פסטיבל לסבית קטלנית: המלצות סרטים

ב-26 לנובמבר יפתח את שעריו זו השנה התשיעית פסטיבל הסרטים פורץ הדרך "לסבית קטלנית" המקדם עשייה ויצירה נשית. השנה כוללת התכנייה שישה סרטים באורכים שונים, שיוקרנו בשתי הקרנות באותו הערב. הסרטים נעשו במסגרות שונות (סרט גמר סטודנטיאלי, סרט אקספרימנטלי, סרט עצמאי ועוד) ומהווים גווני קשת עשירים ומורכבים של שפה קולנועית נשית ייחודית.

ההפתעה המשובחת ביותר בפסטיבל הוא סרטה הקצר של תמר גלזרמן "תאכלי משהו", שמוקרן בבכורה ישראלית. גלזרמן הינה במאית ועורכת שפועלת בניו יורק, בין השאר במסגרת קבוצת יוצרי הסרטים Brooklyn Filmmakers Collective. סרטה האחרון מביא את סיפורה של אישה המסרבת לעזוב את מסעדת המזון המהיר שבה נפרדה ממנה חברתה. סרטה המבריק של גלזרמן מהווה פיצוח מושלם של פורמט הסרט הקצר, עם לוקיישן אחד והתרחשות מרכזית ברורה ולא מתפזרת המניעה את העלילה.

[*]

הצילום היפהפה והמבע הייחודי משרתים היטב את הדיוקן השבור והמבולבל של הגיבורה של גלזרמן, שבצל אובדן אהבתה מרגישה כי אין לה מקום בעולם (ומי בעצם לא חווה זאת על בשרו אחרי פרידה). הסרט מכיל גם ביקורת על החברה הפטריארכלית והבנייתה בדור הצעיר שנשזרת בו באופן חכם ונכון למדיום הקולנועי. מדובר בעשייה קולנועית מופלאה על כל רכיביה שפשוט אסור לפספס.

לראשונה בתולדות הפסטיבל יוקרן בו גם סרט אנימציה אקספרימנטלי עצמאי, "ויקאריוס" של דנה גרייס וינדזור, יוצרת ישראל נוספת שפועלת בניו יורק ובסן פרנסיסקו. הסרט נותן במה רחבה לייצוגים נשיים שונים ועוסק בנסיעת רכבת של חברות בדרך להלווייתה של חברה נוספת. בדרכן הן חולקות חששות ופחדים, שעם הגעתן לתחנה האחרונה יחדרו לתוך המציאות בה הן חיות. מדהים לגלות שוידזור יצרה את הסרט הזה באופן עצמאי מוחלט וללא מימון. כשמדע בדיוני פוגש פמיניזם ביקורתי ואנימציה מרהיבה כמעט ואי אפשר לטעות. דנה גרייס וינדזור אכן לא טועה באחת היצירות המסקרנות והמעניינות - שלא תוכלו לראות בשום מקום אחר בארץ.

[*]

את הפסטיבל נועל "שומרת נגיעה", סרט תיעודי בן 45 דקות של ליאת דאודי על יחסיה עם משפחתה החרדית מבית שמש – אמה, אביה ותריסר אחיה. דאודי, פמיניסטית חילונית שחיה עם בת זוג, יוצרת פסיפס אנושי מורכב ומרגש על משפחתה בעולם הדתי, על הקרע הנוצר בינה ובין בני המשפחה ועל הניסיונות לגשר מעל האמונות והמגבלות באהבה גדולה. העשייה התיעודית של דאודי נשענת בתבונה על גיבוריה, והיא משכילה להעניק להם את קדמת הבמה.

[*]

עוד בפסטיבל: "שתיים" של רותם פליטמן, סרט גמר בוסרי ומלא פוטנציאל על נערה הנקלעת ללילה משותף עם מושא הערצתה, "נרקיס" של תום-לי זיגלמן על תקשורת בין זוגית קסומה בין שתי נשים, הנמשכת כל עוד שתיהן נמצאות תחת מעטפת ההגנה של החלל המשותף – עד שאחת מהן יוצאת אל העולם ומנסה בו את הכלים שרכשה מן האחרת. "שלא ייגמר לי הלילה" של זיו ממון אשר עוקב אחר צעירה הרה מבולבלת בלילה הלום אלכוהול וסמים בו היא מנסה להעריך מחדש את מצבה ועמדותיה.

את הפסטיבל מנהלות דנה זיו וענת ניר, שיוזמות כבר מעל לעשור אירועי תרבות להט"בים וכן פעולות לקידום נשים. הפסטיבל נערך בניהולה האמנותי של ליאור אלפנט, חוקרת ומרצה לקולנוע ומגדר וממנהלות יוזמות שונות למען נשים כגון העיתון הפמיניסטי "פוליטיקלי קוראת", אתר "המבקרות" וכן פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל.