חדשות סרטים

הגבעה הצרפתית: ראיון עם יוסי אבירם, במאי "הגבעה"

מדור הדור החדשמאת: |
הגבעה הצרפתית: ראיון עם יוסי אבירם, במאי הגבעה
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
מדור "הדור החדש" מארח את יוסי אבירם, שסרט העלילתי הראשון שלו - הקו-פרודוקציה הישראלית-צרפתית "הגבעה" - יצא לאקרנים בסוף השבוע שעבר.

גם אם זה יקרה על בסיס קבוע, עדיין יהיה קשה לקלוט את העובדה ששחקנים אירופאים מוערכים או שחקנים הוליוודיים מוכרים מסכימים לשחק בסרטים ישראלים. למשל דני יוסטון ב"פלייאוף", פטריק סטיוארט ב"לצוד פילים" ואלכסנדר פהלינג ב"פלאפל אטומי". עכשיו זה קורה ב"הגבעה" סרטו העלילתי הראשון של הבמאי יוסי אבירם. לצד הקאסט הישראלי, המורכב מדנה עדיני, מוני מושונוב וליאור אשכנזי, אפשר למצוא בסרט שחקנים צרפתיים מוכרים כנילס ארסטרופ ("נביא") מתיה אמלריק ("הפרפר ופעמון הצלילה") וגי מרשאן.

הסרט עוסק בחנוך (ליאור אשכנזי) אלוף שחמט לשעבר ומתקן אופניים בהווה. לאחר שחברתו זורקת אותו, מכיוון שהוא מעדיף שהיא תעבור הפלה מאשר להיות אבא לתינוק, הוא טס לצרפת ושם מתחיל לעקוב אחרי ראובן ורדי (נילס ארסטרופ), חוקר במחלקת הנעדרים של משטרת פריס. כעבור זמן מה, חנוך נמצא מעולף על חוף לא רחוק מבורדו על ידי פאביין ( אמה דה קון). אותו החוקר שחנוך עקב אחריו, מחליט לחקור את המקרה של חנוך.

לא זכור לי קאסט כל-כך מרשים לסרט ביכורים של במאי ישראלי בפרט ולסרט של במאי ישראלי בכלל. איך שכנעת שחקנים כמו נילס ארסטרופ, מתיה אמלריק וגי מרשאן לשחק אצלך?

"התסריט נתן להם דמויות ששחקנים אוהבים. נילס אהב את התסריט ואני מצאתי חן בעיניו. זה קרה גם בזכות התסריט וגם בזכות קצת מזל. ברגע שנילס הסכים אז היה יותר קל להביא שחקנים אחרים. ברגע שאתה בא לשחקן ואומר לו שנילס ארסטרופ משחק בסרט ושואל האם הוא מוכן לשחק לצידו, קל יותר לעשות את זה".

איך היה לביים אותם?

"היה לי הרבה מזל לעבוד עם שחקן כמו נילס. הוא שחקן מבוגר שעשה מעל 50 סרטים ופתאום בא איזה במאי, פישר ישראלי, שבקושי מדבר צרפתית. מראש אלה לא היו יחסים פשוטים. נילס היה מאוד מסובך לבימוי. הוא שחקן שלא צריך אותך בתור במאי. הוא כל-כך מוכשר ומנוסה שאתה רק צריך פה ושם לתת לו הערה קטנה. הוא מביים את עצמו מבחינת המשחק. בעיקר זה רק לעמוד בצד וכמה שפחות להפריע לו. הוא שחקן שלא מוכן לשחק לפי המצלמה. אי אפשר להגיד לו ללכת מפה לשם ואז להסתובב כי אני רוצה תנועת מצלמה מסוימת. זה מחייב להתאים את בימוי המצלמה אליו. בימוי שמאפשר לו חופש. זה פגע בסרט בצורה מסוימת.



(בתמונה: יוסי אבירם, צילום: שמרת אבירם)ליאור אשכנזי הוא בדיוק ההפך ממנו. הוא שחקן שמצדו אתה יכול לדבר אליו תוך כדי הטייק. הוא נדיב, מוכשר וטכני מאוד ואין לו שום פוזה. הוא יכול לצחוק רגע לפני טייק שהוא אמור לבכות בו. נילס לעומת זאת משחק מתוך ריכוז גבוה ובגלל זה הוא לא ממש נחמד על הסט. יש פחד מסוים לעבוד איתו בגלל שהוא כוכב".

אבירם היה רגיל עד היום לביים סרטי תעודה. "הגבעה", כאמור, הוא סרטו העלילתי הראשון וכשאני שואל אותו מה הוביל לשינוי ולמה זה קרה רק עכשיו, הוא טוען שמבחינתו זה אינו שינוי בכלל: "הלכתי ללמוד קולנוע מתוך הרצון לעשות קולנוע. אחר כך עבדתי במשך 10 שנים כצלם סרטים דוקומנטריים, תוך כדי כך עשיתי בעצמי סרטים דוקומנטריים וגם כתבתי. זה לוקח לא מעט זמן לכתוב תסריט טוב. לפני 'הגבעה' כתבתי כמה תסריטים אבל הם לא הופקו. אז זה לא שעשיתי שינוי, פשוט התסריט הזה הצליח. אני ממשיך לעשות סרטים דוקומנטריים וגם סרטים עלילתיים".

ישנם הבדלים גדולים בעבודה בין שני הז'אנרים. ממה אתה נהנה יותר?

"אני מאוד נהנה גם מזה וגם מזה. דוקומנטרי זה משהו שאתה עושה עם 2-3 אנשים. התקציב אחר לגמרי וזה פרוס על הרבה זמן. לגבי 'הגבעה', זה היה מאוד שונה לעשות סרט גדול עם כל-כך הרבה אנשים וכל כך הרבה אחריות ולחץ. העשייה היא דבר שעושה לי טוב, או יותר נכון העשייה מזיזה הצידה את הדיכאון. אני מאוד אוהב לשבת בבית ולכתוב, שזה אומר להיות מנותק קצת מהעולם ולהיות עם עצמך. היה לי מאוד קשה במובן מסוים לעשות את 'הגבעה' ולהיות מוקף באנשים ולתקשר איתם בו זמנית. אני לא רגיל לזה אבל זאת גם התרגשות אדירה. התחלתי ללמוד קולנוע בגיל 16 אז אחרי 25 שנה זה סוג של הגשמת חלום".



את "הגבעה", אבירם יצר בהשפעת "כל ערב", סרט דוקומנטרי שצילם על ראובן ורדי, בן דודה של אימו ועל בן זוגו האיטלקי של ורדי. את היחסים בין הדמויות מתור סרט התיעודי הוא לקח לסרט העלילתי. "הסרט עסק בזוגיות הומוסקסואלית בגיל מאוחר", מסביר אבירם. "על הטרגיות המסוימת בזה שהם נאלצו לעזוב את מולדתם בגלל שהם היו הומוסקסואלים. זה דור אחר. מה שיפה אצלם ובסרט זה השוני המאוד גדול ביניהם: האחד הוא כבד ופסימי והשני הוא מצחיק, מלא חיים ואופטימי. הסרט עוסק גם ביחסם למוות ולזקנה, אבל בעיקר מדובר בסיפור אהבה מאוד יפה בין שני אנשים שונים".
איך ראובן ורדי האמיתי הגיב לדמות שקרויה על שמו ב"הגבעה"?

"הוא מאוד אהב את הסרט, אבל לא הגיב כעל סרט שנעשה עליו, כי הוא לא סרט עליו. הוא נוגע בבעיות שיש גם לו".

אבל הדמות קרויה על שמו. הוא לא חשש מזה שיקשו את אופי דמות החוקר אליו?

"לא. בגיל שלו אני חושב שכבר לא מוטרדים מדברים כאלה. אני חושב שזה הצחיק אותו בסך הכל. תראה, עשיתי סרט על סבתא שלי ב-2003, כשהיא הייתה בת 96, אז גם שם, בגיל כזה, לא היה אכפת לה איך היא תראה. זה היה שלושה ימים על זקנה והכלבה שלה. היא מתה חודשיים לאחר שהסרט הוקרן בטלוויזיה".

הדמויות שמגלמים נילס ארסטרופ וליאור אשכנזי יוצאות למסע חיפוש עצמי. יצא לך פעם לחפש את עצמך?

"כל הזמן. כל בוקר. אני נמצא כל הזמן בספקות ושאלות. אנשים תמיד נמצאים בחיפוש אחרי משהו שהלך להם לאיבוד. החיים של שלושת הדמויות בסרט נחצו והם מחפשים את מה שהלך להם לאיבוד. בעיניי הסרט הוא יותר על חסר מאשר על חיפוש".



נראה שבסרט אתה מנסה להימנע במכוון מקונפליקטים. מדוע?

"יותר נוגעים בי בקולנוע קונפליקטים שהם שקטים ופנימיים מאשר קונפליקטים צעקניים. אני עושה מה שמדבר בשפה שלי. זה היה ניסיון לבטא את העובדה שהדברים לא נאמרים. הרי חלק מהסיפור שם הוא סביב קשר שלא היה".

איך הסרט התקבל כשהוא יצא בצרפת?

"הוא קיבל הרבה ביקורות מאוד יפות והצליח בפסטיבלים, אבל גם לא מעט ביקורות פחות טובות. יש שם מאות מבקרים. ההרגשה הייתה טובה מבחינת הביקורת. מבחינת הקהל הוא לא היה הצלחה אבל גם לא כישלון. הוא יצא בקיץ, שזה היה בעייתי כי האנשים היו בחופש. זה לא סרט מסחרי, לא ציפינו ל-200 אלף צופים".

למדת משהו חדש על הסרט אחרי הצפיות הרבות בו במשך השנים שחלפו מאז שהוא יצא ועד שהוא הגיע לישראל?

"התסריט היה נורא יפה אבל יש תחושת כישלון מסוימת ביחס למה שיכולתי לעשות, ועדיין אני מאוד גאה בו. יש לי המון חרטות והמון כאב על דברים שלא יצאו טוב ונאלצתי להוריד. בסרט הייתה סצנה חשובה וארוכה בין הדמות שמגלמת אמה דה דון לבין השחקן שגילם את בעלה. הרי רואים אותה בהריון ולא יודעים מי האבא. הייתה סצנה שבא האבא מגיע מפריז כדי לראות אותה, סצנה שבעצם גם מסבירה את הסיפור שלה וגם מחזקת את דמותה. הסצנה ירדה בעריכה. עשיתי בחירה לא נכונה של שחקן. חשבתי שהוא טוב ושבזכות המוניטין שלו לא צריך לעשות לו אודישן. נתקעתי עם סצנה שלא הייתה משוחקת טוב ואז התלבטתי האם עדיף שתהיה סצנה פחות טובה אבל שהדמות תקבל משהו או לוותר עליה. אז כן, למדתי המון. זה כמו אחרי שנולד לך ילד ראשון, באמבטיות הראשונות רועדות לך הידיים ועם הילד השני אתה כבר יותר מנוסה. אני מקווה שיהיה יותר טוב בסרט השני".
נתן ליכטר - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
 
חיפוש בארכיון 2017
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Wonder1פלאציון גולשים10 / 9.0ציון מבקרים5 / 3.5
Coco2קוקוציון גולשים10 / 9.0ציון מבקרים5 / 4.1
Only the Brave3רק האמיציםציון גולשים10 / 8.7ציון מבקרים5 / 4.0
Thor Ragnarok4תור: ראגנארוקציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 3.5
Au Nom de Ma Fille5בשם בתיציון גולשים10 / 8.5ציון מבקרים5 / 3.3
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט