חדשות סרטים

קאן - היום ה-9 וה-10: יצירת מופת ראשונה וגאווה ישראלית

מאת: |
קאן - היום ה-9 וה-10: יצירת מופת ראשונה וגאווה ישראלית
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
היום התשיעי - יצירת מופת ראשונה

יום רודף יום בפסטיבל והסוף מתקרב. חלק מהכתבים עזבו וקצת פחות צפוף. איכות הסרטים רק עולה...ובנימה פטריוטית מורגש פרגון לסרטים הישראלים בכל המסגרות.

"טוני ארדמן", הסרט חביב הקהל מגרמניה, שוב חמק ממני והתברר שהקרנת הבוקר שלו היא רק למה שמכונה ״השוק״ .הסבר קצר - לקאן מגיעים מבקרים מסוגים שונים: יש את אלו שמסקרים את הפסטיבל (כמוני) .יש את אלו ששייכים לשוק הסרטים - קניינים, מפיקים, מפיצים וכד'. הם צריכים לשלם על זכותם להשתתף בפסטיבל (בניגוד לעיתונאים) אבל מצד שני יש להם הקרנות מיוחדות והם גם זכאים להשתתף בהגרלת מקום בהקרנות השטיח האדום.

הקרנות הסרטים מחולקות לכאלו שנכנסים אליהם רק עם הזמנות. מקבלי ההזמנות להקרנות אלו הם מכובדים צרפתים ,כאלו שהפסטיבל רוצה ביקרם וגם כאלו שהגרילו הזמנות בשוק הסרטים (עיתונאים לא יכולים להיכנס להקרנות אלו). אלו ההקרנות שאחראיות לתמונות הזכורות ביותר בקאן, מכיוון שכוכבי הסרטים מגיעים אליהם ובטקס קבוע מצטלמים על השטיח האדום. הקרנות אחרות הן לשוק ויש כמובן את הקרנות העיתונאים שאליהם אני הולך (ומגיע שעה וחצי קודם כדי לתפוס מקום טוב בתור).



(קאן במבט מלמעלה)

לאחר שלא הצלחתי להיכנס לסרט הגרמני, החלטתי ללכת לאחד הסרטים המסקרנים בתחרות הראשית בפסטיבל - ״מה רוזה״ של הבמאית הפיליפינית ברילנטה מנדוזה. סרט חזק בסגנון ריאליסטי שמתאר לילה אחד בחייה של אישה בשם רוזה, שעוסקת בסחר בסמים בשכונות העוני ונתפסת יחד עם בעלה על ידי המשטרה. השוטרים רוצים שוחד כדי לשחררה וילדיה של רוזה יוצאים להשיג את הכסף בכל דרך אפשרית: אחד מבניה מוכר טלוויזיה ישנה, השני שוכב עם גבר והבת פונה לדודה שנואה שלא דיברה עם המשפחה שנים. סרט עצוב ומדכא שמראה כי את המעגל המרושע של העוני כמעט ואי אפשר לפרוץ.

נשמתי קצת אוויר כדי להירגע מהסרט והלכתי לראות את הסרט הקוריאני במסגרת מחוץ לתחרות - ״הזרים״. עד כה זהו הסרט היחיד שנחשב בעיני כיצירת מופת בפסטיבל. הסרט עוסק בשוטר שבעירו מתחיל אנשים למות בצורות שונות ומשונות ובתו נדמית כאילו היא אחוזת דיבוק. השוטר קורא לאיש דת שיסיר את הקללה שנפלה על העיר אבל כוחות הרשע בראשות קשיש יפני מסתורי ואישה שמופיעה בלילות לא מתכוונים לוותר. "הזרים" הוא סרט שהאינטנסיביות שלו והעוצמה שבו מתחרה רק באורכו (שעתיים וחצי), סרט שנצפה בנשימה עצורה ומוכיח כי יוצרו נה הונג-ג׳ין הוא כיום בין בכירי הבמאים בקוריאה. סרטיו הקודמים״ צ׳ייסר״ ו״הים הצהוב״ היו סרטים מעולים אך סרטו החדש מתעלה עליהם בכמה דרגות. איזה סרט נפלא.

כדי לסיים את היום בניחוח קוריאני פגשתי את ריקרדו ג׳ילי - מנהל פסטיבל הקולנוע הקוריאני בפירנצה, שבו התארחתי לפני שנה כשופט. ג׳ילי החביב הזמין אותי לארוחת ערב איטלקית במסעדה ברובע העתיק של העיר .בדרך בחזרה לדירה צפינו בתורים הבלתי נגמרים להקרנת החצות של סרטו התיעודי של ג׳ים ג׳רמוש ״תנו לי סכנה״ על איגי פופ (שהגיע לקאן) ולהקתו הסטוג׳ס. מחר אצפה בסרט...

היום העשירי – גאווה ישראלית ואיגי פופ

היום לפני אחרון שלי בקאן הגיע. כואבים לי ברגליים שרירים שלא ידעתי שקיימים. האינטנסיביות של פסטיבל הסרטים בגדול בעולם השיגה גם אותי.

בצהרי היום הוזמנתי לאירוע שראש העיר מקיים כל שנה - ארוחה לעיתונאים במבצר היפה המשקיף על העיר קאן. אחרי עלייה תלולה הגעתי למבצר שם קיבלו את פניי נשים חביבות בתלבושת מסורתית המחזיקות חישוקים עם פרחים עליהם. ברקע ניגנה תזמורת העיר ואפילו חבר השופטים המכובד בראשות הבמאי ג׳ורג׳ מילר ("מקס הזועם") הגיע לחגיגה. עשרה שולחנות ארוכים מלאי כל טוב חיכו לנו. אחרי שיחה עם כמה שדרי רדיו מספרד (שגם הם לא אהבו את סרטו החדש של אלמודובר) ועם כוכבנית מרומניה (שניסתה לשכנע את כולם ששני הסרטים הרומניים בתחרות הם הכי טובים...) ואחרי כמה כוסות רוזה ירדתי שוב לעיר והלכתי לצפות בסרטו המדובר של ג׳ים ג׳רמוש - ״תנו לי סכנה״.



הסרט מספר את סיפורם של להקת הסטוג׳ס, להקת פאנק-רוק שפעלה בתחילת שנות השבעים והתפרסמה בזכות הופעותיו הפרובוקטיביות של סולנה איגי פופ - אגדת רוק שראיתי בהופעה בסינרמה אי שם ב-1988. הסרט משרטט בצורה הומוריסטית את הקריירה הקצרה של הסטוג׳ס ומלווה בראיון עם פופ, שתובנותיו לא מפסיקות לרגש את הצופה. מי שחובב מוסיקה חייב לצפות בסרטו של ג׳רמוש .
העיר ממשיכה להתרוקן, יש אווירה של סיום באוויר ובינתיים מודיעים חבר השופטים בתחרות ה״סינפודסיון״ (שהיא בעיקרה תחרות סרטי סטודנטים) כי סרטה הישראלי של אור סיני ״אנה״ זכה בפרס הראשון! בסרט מככבת יבגניה דודינה, שמופיעה בסרט ישראלי אחר בפסטיבל - ״שבעה ימים ויום״ במסגרת שבוע הביקורת (וגם זכה בפרס- פרס ההפצה).

מלא גאווה ישראלית סיימתי את היום שלי בקאן בצפייה בסרטו החדש של הבמאי האיראני אסגאר פרהאדי (״פרידה״) - ״הקליינט״. הסרט, שהוא יצירת מופת קטנה, עוסק בשני שחקני תיאטרון – בעל ואשה, שמעלים את המחזה ״מותו של סוכן ״ של ארתור מילר .זמן קצר לאחר שהם עוברים דירה, מותקפת האישה על ידי זר מסתורי וחיי בני הזוג מתחילים להשיק לעלילת המחזה. משחק מצוין , בימוי רגיש וסיטואציות אנושיות על גבול הבלתי אפשרי הופכים את הצפייה בסרטו של פרהאדי לחוויה קולנועית מן המעלה הראשונה. הסרט משאיר הרבה מאד שאלות לא פתורות והרבה חומר למחשבה לצופים.



הגיע הזמן לארוז ולכוון את השעון לשעה מוקדמת. מחר אני עוזב את קאן וחוזר לארץ הקודש, לא לפני שאפגש עם שון פון ושרליז ת׳רון. את שעות השינה כבר אשלים בישראל.

לסקירות קודמות מהפסטיבל: לחץ כאן
רון פוגל - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

   
חיפוש בארכיון 2017
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Maktoub1מכתובציון גולשים10 / 8.8ציון מבקרים5 / 3.0
Frantz2פרנץציון גולשים10 / 8.5
American Assassin3מתנקש אמריקאיציון גולשים10 / 8.5
The Son of Bigfoot4ביגפוט ג'וניורציון גולשים10 / 8.4ציון מבקרים5 / 3.0
Operation Egg5מבצע ביצהציון גולשים10 / 8.4ציון מבקרים5 / 2.8
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט