתתפות בפסטיבל קאן ובשלושה פרסי אופיר לתסריט (אותו כתב קידן), עריכה ופס הקול הטובים ביותר.

אחרי כל ההערכה לה זכה הסרט בפסטיבלים יש לך חשש לקראת צאתו להקרנות מסחריות?

"בוודאי. פרסים הם תמיד דבר חשוב אבל ברגע שזה קורה, אני מיד שוכח מזה ומבין את חוסר הממשות שלהם. אני חושב שזה יותר מסוכן מאשר מועיל מבחינה פסיכולוגית. אני מדחיק את הקומפלימנטים ושומר את הביקורת. אני נמצא במתח בשבועות האחרונים ובציפייה לדעת איך הסרט יתקבל. אני מרגיש אחריות ומחויבות גדולה לא רק כלפי הגופים שמימנו את הסרט אלא גם כלפי התרבות הישראלית שעומדת מאחוריו. לפני כל הקרנה אני ממש חושש ולא יודע מה יהיה ושואל את עצמי איך הרשיתי לעצמי לעשות את זה. גם עם 'המנון' עברתי תהליך דומה, בו הייתי צריך הרבה הקרנות של הסרט כדי להבין שהוא עובד. עכשיו זה מתחיל לקרות לי עם "היורד למעלה".



(בתמונה: אלעד קידן, צילום: יח"צ) "היורד למעלה" הוא אכן לא סרט שגרתי. הוא מתאר את מסעם של שני אנשים: משה (אורי קלוזנר) הוא גבר בגיל העמידה שנישואיו נמצאים במשבר והוא מובטל מזה זמן מה. בניסיון להשיב את הערכתה של אשתו הוא יוצא למסע מהעיר התחתית של חיפה במעלה הכרמל בחיפוש אחר העגיל אותו איבדה אשתו. אורי (איתי טיראן) עושה את המסע ההפוך מלמעלה-למטה, לעבר נמל חיפה. הוא אידיאליסט מפוכח, שכתב ספר כושל על בניית חברה צודקת יותר, ומחליט לעלות על אניית משא ולהתחמק משירות המילואים אליו זומן ומהחיים המוחמצים אותם הוא חי. במהלך הסרט פוגשים משה ואורי פסיפס מגוון של דמויות מקומיות, זרות ומוכרות מעברן ומרחבי העיר, שיסייעו להם לקבל החלטה לגבי האופן בו הם רוצים להמשיך את חייהם.

היית מגדיר את הסרט כסרט מסע?

"אני קורא לז'אנר שאני עוסק בו בסרט - אפוס מינימליסטי. למרות שהמרחב מאוד קטן, ההליכה היא דרך להגדיל את הנפח של הדברים. הליכה היא דבר מאוד מאט. הרציפות של ההליכה מגדילה את המרחב לעומת נסיעה ברכב. אני לא יכול לתפוס את כל החלקים של המציאות אבל ההליכה נותנת לך תחושה שאתה יכול למפות את המציאות עבור האדם המבולבל. אני מתחיל סרטים בצורה אבסטרקטית ולאחר מכן הם הופכים להיות ליניאריים ונרטיביים והם הולכים ומתמצקים".

הנוף והטופוגרפיה החיפאית נדמים בסרט כדמות מרכזית לא פחות משתי הדמויות המרכזיות

"זה נכון. השיקול היה לצאת קודם כל מהלוקיישן ולספר סיפור שמתרחש במרחב מסוים. כמו ב'המנון' שמתרחש ברחוב ירושלמי, גם פה הסיפור הוא רק חלק מהפסיפס. הייתה תחושת דחיפות של רצון לשמר וללכוד את המרחב הזה לפני שהוא משתנה. גם רחוב 'יהודה הנשיא' בירושלים בו מתרחש 'המנון' וגם הכרמל הישן אלו מקומות שהיה בהם סוג של הזנחה ונוצרה היסטוריה של שכבות, עזובה, אקראיות, כמו ג'ונגל כזה. מה שתמיד קורה זה שבסוף עוברים הכוחות ומשטחים את זה, מוחקים את הכל ועושים האחדה. ב'יהודה הנשיא' זה פינוי-בינוי שעושה האחדה והשטחה של הבתים שהיו בנויים בצורה אקלקטית מרעננת. גם בכרמל הישן יש לך סוג של ואקום של האידאולוגיות הישנות והאוכלוסייה המקורית של חיפה. ברור שזה מתישהו הולך להשתנות והרגשתי שאני רוצה לתפוס את המרחב הזה. זה בא גם ממקום של שימור העבר מול ישראל שמשתנה. הרצון שלי לתפוס מרחב הוא דומה יותר לתשוקות של סופרים, לעומת הקולנוע בו הרצון בדרך כלל הוא לתפוס מובהקות של רגשות".

כמה מבחינתך "היורד למעלה" נטוע ספציפית במרחב הישראלי?

"הסרט יצא הרבה יותר ישראלי ממה שחשבתי מלכתחילה. מצאתי את עצמי מכניס אלמנטים ספציפיים שידעתי שאין להם סיכוי לחצות לקהל זר. יש משהו שתמיד מפריע לי בארט-האוס עולמי וזה שהוא מגיע בלי המכוונים התרבותיים המקומיים, מפני שאתה לא יכול להרשות לעצמך שקהל זר ישאל את עצמו שאלות לגבי ההומור הפנימי המקומי. רק לאמריקאים יש את הזכות הזו להכניס מאפיינים מקומיים משלהם. אני מרגיש שיש משהו חתרני בהכנסת דברים מאוד ספציפיים, שלאחר מכן אתה יכול לשאול או פשוט להבין שאתה לא מבין".
התפקידים הראשיים בסרט מבוצעים במיומנות ובתנופה על ידי איתי טיראן, שיחד עם "הדיבוק" הישראלי-פולני רושם שנה טובה, שממצבת את מעמדו משחקן התאטרון של ישראל לכוכב קולנוע של ממש ועל ידי אורי קלאוזנר ("שמיכה חשמלית ושמה משה") שאחרי שנים רבות זוכה בתפקיד ראשי בקולנוע הישראלי, שוב בדמות בשם משה. קלאוזנר מפגין אנושיות רבה אשר זוכה לאהדה על ידי הצופים, בדמות שבגילום שגוי הייתה עשויה להיות מעוררת חמלה. "אני מרגיש שעם איתי ועם אורי עשינו דברים מאוד שונים מדמויות קודמות שלהם. קלאוזנר בדרך כלל משחק פסיכופתים אלימים עם הפרעה גבולית ופה הוא משחק איש חביב, שלא יכול לגרום שום נזק, ואיתי, הכוח שלו כשחקן הוא חורך. האופי של הדמות של אורי הוא מין שבירה ביחס לדמויות קודמות שאיתי עשה ואני חושב שהיא קרובה יותר לאישיות שלו בכל מיני מובנים. זו דמות מודעת לעצמה, רגישה, מורכבת ונוירוטית ולא רק גיבור קשוח אידאלי", אומר קידן.



(בתמונה: אורי קלאוזנר ואיתי טיראן מתוך "היורד למעלה")

למרות ההערכה הרבה לה זוכה הסרט נרשמה הפתעה בטקס פרסי אופיר, כש"היורד למעלה" היה הסרט היחידי אשר היה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר אך לא בקטגורית הבמאי. "זה הפתיע אותי כי הסרט הוא מאוד מבוים, אבל האקדמיה מחליטה מה שהיא מחליטה ולא על זה קמים ונופלים סרטים", מודה קידן. כעת בגיל 36 וכשהוא אב לשני ילדים ומלמד ביום יום קולנוע בתיכון "חדש" בהרצליה, הוא מודה שבימוי סרטים הוא לא הדחיפות הראשונה שלו. "יש לי תקופה עמוסה בחיים. מאוד הייתי רוצה להיות מהבמאים כמו וודי אלן שעושים כל שנה סרט ואני חושב שמבחינת כושר כתיבה ורעיונות זה אפשרי במקרה שלי, אבל מבחינת הדחיפות והמשקל של זה והעובדה שאני יודע שזה ייקח לי שנים מהחיים, זה ממש לא פשוט".

יש לך כבר רעיון לסרט הבא?

"יש לי שני רעיונות עם מבנה כולל ואני מתלבט ביניהם. גם המסע שעברתי עם הסרטים שעשיתי מכניס עוד שאלות. עד עכשיו עשיתי סרטים שמתרחשים בתנועה, בטופוגרפיה מסוימת, השאלה היא להמשיך בכיוון הזה או ללכת לכיוון אחר? מצד אחד אם יש לי את הדבר הזה שאני טוב בו, למה לי ללכת לכיוון אחר? מצד שני אני חושב שיש לי סגנון ובחירות שהן די מובהקות ובכל כיוון שלא אלך אליו, ארגיש נח לתת לסגנון שלי להתבטא. החותם האישי הוא חלק ממני".

אלעד שלו - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
 
חיפוש בארכיון 2018
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Help I Have Shrunk My Parents1הצילו! כיווצתי את ההוריםציון גולשים10 / 8.4ציון מבקרים5 / 2.5
Le Brio2המילים הפשוטותציון גולשים10 / 8.2ציון מבקרים5 / 3.0
Love Simon3באהבה, סיימוןציון גולשים10 / 8.1ציון מבקרים5 / 3.4
Disobedience4שאהבה נפשיציון גולשים10 / 8.0ציון מבקרים5 / 3.3
The Incredibles 25משפחת סופר על 2ציון גולשים10 / 7.9ציון מבקרים5 / 3.8
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט