קאן היום ה-7: הסרט החדש של ג'ואל אדגרטון ומסיבות חוף

ביום השביעי לפסטיבל הלכתי להקרנה של אחד הסרטים המצופים בתחרות הרשמית הסרט ״לאבינג״ של ג׳ף ניקולס ("הסיפור של מאד"). הסרט מספר את סיפורם של גבר לבן ואשה אפרו-אמריקאית שהושלכו לכלא וגורשו ממדינתם כשכל חטאם היה להינשא בוירג׳יניה הגזענית בשנת 1958 .למרות משחק מצוין של ג׳ואל אדגרטון האוסטרלי מדובר בסך הכל בעוד סרט הולמרקי להפליא ובעוד הצגה שמאלצית גם אם מרגשת של ניצחון זכויות האזרח באמריקה של שנות השישים. יש דיבור על הסרט כאחד המועמדים הראשונים לאוסקר. דיבור שאני בספק אם יבשיל למשהו.

[*]

אחרי השיטוט היומי הקבוע שלי בשוק הסרטים וצפייה בכרזות מבטיחות של סרטים שאולי יגיעו לכבלים בשעות המאוחרות של הלילה (״דו קרב במנילה״ עם מרק דקסקוס ״קונג פו יוגה"(!) עם ג׳קי צאן ועוד ) החלטתי סוף סוף לצפות בסרט המדובר של הפסטיבל ״טוני ארדמן״ הגרמני. מכיוון שהסרט כבר הוצג באולמות הגדולים, אפשר לראות אותו רק באולמות הקטנים של קאן הפזורים בעיר (במעין ״הזדמנות נוספת״).הגעתי לקולנוע ״אולימפיה״ החביב וחיכיתי בתור –וחיכיתי. אחרי שעה וחצי מתישות יצא הסדרן והודיע שהקולנוע מלא! לא נורא יש עוד הקרנה (אחרונה בהחלט) ביום שישי.

כמו בכל שנה מארגנת קרן הקולנוע הישראלי מסיבת חוף לקראת אמצע הפסטיבל וכמובן שלא התכוונתי לותר על קוקטייל (ועוד בעברית). המסיבה הייתה מפוצצת וכל הישראלים שנוכחים בפסטיבל הגיעו כולל השחקן ליאור אשכנזי שמאז ששיחק ב״הערת שוליים״ (הסרט הישראלי היחיד עד כה שזכה בפרס התסריט בקאן), הפך ליקיר הפסטיבל. באירוע פגשתי את משפחת גלעד המקסימה בעלי ״סרטי נחשון״ (שהביאו לארץ בין היתר את ״מחוברים לחיים״). הם סיפרו לי שבעבר המסיבות בקאן היו הרבה יותר מפוארות אבל כנראה שגם הצרפתים מהדקים את החגורה.

מכיוון שאני מתעניין לא רק בסרטים ה״מכובדים״ שנמצאים בתחרות הרשמית החלטתי שזה הזמן לפינת הפולחן של בקאן והלכתי להקרנה במסגרת ה״קלאסיקות של קאן״ .הסרט ״כוכב הערפדים״ שנעשה בשנת 1964 זכה לשחזור דיגיטלי על ידי לא פחות מהבמאי ניקולס וינדיג ראפן (במאי "דרייב", שלסרטו בתחרות הרשמית בפסטיבל ״שד הניאון״ אני מצפה בשקיקה). ראפן פתח את ההקרנה וגילה לאולם מפוצץ כי ״כוכב הערפדים״ הוא בעצם המקור לסרטי ״הנוסע השמיני״, דבר שרידלי סקוט לא הודה בו עד היום.

כיאה לסרט קאלט מדובר ביצירה משעשעת וקצת עילגת אבל גם מפחידה לעיתים. סיפור על אסטרונאוטים שמגיעים לכוכב מבודד ומותקפים על ידי יצור מסתורי המשתלט עליהם,שאכן מזכיר את סרטי ״הנוסע השמיני״ למיניהם .כל הכבוד לפסטיבל שהוא מעלה באוב יצירות שכאלה שרחוקות מאד מטעם שמרני. נתראה מחר בסרט של אלמודובר. לדיווחים הקודמים מהפסטיבל: טקסט הקישור כאן

[*]